להאזנה:
רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר עשויה להביא לכדי נזקים מגוונים – החל מפענוח בדיקה לקוי שמביא לפספוס מום או בעיה גנטית שעמה התינוק צפוי להיוולד וכלה בביצוע רשלני שכולל דיקור של העובר עצמו ומסכן את חייו. כיצד קובעים שחלה התרשלות סביב בדיקת מי השפיר ותובעים בגין הנזק?
בדיקת מי השפיר כחלק ממסע ההריון
ישראל נחשבת לשיאנית בדיקות ההריון ומעקבי ההריון בעולם המערבי. לא פחות מ-26 בדיקות עומדות בפני היולדת לאורך תשעת חודשי הריונה, כאשר אחת הידועות שבהן היא בדיקת מי השפיר. אמנם אין צורך בבדיקה זו בכל הריון כשלעצמו, אך ישנה שורה רחבה למדי של מצבים שבהם יומלץ ליולדת לעבור אותה. הבדיקות מבוצעות לרוב במחלקות בתי החולים ובמרפאות ששייכות לקופות החולים.
אחת העילות הנפוצות ביותר לתביעת רשלנות רפואית ושנקשרת לרשלנות בבדיקת מי השפיר היא הולדה בעוולה. כאשר מטופלת לא מופנית לבדיקת מי השפיר, לא מקבלת המלצה על ביצוע הבדיקה ולא מוסברות לה השלכות הבדיקה, אם חלילה ייוולד ילד שסובל ממומים קשים הדבר ייחשב לרשלנות רפואית חמורה.
מהי בדיקת מי שפיר ולשם מה נועדה?
בדיקת מי השפיר נועדה לאבחן מחלות גנטיות והפרעות כרומוזומליות בקרב עוברים בשבוע 16-22. זוהי בדיקה פולשנית שבה מחדירים מחט דקה וארוכה לתוך שק מי השפיר ושואבים כ-20 סמ"ק על מנת לבדוק אותם במעבדה. תוצאות הבדיקה מתקבלות בדרך כלל תוך שבועיים-שלושה ואמורות להצביע בדיוק של 99% על מחלה/ הפרעה קיימת או על תקינות מלאה להמשך ההריון.
המום המוכר ביותר שמאובחן בבדיקת מי השפיר הוא תסמונת דאון, המבטאת פגיעה בכרומוזום ה-21 (לרוב עודף של שלושה עותקים מכרומוזום זה). בנוסף ניתן לאבחן גם את המחלה התורשתית המוכרת סיסטיק פיברוזיס, שבה תוחלת החיים למרבה הצער קצרה למדי ודורשת תמיכה נשימתית קבועה. מחלות נוספות שמאובחנות בדיקור מי שפיר הן תסמונת האיקס השביר, מחלת גושה ועוד.
חשיבות הבדיקה בהריונות מסוימים
את ההמלצה לעבור דיקור מי שפיר מקבלות נשים שהריונן הוגדר כהריון בסיכון או אם נצפה חשש מוקדם למחלה גנטית או מום אפשריים: נשים שגילן מעל 35, הריונות מרובי עוברים, חשד למום או למחלה תורשתית בעקבות בדיקת שקיפות עורפית או סקירת מערכות ועוד.
רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר – חשיפת הרשלנות
בדיקת מי השפיר איננה חפה מסיכונים שעליהם אמור הרופא המטפל לפרט בפני המטופלת טרם ביצוע הבדיקה. הסיכונים המרכזיים ביותר הם תסחיף מי שפיר, לידה מוקדמת, זיהום והפלה. כמו כן, הנבדקת נדרשת לחוסר תזוזה במהלך הבדיקה עצמה ולמנוחה ממאמץ ככל הניתן ב-24 השעות הבאות.
נבדקת שלא קיבלה הסבר על סיכוני הבדיקה ולא נאמר לה שעליה להימצא במנוחה לאחר מכן, עשויה לגרום שלא במתכוון להפלה.
כמו כן, ביצוע לקוי או במיומנות נמוכה של בדיקת מי השפיר מגדיל את הסיכויים לפגיעה בעובר ולקבלת תוצאת בדיקה שגויה ואף לשיתוק מוחין ולמוות. אם התקיים מחדל במעמד הבדיקה שבעקבותיו נפגע העובר, הרי שניתן יהיה לתבוע רשלנות רפואית.
אם כתוצאה מבדיקת מי השפיר או אי ביצוע בדיקת מי השפיר נגרם נזק כלשהו לאם או לעובר, עומדת הזכאות להגיש תביעת רשלנות רפואית. תביעה זו תוכל להיות מוגשת כלפי הרופא המטפל, המוסד שבו בוצעה הבדיקה או כלפי הצוות הרפואי שהיה מעורב בה.
תביעות אלו ככל יתר תביעות הרשלנות הרפואית מחייבות בצירוף של חוות דעת מומחה לכתב התביעה, בה יצוין הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק שנגרם ממנה.
רשלנות רפואית בביצוע דיקור מי שפיר
סוג אחר של רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר יתקבל כאשר לא נבדקה רגישות לחומרים ולא הובא בחשבון רקע רפואי מצד האם שישפיע על הבדיקה, כך שהיא עלולה לפגוע בעובר עצמו. כאן חשוב להבהיר שלא כל מקרה של נזק נחשב לרשלנות רפואית מצד הרופא, הצוות או המוסד המטפל, שכן יש להוכיח קשר סיבתי בין המעשה הרשלני ובין הנזק שנגרם ממנו. (http://rxreviewz.com/)
כאשר מבוצעת בדיקת מי שפיר ומתקבלות ממנה תוצאות מסוימות, מדובר בצומת של קבלת החלטות קריטיות מבחינתם של ההורים. בדיקה שהראתה תסמונת דאון, טאי זקס, סיסטיק פיברוזיס ומומים אחרים מזכה את ההורים בעמידה בפני וועדה להפסקת הריון אם רצונם בכך.
רשלנות רפואית בפענוח תוצאות בדיקת מי שפיר
כאשר מתרחש פענוח שגוי של הבדיקה כך שמחלה או מום קיימים התפספסו, נמנעת מההורים לעתיד היכולת להחליט על המשך ההריון כך שתיווצר הולדה בעוולה עמה עליה להתמודד לאורך חייהם. גם מקרה כזה מזכה את ההורים כמובן ביכולת לתבוע בגין רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית – אי הסכמה מדעת לבדיקת מי שפיר
למרות שבישראל מקובל לבצע בדיקות הריון מרובות ולקבל המלצות רפואיות לבדיקות מתבקשות במידת הצורך ובהתאם להתפתחות ההריון, הרי שבדיקות אלו הן בגדר המלצה בלבד. בפועל כל אישה תוכל להחליט לעצמה האם לבצע או להסתייג מבדיקה כלשהי לרבות סקירת מערכות, בדיקות דם ושתן או לצורך העניין בדיקת מי השפיר.
ועם זאת, מרבית היולדות מעדיפות להימצא בצד הבטוח של המשוואה לגבי בריאות העובר שלהן ומקפידות על ביצוע מלא של הבדיקות הנדרשות. על פי חוק זכויות החולה, כל בדיקה מצריכה מתן הסכמה מדעת מצידה של המטופלת. על מנת לספק הסכמה חופשית לכל בדיקה, קובע החוק שיש למסור מידע רפואי המאפשר להסכים לבדיקה או לסרב לה ושאין לבצע שום טיפול ללא מתן ידע מקדים רלוונטי.
כך בבדיקת מי השפיר, נדרשת הסכמתה מדעת של האישה וזאת על ידי טופס הסכמה בכתב. המטופלת חייבת לקבל מידע והסברים לגבי ביצוע הבדיקה, הסיכויים והסיכונים, חשיבותה ומהלכה. אי מתן המידע וחוסר קבלת הסכמה מדעת מהווים רשלנות רפואית עקרונית וחמורה ביותר.
רשלנות רפואית במעקב לאחר בדיקה
לאחר בדיקת מי השפיר נדרש ביצוע מעקב של תופעות לוואי אפשריות אצל העובר והאם. אם נוצרה תופעת לוואי כלשהי, יש לתת לכך את המענה המתאים והמיידי. כל התעלמות רפואית מתופעות לוואי, תחושות וסימנים שמצביעים על בעיה לאחר הבדיקה (למשל הפרשות חריגות שעלולות לבטא זיהום) עשויה להצטייר כרשלנות רפואית.
לסיכום
רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר מתרחשת דרך שני מצבים אפשריים. האחד קשור לסיכוני הבדיקה עצמה, מאחר והדיקור של מי השפיר עלול לפגוע בעובר. דוגמה לכך היא במקרה מוכר שבו נדקרה העין של העובר והוא נולד כשהוא סובל מנזק בלתי הפיך בראייה.
במקרה אחר, רופא שדיקר את מי השפיר מבלי להשתמש כנדרש באולטרסאונד במהלך הבדיקה, נתבע וחויב בפיצויים משמעותיים ביותר.
המצב השני שבו מתרחשת רשלנות רפואית הוא כאשר תוצאות הבדיקה אינן מפוענחות כראוי וכך נולד תינוק שסובל מנכות קשה, כאשר פענוח תקין היה מביא לשקילת האפשרות להפסקת הריון והימנעות מהולדה בעוולה.
חוויתם רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר? פנו אלינו!
נזקי בדיקת מי השפיר עלולים לשנות מקצה לקצה את חייה של משפחה שלמה, שנדרשת להתמודד עם מותו המצער של עובר, עם נזק פיזי ליולדת או עם מום/ מחלה חסרי מרפא בקרב תינוקם. אם אתם מאמינים שמצב זה נגרם לכם בעקבות רשלנות רפואית מצד הצוות, אל תהססו לפנות למשרדנו להתייעצות ראשונית וללא כל התחייבות.
משרד עו"ד דוד פייל ושות' מתמחה כבר למעלה מ-20 שנים בתחום הרשלנות הרפואית ושם דגש על רמת מקצועיות ובקיאות, מסירות וחתירה לתוצאות מוצלחות בכל אחד מהמקרים שהובאו לטיפולנו. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם. למידע נוסף על רשלנות רפואית בהריון – כנסו.
