אי אבחון מחלת AVM וגרימת שיתוק

להאזנה:

מאמר זה יעסוק במחלת ה-AVM, או בשמה העברי מום עורקיים ורדיים וברשלנות רפואית המתרחשת כאשר מחלה זו אינה מאובחנת בזמן וכתוצאה מכך נגרם שיתוק למטופל. 

רשלנות רפואית אי אבחון במועד של מחלת AVM וגרימת שיתוק

ראשית אנו נפרט אודות מחלה זו ומאפייניה, לאחר מכן נעסוק במקרה בו אי אבחון של מחלה זו במועד הוביל לשיתוק והזכאות במקרה זה לפיצוי נזיקי מצד קופת החולים.

מהי מחלת ה-AVM

מחלת ה-AVM הינה מחלה גנטית מולדת אשר מתאפיינת בכך שעורקים גדולים מתחברים לורידים ללא רשת נימים ביניהם כפי שיש אצל אדם בריא. הסכנה טמונה בכך שהוורידים אינם מסוגלים להתמודד עם זרימת דם בכמויות להם מסוגלים העורקים, וכתוצאה מהחיבור נגרמים דימומים אשר אף עלולים להסתיים בדימום מוחי.

למחלה זו מאפיינים שונים כמו כאבי ראש, פרכוסים, דימום ועוד. ניתן לזהות מחלה זו באמצעות בדיקת T.C שגרתית, ובאמצעות אבחון מוקדם לקבל טיפול מתאים ובכך להפחית את האפשרות להשלכות חמורות.

רשלנות רפואית באבחון מחלת ה-AVM

בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט העליון, ע"א 7409/00 לוסטמן נגד קופ"ח של ההסתדרות הכללית, תבעה הגברת לוסטמן את קופת החולים על כך שלא אובחנה במועד כמי שסובלת מ-AVM דבר אשר הוביל לטענתה לשיתוק בגפיים התחתונות של גופה.

כאשר המטופלת הגיעה לבדיקות, ביצעו בדיקה אניוגרפיה הספינלית אשר יכולה לזהות את המחלה, אך לא ביצעו אותה על כל העורקים וכי באחת מהפעמים שבוצעה הבדיקה היא אף הופסקה בשל חוסר ניסיונו של  הרופא בטיפול זה.

ככלל, על מנת להוכיח רשלנות רפואית יש צורך להוכיח כי נגרם נזק למטופל, הייתה התרשלות מצד הגורם הרפואי ולבסוף להציג קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק שנגרם למטופל.

בית המשפט קבע כי הייתה התרשלות ובשל התרשלות זו סובלת התובעת משיתוק, זאת מאחר והרופא לא היה מיומן בבדיקה זו ומאחר ולא הופנתה בהקדם למומחים בחוץ לארץ אשר יוכלו לעשות את הבדיקה בצורה מיומנת יותר, מאחר ומחלה זו הינה נדירה במזרח התיכון.

כלומר לא רק מצופה שבית החולים יעשה בדיקות שגרתיות לאיתור המחלה כמו שנעשה במקרה זה, אלא כאשר מדובר במחלה נדירה כמו AVM מצופה מהגורמים הרפואיים להפנות את המטופל למומחים מחוץ למדינת ישראל, על מנת לוודא כי לא תהיה טעות באבחון.

במידה ולא נעשית התייעצות וישנה חוסר מיומנות, ניתן יהיה לתבוע פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם כתוצאה מהמחלה, שייתכן והייתה ניתנת לשליטה במידה והייתה מאובחנת בשלב מוקדם יותר.

אומנם הפיצוי שניתן לגברת לוסטמן היה מופחת מאחר והמחלה לא נגרמה בשל הרופאים וכן בשל אשמה מסוימת המוטלת עליה, אך למרות זאת בגין הפיצוי אשר קיבל הגברת לוסטמן בגין אי אבחון במועד של מחלה זו היה מעל שלושה מיליון ₪.

לכן, גם אם המחלה אינה אשמתה המוחלטת של הרופא המערכת הרפואית, או שמא אתם אובחנתם באופן לקוי, מומלץ להתייעץ עם בעלי מקצוע אשר בקיאים בדיני הנזיקין על מנת לבחון את זכאותכם האפשרית לפיצוי.

חשוב להדגיש לסיום, אומנם בית המשפט דן במקרה של שיתוק, אך כמובן שרשלנות באי אבחון מחלת ה-AVM אינה מוגבלת רק לנזק זה.

אדם יוכל להיות זכאי לפיצוי בגין נזקים שונים אשר חווה בשל אי אבחון במועד של מחלת ה-AVM.