רשלנות רפואית באבחון אוטיזם

להאזנה:

מהו אוטיזם?

אוטיזם, או בשמו המדעי ASD (Autism Spectrum Disorders), הינו שם כולל לקשת רחבה של מצבים שמאופיינים בהפרעה התפתחותית בעלת בסיס נוירולוגי, שמקשה על היכולת של האדם להסתדר בסיטואציות חברתיות ולרכוש מיומנויות תקשורת.

לרוב, ישנן רמות חומרה שונות בהן באה ההפרעה לידי ביטוי, ועל כן מקובל להתייחס למי שסובל מהתופעה כמצוי על הספקטרום האוטיסטי.

להפרעה אין טיפול תרופתי, אך ניתן להסתייע בטיפול פסיכולוגי תומך ובתרופות מפחיתות חרדה, תוקפנות או שיפור הקשב והריכוז בעת הצורך.

הביטויים הנפוצים ביותר של ההפרעה הם חוסר בתקשורת והתנהגות חברתית, כמו למשל הימנעות מקשר עין, היעדר רצון ליצור אינטרקציה חברתית, וחוסר יכולת לבין את הזולת וליצור תקשורת בין אישית תקינה.

היבט נוסף של ההפרעה הינו הופעתם של דפוסים חזרתיים בדיבור, תנועות או שימוש בחפצים. לאנשים שמצויים על הספקטרום האוטיסטי ישנו צורך להיצמד לשגרה ברורה שמובנת להם, וכוללת מאכלים קבועים, לבוש קבוע וסביבה מוכרת.

רבים מהנמצאים על הספקטרום הינם בעלי תגובת יתר או תת תגובה לגירויים חושיים מסוימים, כמו זיהוי מאכלים על פי ריחם, משיכה לחפצים מסתובבים או התנגדות למרקמים וצלילים מסוימים.

חשוב להבין שאנשים שמצויים על הספקטרום האוטיסטי אינם מפגרים, ולעיתים רבות הם בעלי כישורים מיוחדים ומוח מבריק לתחומי התמחות מסוימים.

מתי ניתן לתבוע בגין רשלנות באבחון אוטיזם

תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון אוטיזם, עשויה להתעורר בשני מצבים. אפשרות אחת הינה היעדרה של אבחנה רפואית בשלב ההיריון כי קיים סיכוי גבוה שהוולד יהיה על הספקטרום האוטיסטי, ואפשרות שנייה הינה בגין התרשלות באבחון אוטיזם במהלך חייו של התובע.

מתי ניתן לקבל פיצויים בכל אחת מן העילות?

תביעה בגין רשלנות רפואית בשלב ההיריון

תביעה בגין רשלנות רפואית בשלב ההיריון, עשויה לנבוע ממספר סוגי התרשלות:

תביעה בגין רשלנות רפואית בבדיקת הצ'יפ הגנטי

באופן עקרוני, המדע איננו יודע את הסיבות המדויקות להיווצרותה של ההפרעה. עם זאת, ידוע כי בחלק מן המקרים קיים מרכיב גנטי להפרעה.

עובדה חשובה המדגימה זאת, הינה כי במשפחה בה ישנו ילד אחד שמצוי על הספקטרום, הסיכוי שאח נוסף במשפחה יאובחן גם הוא הינו גבוה יותר.

בנוסף, כאשר מדובר בתאומים זהים, ברוב המוחלט של המקרים כאשר אחד מהתאומים יאובחן עם אוטיזם, מאובחן כך גם התאום השני.

כך למשל,במצבים בהם אחד מבני המשפחה הינו על הספקטרום האוטיסטי, מחובתו של הרופא המטפל ליידע את ההורים על הסיכויים הגבוהים יותר לכך שגם ילד נוסף יסבול מן ההפרעה.

אף שלא קיימת בדיקה שמאפשרת אבחון של ההפרעה ב100 אחוז, באמצעות בדיקה חדשנית שמכונה בדיקת הצ'יפ הגנטי, ניתן לאפיין בין 10-20 אחוז מהמקרים.

הבדיקה, שנעשית באמצעות מי שפיר, הינה פשוטה יחסית, ונמצאת במימון משרד הבריאות, והחל מה- 1.2.2019 הנחה משרד הבריאות לבצע אותה בכל בדיקת מי שפיר.

במקרים בהם הרופא המטפל התרשל והבדיקה לא נעשתה, צומחת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית באבחון ההפרעה.

ההצדקה לתביעה זו הינה כפולה, הן בשל העדר היכולת לאבחן את ההפרעה בשלב מוקדם, והן בשל כך שאי הבדיקה מפרה את חובת היידוע של הרופא את המטופל על האפשרויות שעומדות לפניו.

תביעה בגין הולדה בעוולה

תביעה בגין הולדה בעוולה הינה תובענה של ההורים כנגד הרופא, בטענה כי אילו לא היה מתרשל, היו בוחרים להפיל את העובר שנולד להם, כאשר היו מגלים על אבחון ההפרעה.

יש לציין כי מאז פסק הדין בעניין המר, כבר לא ניתן לתבוע בישראל פיצויים בגין חיים בעוולה, אלא אך בפיצויים בגין הולדה בעוולה, אותם יכולים לתבוע ההורים.

תביעה בגין פגיעה באוטונומיה

גם במקרה בו אילו הייתה נעשית הבדיקה היו בוחרים ההורים שלא לוותר על העובר, ניתן לתבוע פיצוי ממוני בגין הפגיעה באוטונומיה של ההורים ובכך שההחלטה בנושא נשללה מהם.

בפסק הדין בעניין דעקה, הוכרה האפשרות לקבל פיצוי כספי בשל הפגיעה באוטונומיה, אף כאשר לא קיים קשר סיבתי בין עילת התביעה לנזק.

מדובר במצבים בהם הרופא יכול לטעון שאין כל משמעות להעדרה של הבדיקה, כיוון שההורים היו בוחרים להמשיך את ההיריון בכל מקרה.

הרופא המטפל עשוי להשמיע טענה זו כאשר מדובר בתובעים דתיים או כאשר אלו הביעו את רצונם המפורש להמשיך בהיריון בכל מקרה, טרם נמנעה מהם הבדיקה.

עילת התביעה בגין פגיעה באוטונומיה הינה חשובה ביותר, באשר היא מאפשרת להורים לקבל פיצוי שמגיע להם על זכויותיהם שנפגעו בשל רשלנות רפואית, במצבים בהם הרופא המטפל מנסה לחמוק מלקיחת האחריות על מעשיו.

תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר הלידה

כאמור, בנוסף לעילות התביעה בגין רשלנות רפואית טרם הלידה, ניתן לקבל פיצוי כספי בשל רשלנות ומתן אבחון שגוי של ההפרעה גם במהלך חייו של התובע לאחר מכן. רשלנות מסוג זה מתחלקת לשניים:

False Negative

במצב בו ניתן אבחון שקובע שהמאובחן איננו סובל מהפרעה על הספקטרום האוטיסטי אך מאוחר יותר מתברר שהוא אכן נמצא על הספקטרום, ייתכן וניתן לתבוע את הרופא המאבחן בגין רשלנות רפואית באבחון.

חשוב לדעת שתביעה מסוג זה הינה קשה ומורכבת במיוחד, בשל הקושי לאבחן את ההפרעה באופן חד משמעי, ובייחוד בגיל הילדות ובשנים הראשונות לחיים.

למרות זאת, יתכנו מצבים בהם הקביעה שהמאובחן איננו סובל מההפרעה תעלה כדי רשלנות רפואית, ותאפשר פתח לתביעת פיצויים.

למרות שלהפרעה אין תרופה ועל כן אבחון שגוי איננו פוגע בסיכויי ההחלמה ממנה, בכל זאת ידוע כי מוטב לאבחן את קיומה מוקדם ככל הניתן, על מנת להקל על חייו של המאובחן ולעזור לו ככל הניתן באמצעות טיפול וליווי תומך – שנמנע ממנו בשל אבחון שגוי.

False Positive

מצב שעשוי להיות קשה יותר הינו אבחון שגוי של ההפרעה על הספקטרום האוטיסטי, במצב בו מתברר לאחר מכן שהמאובחן כלל איננו סובל מההפרעה.

ילד שאובחן בטעות כסובל מן ההפרעה עשוי לסבול מעוגמת נפש קשה וסבל של מתן טיפולים יקרים ללא צורך. בנוסף, ניתן להעלות על הדעת את עוגמת נפשם של ההורים שמגלים שילדם סובל מההפרעה ונמצא על הספקטרום.

מדוע חשוב להיוועץ בעורך דין מומחה לרשלנות רפואית

תביעה בגין רשלנות רפואית הינה עניין מורכב ומסובך, וכאשר מדובר בתביעה בגין רשלנות רפואית באבחון באוטיזם עשויות לעלות שאלות משפטיות מורכבות פי כמה וכמה. לכן, מומלץ להיוועץ עם איש מקצוע הבקיא ברזי הפסיקה, על מנת להבין האם קיימת עילה לקבלת פיצויים ובאיזה גובה.

אנו במשרד עורכי דין דוד פייל ושות', עוסקים בתחום הרשלנות הרפואית מזה שנים, וליווינו אלפי לקוחות במהלך תביעות רשלנות רפואית עד לקבלת פיצויים בגובה מצטבר של מאות מיליוני שקלים.

אנו נעמוד לצידכם לאורך התביעה, ננחה אתכם אילו מסמכים עליכם לספק ונייצג אתכם בבית המשפט עד להגעה לצדק וקבלת הפיצוי המלא. הניסיון המקצועי והמצטבר שלנו, כמו גם היועצים הרפואיים של המשרד, ישמחו לעמוד לצידכם, עד שתקבלו את שמגיע לכם. צרו עימנו קשר לייעוץ ראשוני וללא כל התחייבות.