להאזנה:
רשלנות רפואית באבחון סרטן השד היא למרבה הצער, סוגיה נפוצה. אחת לשמונה ואפילו שבע נשים צפויה לחלות במחלה ולהצטרף לאלפי החולות המאובחנות מידי שנה בישראל, חלקן יצטרפו לסטטיסטיקה בעקבות איחור, עיכוב, טעות, ליקוי או הפרה מצד הצוות הרפואי – דבר שסולל את הדרך לאובדן סיכויי ההחלמה והריפוי. אז מתי יהיה ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית באבחון?
הסרטן אובחן באיחור – החולה נפטרה
אישה ניגשה לבדיקת הסקר השגרתית לאיתור סרטן השד ובה התגלה ממצא חשוד. אז המכון שלח את הדיווח ישירות לרופא המשפחה שהתעלם מהממצא וגם לא יידע את המטופלת על הצורך בביופסיה. (https://valorhealthcare.com/) ומה בנוגע למכון הבודק? גם הוא התעלם בדרכו, שכן לא וידא מול המטופלת שקיבלה מידע מתאים לטיפול בגוש שהתגלה ואף לא פנה לרופא המטפל שלה כדי לוודא שהדיווח ששלח אליו אכן התקבל כראוי.
זוהי בכלליותה שרשרת האירועים שהובילה לפטירתה המצערת של אישה, שלוש שנים מאותה בדיקה. שנתיים אחרי הבדיקה היא נדהמה לגלות לראשונה על אותו ממצא שעליו לא ידעה ולא טופל בזמן וכעת משנקבע כי היא לוקה בסרטן שד מתקדם, לא נותר לה אלא לאבד את כל סיכויי החלמתה ולחיות את שנתה האחרונה בסבל רב.
חשיבות האבחון המוקדם של סרטן השד
אירוע זה למרבה הצער, איננו נדיר כאשר מדובר ברשלנות רפואית באבחון סרטן השד בפרט ובאבחון מחלת הסרטן בכלל. חולים מטבעם אמורים וצריכים לבטוח ברופאים המטפלים בהם ולכן מגיעים אליהם עם תחושות או תלונות, שיופרכו או יאוששו בסופו של דבר. אלא שכאשר מתרחש אבחון מוטעה או העדר אבחון במועד לסרטן, משמעות הדבר היא לא פעם ההבדל בין חיים ומוות.
רופא שנכשל באבחון סרטן שד, עשוי למצוא את עצמו במצב שבו החוק רואה בו כמי שהפר חובה משמעותית: הפרת חובת הזהירות כלפי המטופל כפי שמחייב מקצוע הרפואה, הפרה חוקית כמו אי מתן הסכמה מדעת או הפרה עקרונית כפי שמתרחש במבחן המשפטי המכונה "הרופא הסביר".
כיום ישנו קשר משמעותי ובעל חשיבות גבוהה ביותר בין גילוי מוקדם של מחלת הסרטן לבין היכולת לטפל במחלה ולבלום את התקדמותה, כך שרופא שחוטא, מכל סיבה שהיא, לאבחון המוקדם ולא מבצע את כל הפעולות הנדרשות עבורו ובמסגרת הזמן המתאימה לכל פעולה, עשוי להיחשב כמי שביצע רשלנות רפואית חמורה שפגעה ביכולת הריפוי וההחלמה מהמחלה.
חשוב להבין שכל איחור ולו קטן ביותר באבחון מחלת הסרטן, משמעותו תהיה איחור במתן הטיפול כך שיעילותו של הטיפול הולכת ופוחתת, כאשר במקביל גובר הצורך בטיפול הרבה יותר אגרסיבי. כמובן שלא רק הטיפול עצמו נפגע, אלא גם בריאות המטופלת המידרדרת, שכעת הסרטן שבשד שלה גודל ומתפשט עד כדי מצב של חוסר יכולת לטפל בו בהצלחה כלל.
לאור כל אלו, חשוב להבין שהסיכוי לנצח את סרטן השד צפוי להיות טוב מאוד, כל עוד המחלה מתגלה בשלב מוקדם ככל האפשר. גילוי בשלבים מאוחרים פוגם קשות באפשרויות הטיפול ומעמיד את המטופלת בסכנת חיים.
כיצד מגלים ומטפלים בסרטן השד?
את סרטן השד אפשר לאתר באמצעות בדיקת ממוגרפיה תקופתית, אליה נשים נשלחות אחת לשנה מגיל 50, או אחת לשנתיים מגיל 40 למי שיש במשפחתה מדרגה ראשונה היסטוריה של סרטן שד. יחד עם זאת, חשוב שכל אישה מגיל 20 ומעלה תיקח אחריות על בריאותה ותפנה לכירורג שד לבדיקה שנתית.
בדיקת הממוגרפיה היא צילום רנטגן של השד, בו ניתן להבחין בין גוש מוצק לבין ציסטה (גוש נוזלים) ולהעריך את גודלו. אם מדובר בגוש קטן מאוד, הבדיקה לא תצליח לאתר אותו ולכן חשוב להיבדק בתדירות המתאימה ולא לפסוח על הנושא. אם אותר ממצא שיש לאפיין בצורה מדויקת יותר, ייתכן שהנבדקת תופנה גם לאולטרסאונד.
כאמור, בעת גילוי על ממצא בבדיקת הממוגרפיה, הדיווח נשלח ישירות לרופא המטפל והמכון הסוקר יוצר קשר עם הנבדקת באופן אישי. אם חלילה אותר גוש, יש להפנות את המטופלת לבדיקות מתאימות כמו: בדיקת דם, אולטרסאונד וכמובן ביופסיה, שיסייעו להבנת הממצא ויענו על השאלה החשובה ביותר – האם מדובר בממצא שפיר או ממאיר.
חשיפת רשלנות רפואית באבחון סרטן השד
רשלנות באבחון סרטן השד עשויה להתבטא בשורה של מקרים שחורגים מהסטנדרטים הרפואיים שהצגנו להלן:
- נשים שלא נשלחות לבדיקת הממוגרפיה התקופתית
- נשים שלא תושאלו לגבי רקע גנטי לסרטן שד ולכן לא נכללו בקבוצת הסיכון לסרטן זה.
- רופא שהתרשל בזיהוי קיום של גוש בשד
- רשלנות רדיולוג שכשל מלזהות בממוגרפיה או באולטרסאונד רקמה חשודה שמצביעה על גידול
- העדר הפניה לבדיקות הנדרשות למרות חשד סביר, או חלילה התעלמות מתוצאות הבדיקות שנערכו
- טעות באבחנה או תקלה בבדיקה שבוצעה
- התרשלות בזיהוי הנבדקת והעברת התוצאות הרפואיות לנבדקת הלא נכונה
ויחד עם זאת, חשוב לזכור שישנם גידולים שהם פשוט גזירת גורל: מתפתחים, מתפשטים ומתגלים באיחור, על אף ולמרות שכל ההתנהלות הרפואית הייתה תקינה לחלוטין והתקיימה במועד. לפיכך כל מקרה שבו התנהלות הצוות הרפואי – מטכנאי הבדיקה ועד לרופא המומחה הייתה לקויה והחמירה את מצב המטופלת, עשוי להיחשב כרשלנות רפואית ולהצדיק תביעה כספית מתאימה.
הגשת תביעת רשלנות רפואית באבחון סרטן השד
כפי שאתם מבינים, רשלנות רפואית בסרטן שד עשויה להתרחש בכל שלב, החל מהחשבתה של אישה מסוימת בתוך קבוצת הסיכון מפאת הרקע המשפחתי לחולי בסרטן השד וכלה ברשלנות שנגרמת לאישה בניתוח כריתת שד או קבלת הטיפול המתאים לסוג ושלב שבו נמצאת המחלה.
ועם זאת, לא תמיד הדברים הם "שחור ולבן", כך שלא כל מקרה של החמרה במחלה או חלילה פטירה ממנה ייחשב לרשלנות רפואית וכעת חובת ההוכחה לקיומה של רשלנות מוטלת על הצד התובע.
בבואו לבחון האם במקרה מסוים התרחשה רשלנות רפואית באבחון סרטן השד, בית המשפט שואל מספר שאלות חשובות:
- האם התנהלות הצוות הרפואי הייתה כזו שיש עמה הפרה מסוימת של נהלים, חוקים, חובות מקצועיות או חריגה מהנורמות הרפואיות המקובלות? במילים אחרות, האם ההחמרה במחלה והנזקים ממנה נגרמו כתוצאה מפעולה או העדר פעולה של איש צוות רפואי?
- האם קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות שהתרחשה לבין הנזקים שנגרמו למטופלת? במילים אחרות, האם הנזקים שמהם המטופלת סובלת הם תוצר של רשלנות רפואית או של נסיבות אחרות?
- במה מתבטאים הנזקים שנגרמו עקב הרשלנות? אם חלילה המטופלת נפטרה עקב הסרטן, כמובן שמדובר באובדן טראגי שדורש התייחסות מתאימה לעניין הפיצויים. כמובן שכאן בית המשפט יתייחס לכל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות וההשתלשלות.
ביסוס עילת תביעת הרשלנות
כדי לענות על השאלות הללו באופן המתאים ותוך התייחסות לכל פרטי וחלקי המקרה, אוסף עורך הדין יחד עם הלקוח את כל הרקע הרפואי וההשתלשלות של המקרה. כאשר כל האינפורמציה הנדרשת בידו, הוא יפנה למומחה רפואי מתאים שישפוך אור על המקרה ויקבע האם מדובר ברשלנות רפואית באבחון סרטן השד ומהו היקף הנזק שנגרם כתוצאה ממנה.
כחלק אינטגרלי מקביעתו של המומחה הרפואי, הוא יצביע גם על הטעויות והכשלים שמהם היה צריך הצוות הרפואי להימנע בהתאם לעקרון "הרופא הסביר" – מבחן משפטי שמתייחס לשיקול הדעת הרפואי שהפעיל הרופא וזאת בהתאם לפרקטיקה הרפואית הקיימת לטיפול באותה סוגיה.
אם בית המשפט השתכנע כי אכן מדובר ברשלנות, הוא צפוי לקבל את טענות התביעה ולהעמיד לאורן סכום פיצויים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים. כדי למקסם את סיכויי התביעה ולייצר הוכחה משפטית משכנעת, פנו למשרדנו ונשמח להיפגש אתכם כדי לדון במקרה ובסיכויי הפיצויים.
