להאזנה:
כאילו לא די במחלה נדירה שפוגעת באיברי הנשימה, הכליות והריאות וצריך לסבול גם ממחדלי האיחור או השגיאה באבחון שלה שיצרו נזק גדול בהרבה. אז מתי וכיצד מתבטאת רשלנות רפואית באבחון וגנר ומה ניתן לעשות בנדון?
מחלת וגנר – מאפיינים וסימפטומים ידועים
מחלת וגנר היא מחלה דלקתית, נדירה למדי ורב מערכתית, שנוטה לפגיעה במספר כלי דם עיקריים בכמה איברים שונים בגוף. האזורים המועדים ביותר לפגיעה הם הריאות, הכליות, דרכי הנשימה והעיניים. זוהי מחלה שעשויה לסכן חיים ולכן בהיעדר אבחון מוקדם וטיפול מתאים, היא עלולה לגרום להחמרה קשה ביותר.
למעשה, כל איחור באיתור המחלה, בעיכוב הטיפולים, בהפניה לבדיקות ובקביעת מצב המחלה יביאו להחרפת מצבו של החולה ויגרמו לו לנזקים בלתי הפיכים. מצב זה כשלעצמו מצביע על רשלנות רפואית באבחון וגנר ויתכן שצומחת ממנו עילה מתאימה לתביעת פיצויים.
תוצאותיה של וגנר לאחר תקיפה של כלי הדם המקומיים היא רקמה דלקתית בשם "גרנולומה". זוהי רקמה שמחליפה את זו התקינה שהתקיימה קודם לכן באותו כלי דם מותקף וכעת משבשת את תפקוד האיבר שאליו הוא שייך. הסיבה לאותה "התנחלות" רקמה סוררת איננה ידועה מספיק ועל כן נחשבת וגנר למחלה שלא מספיק ידוע על הסיבות להיווצרותה.
הנתונים שכן ידועים, הם הנטייה שלה לתקוף בגיל 40 בממוצע. בעבר קטלה מחלה זו כ-80% מהלוקים בה בתוך שנה ומטה. כיום ניתן להתמודד עם מחלת וגנר על ידי תרופה ייעודית בשם ציקלופוספמיד, שאותה נוטלים במקביל לסטרואידים. טיפול זה צמצם את התמותה של חולי וגנר לכדי 13% מהלוקים במחלה.
תוצאותיה של רשלנות רפואית באבחון וגנר
רשלנות רפואית באבחון וגנר לא מתייחסת לכל מקרה של איחור או שגיאה באבחנה וזאת משום שמאפייני המחלה אינם אחידים. למעשה, חלק מהסימפטומים יפילו את החשד תחילה על מחלת ריאות או כליות, אחרים בכלל יצביעו על חשד לסרטן ריאות.
תסמיניה של מחלת וגנר עשויים להיות דלקות אוזניים וחניכיים, קשיי נשימה, סינוסיטיס, כאבים בחזה, דימום מהאף, נזלת מוגלתית ועוד. מכיוון שאבחון המחלה המדויק ובמהירות הוא מלאכה מורכבת וקשה, חשוב להבין האם התרחש כשל שגרם לכך שניתן היה לאבחן את המחלה בזמן, אך במקומו ננקטו החלטות וצעדים שמצדיקים תביעת רשלנות רפואית באבחון.
להלן תסמיני המחלה המרכזיים:
- תסמינים בדרכי הנשימה העליונות והריאות: הפרשה מוגלתית או דמית מהאף, התנקבות המחיצות והרס מוחלט של גשר האף (בהיעדר טיפול מתאים), ירידה באיכות השמיעה המלווה בדלקות וכאבי אוזניים, כיבים באף ובפה.
- תסמינים בדרכי הנשימה התחתונות: כאבים בחזה, קוצר נשימה, צרידות ושיעול דמי.
- תסמיני עיניים: חסימה בתעלת הדמעות, דלקות עיניים, כיבים בקרנית העין ובלט באחת העיניים או שתיהן.
- תסמיני כליות: הפרשת דם או חלבונים בשתן, הפרעות בתפקודי הכליות ועד כדי ספיקת כליות במקרים חמורים וקיצוניים.
כל התסמינים הללו יכולים להיות מלווים גם בחום, עייפות וחולשה, בעיות במפרקים, העור, מערכת העצבים ועוד.
מחלה מורכבת וקשה לזיהוי
כאמור, התסמינים שתיארנו כאן אינם אופייניים למחלת וגנר בלבד, ולכן אבחון המחלה קשה ומאתגר, על אף היותה של המחלה נדירה ממילא. ועם זאת, רופא שישמע ממטופלו על תלונות שמאפיינות גם את אלו של מחלה זו, יצטרך להפנות אותו להמשך בדיקות שעונות גם על האישוש או ההפרכה של חשד לקיומה. להלן הבדיקות לאיתור מחלת וגנר:
בדיקות דם: בדיקת נוגדנים לחלבון C-ANCA שמרבית החולים במחלה אמורים להכיל. שיעור הופעת הנוגדנים הוא של 90% בקרב מהחולים כך שבדיקה זו לבדה לא תספיק ויש להמשיך לבדיקות הבאות.
צילום חזה: בדיקת רנטגן תשקף ממצאים ריאתיים, גם אם עדיין אין תסמינים קליניים שמסגירים את התפתחות המחלה. מכיוון שוגנר תוקפת את ריאותיהם של 85% מהחולים, יש צורך עדיין להמשיך ליתר הבדיקות.
בדיקת שתן: מעורבות של חלבון או דם בשתן תצביע על מעורבות כלייתית.
ביופסיה לכליות: איתור ממצאים מיקרוסקופיים למחלת וגנר.
ברונכוסקופיה: בדיקה לדרכי הנשימה, בה מחדירים ברונכוסקופ לפה או האף ונוטלים דגימה.
רשלנות בטיפול במחלת וגנר
רשלנות רפואית בטיפול במחלת וגנר תתבטא בהעדר פעולות מתבקשות לדיכוי התגובות הדלקתיות ובהעדר מעקב אחר תוצאות הטיפול התרופתי ושיפור הריפוי. כאמור, הטיפול התרופתי המקובל הוא בין התרופה ציקלופוספמיד שנועדה להחליש את מערכת החיסון, לבין סטרואידים שיחסלו את הדלקת. אם הטיפול לא עוזר כמצופה, ניתן לשלב בין סטרואידים ותרופה בשם סלספט או ריטוקסימב.
טיפול אפשרי נוסף מתאים לחולים שנמצאים בשלב של מחלה כלייתית פעילה או סובלים מדימום ריאתי חמור וכרוך בהחלפת פלזמה (נוזל הדם) לחדשה, שבה לא קיימים הגורמים למחלה. אם שלב המחלה חמור וגרם לנזק בלתי הפיך לכליות, יש צורך לשקול גם השתלת כליה.
חובת הזהירות הרפואית באבחון מחלת וגנר
רשלנות רפואית באבחון וגנר תתרחש בשלב זיהוי ואיתור המחלה, אך גם בהעדר הפניה או ביצוע הפניה חלקית בלבד לבדיקות הנדרשות. כמו כן, רשלנות רפואית תתקיים גם כאשר המעקב והטיפול במחלה אינם מיושמים או ניתנים כראוי.
כדי להטיב עם החולים במחלה, שמסבה מטבעה סבל רב וקשה ללוקים בה, נדרשים הרופאים לחובת הזהירות כבר משלב הופעתו של המטופל במרפאה עם תסמינים שניתן לשייך למגוון מצבים רפואיים, אך גם למחלת וגנר.
ככל שרופא בחר להימנע מהתייחסות לתלונות המטופל, לבטל את הצורך והנחיצות בבדיקות או שלא הביא בחשבון את האפשרות שמדובר במחלת וגנר, הרי שניתן לראות בו כמי שחרג מחובת הזהירות ולמעשה ביצע רשלנות רפואית באבחון וגנר.
לו היה אותו רופא נוקט בסטנדרטים הרפואיים המקובלים ופועל בהתאם להנחיות המתאימות למקרה, ייתכן שהיה נמנע נזק גדול וכבד מאוד למטופל, אפילו עד כדי הימנעות כמעט מוחלטת מפגיעותיה של המחלה בגוף המטופל.
עילות אפשריות לתביעת רשלנות במחלת וגנר
קיימים מצבים אפשריים רבים לרשלנות הרפואית ומרביתם מתייחסים למחדל באבחון המחלה, שמתגלה בדיעבד שלא אותרה או טופלה בזמן.
רופא עלול להיחשב לרשלן כאשר הוא מתעלם מסימנים מתאימים למחלה זו, לא מברר לעומק את המצב הרפואי של החולה ונמנע מלהפנות אותו להמשך בדיקות, גם אם תוצאות בדיקת הדם והשתן חזרו עם סימנים שמצביעים על הצורך בהמשך בירור. כמו כן, רשלנות תחול גם באופן ביצוע הבדיקות או בפענוח שגוי שלהן.
מלבד רשלנות רפואית באבחון המחלה, ייתכן גם מצב של רשלנות רפואית בטיפול במחלה, למשל כאשר הטיפול ניתן שלא מתוך התייחסות לרקע הרפואי או לרגישויות לתרופות, במינון לא מתאים וכדומה. על הרופא המטפל לקחת בחשבון גם היווצרות אפשרית של תופעות לוואי בעקבות הטיפול, לרבות זיהומים מרובים עקב הדיכוי של מערכת החיסון או התפתחות של אוסטאופורוזיס.
20 שנות ניסיון בתביעות רשלנות רפואית
משרד עורך דין דוד פייל ושות' מזמין אתכם להתייעץ, בפגישה בביתכם וללא כל התחייבות עם עורכי הדין המנוסים והמקצועיים ביותר בתחום הרשלנות הרפואית. אם נגרמה לכם או ליקירכם טעות באבחנת מחלת וגנר, איחור במחלה או שגיאה באבחון הטיפול המתאים למחלה, פנו אלינו ונספק לכם הערכה לגבי היקף הפיצויים ומידע לגבי הליך התביעה ואפשרויותיה.
