רשלנות רפואית בהריון

מהן עילות התביעה האפשריות בהריון?

כאמור, זהו תחום מורכב מאוד וכמעט תמיד קשה ומאתגר להוכיח בצורה מוחלטת ומוסכמת על בית המשפט את קיומה של רשלנות (לכן חייבים ייצוג משפטי מעולה וע"י מומחה בתחום!) עילות תביעה אפשריות ונפוצות יחסית בהקשר לתביעות רשלנות במעקב הריון או רשלנות רפואית בהריון ולידה הן:

• טיפול לא נכון במצב של הריון בסיכון גבוה – כאשר התוצאה היא נזק לאם, לעובר או לשניהם, הפיך או בלתי הפיך.
• כשל או חוסר אבחון של מומים שונים בעובר – למשל כשל לזהות מום בעובר למרות שנעשו בדיקות הסקר הנדרשות.
• כשל במניעה של לידה מוקדמת.
• כשל רשלני בטיפול באם, בתינוק או בשניהם בזמן הלידה – כאשר ישנה תוצאה של פגיעה בתינוק, באם או בשניהם.
• רשלנות וכשל במתן טיפול לאחר הלידה ו/או זיהוי סיבוכים באם ובתינוק לאחר הלידה.

כמובן שזהו תחום עצום וסבוך של מקרים וכל מקרה עצוב ומצער הוא עולם ומלואו, כך שיש בפועל עוד שלל דוגמאות של עילות תביעה רלוונטיות.

בדיקות במהלך ההיריון

כאמור, כל אישה אמורה לעבור במהלך ההיריון מספר בדיקות, שמטרתן להפחית את הסיכון ללידת ילד עם מום.

זה מתחיל בבדיקות גנטיות שמתבצעות עוד לפני ההיריון כדי לא להגיע למצב של רשלנות רפואית ייעוץ גנטי, וממשיך לעיתים ולפי בחירת ההורים לבדיקות גנטיות לאחר הכניסה להיריון (יעוץ גנטי אחרי בדיקת סקר או צ'יפ גנטי למשל). כאשר מעבר לבדיקות הגנטיות, תהליך הבדיקות והסקירות כולל ביצוע של מספר בדיקות פוטנציאליות, המרכזיות שבהן:

• בדיקת שקיפות עורפית – בדיקה הנעשית יחד עם דגימת החלבון העוברי, באמצעות אולטרה-סאונד, גם כאן, לבירור רמת סיכון לעובר עם תסמונת דאון.
• סקר ביוכימי – בדיקה הנלווית לשקיפות העורפית ומיועדת לתת תמונה מלאה יותר לגבי רמת הסיכון לעובר עם תסמונת דאון. מבוצעת בבדיקת דם, לאיתור שני סוגי חלבונים מסוימים אשר מופרשים לדם האם מהעובר ומהשלייה.
• בדיקת סיסי שילייה – CVS – בדיקה אופציונאלית, מומלצת בעיקר מעל גיל 35, בהתאם לייעוץ גנטי מסוים או לאחר בדיקת שקיפות עורפית לא תקינה. מבוצעת מוקדם, בשבוע 10-13. מיועדת לאיתור מומים כרומוזומאליים, כמו תסמונת דאון וכדומה. מבוצעת בדיקור מדויק ללקיחת דגימה של סיסי השילייה, לקבלת נתונים טובים ומבלי לסכן את העובר דרך דגימה ישירה ממנו.
• סקירת מערכות ראשונה / מוקדמת – הבדיקה המקיפה הראשונה לבדיקת שלמות ותקינות מערכות הגוף המתפתחות של העובר. נעשית באולטרה-סאונד, סביב שבועות 14-16.
• בדיקת חלבון עוברי / תבחין משולש – בדיקת סקר נלקחת בבדיקת דם מהאם, סביב שבוע 16-20, מיועדת בעיקר לבירור רמת סיכון לתסמונת דאון.
• בדיקת מי שפיר – מבוצעת לרוב לפי פרופיל סיכון ועל פי המלצה, או לבחירת ההורים לחלופין. בדיקה ותיקה ודי מדויקת לאיתור וחיזוי מומים עובריים, בעיקר מומים גנטיים הקשורים לכרומוזומים, למשל תסמונת דאון. נותנת אבחנה שיכולה להיות חד משמעית ולא רק הערכת רמת סיכון.
• בדיקת אקסום – סוג חדשני ומתקדם של בדיקת דיקור מי שפיר, אשר בודקת פרמטרים גנטיים אשר יכולים להשפיע על מצב קליני ו/או לא תקין של העובר המתפתח ברחם.
• סקירת מערכות ראשית / מאוחרת – מבוצעת עם מכשיר אולטרסאונד, בשבוע 19-24. מיועדת לאשר התפתחות תקינה ותפקוד תקין של איברים ומערכות הגוף השונות.

כמובן שיש עוד מגוון רחב של בדיקות בהריון, חלקן בדיקות מעקב שוטף אחר בריאות האם והעובר וחלקן בדיקות רשות אחרות לאיתור מומים בעובר וכדי לוודא התפתחות תקינה. זהו תחום נרחב שגם כל הזמן הולך ומתפתח, בטח במדינה עתירת ילודה כמו ישראל.

כמובן, שאם רופא מגלה בעיה כלשהי במהלך הריון או שעולים נתונים המעלים את הסיכון למום עוברי או בעיה בריאותית בעובר המתפתח, הוא אמור להפנות את האישה לביצוע בדיקות נוספות, אשר יספקו תמונה ברורה יותר לגבי מצבו של העובר ופרוגנוזה מדויקת ומותאמת יותר.

רשלנות רפואית בהריון – מתי אפשר לתבוע עם עורך דין?

המקרה העיקרי שבו ניתן לתבוע רופא או צוות רפואי בגין רשלנות הריון הוא מקרה שבו רופא יכול היה לאתר מום בעובר אשר סביר להניח שההורים היו מעדיפים להפסיק את ההיריון בגינו – ולא איתר אותו.

מי שאמור לקבוע מהו מקרה סביר שבגינו ההורים היו מפסיקים את ההריון ומהו מקרה שבו ההורים היו ממשיכים בהריון למרות המום, הוא צוות השופטים היושבים בבית המשפט אשר דן בתביעה.

מומים זניחים יחסית אשר האדם הסביר היה אומר שלא מפסיקים הריון בגינם, כמו למשל תינוק שנולד ללא זרת – הם בדרך כלל מומים שבגינם לא ניתן לזכות בתביעת רשלנות רפואית בהריון.

למרות זאת, במקרה שבו תינוק שנולד עם מום שישפיע על איכות חייו בצורה קריטית – סביר מאוד להניח שצוות השופטים יפסוק שאכן מדובר ברשלנות רפואית ושהנתבע צריך לפצות את התובעים.

דברים שמעידים על אפשרות לקיומה של רשלנות רפואית בזמן ההריון

הרבה פעמים במקרים בהם הצוות הרפואי יודע שקיימת אפשרות שיתבעו אותו בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה, הוא מבצע פעולות שונות מתוך מטרה לטייח ולהסתיר עדויות לרשלנות זאת. בין פעולות אלה ניתן למנות את הבאות:

• הוצאת המלווה של היולדת מחדר הלידה במהלך הלידה.
• הימצאות של רופאים רבים בחדר הלידה, לרבות רופאים בכירים ו/או רופאים שאינם מיילדים.
• הימנעות ממתן תשובות והסברים ליולדת ו/או למלווה שלה.
• בקשה לעיין במסמכים של היולדת בהם יש פרטים אודות ההיריון שלה ואודות הבדיקות שביצעה וזאת במהלך שהותה בבית היולדות.
• התנהלות לא שגרתית של הצוות הרפואי כגון בדיקות יתר לאחר הלידה ועוד.
• הערות שונות מצד הצוות הרפואי שבודק את התינוק אל עבר היולדת לגבי ביצוע לקוי של בדיקות במהלך ההיריון.
• קבלת שיחה מטעם נציג של המחלקה לניהול סיכונים בקופת החולים שאליה שייכת היולדת.

חשוב לדעת – תביעת רשלנות רפואית ניתן להגיש רק עד שהילד מגיע לגיל 7 ולכן חשוב להתחיל בתהליך בזמן.

יש לזכור כי תהליך הטיפול בתיק תביעה שכזה יכול לקחת לא מעט זמן, ולכן כדאי מאוד להתחיל בתהליך כמה שיותר מוקדם, כדי שהפיצוי יאפשר לילד איכות חיים טובה יותר.