רשלנות רפואית בחיבור למוניטור בהריון

להאזנה:

רשלנות רפואית בחיבור למוניטור בהריון מהווה מצב שבו הצוות הרפואי פספס אינדיקציה ברורה לבעיה אפשרית לרבות מצוקה עוברית, שנזקיה נעים בין פגיעה מוחית ועד מוות. האם ייתכן שחוברת באופן רשלני למוניטור, שפלט המכשיר פוענח בצורה שגויה או שלא בוצעה לך הבדיקה כלל חרף ההנחיות הרפואיות הקיימות? הנה כל המידע הרלוונטי להחלטה על הגשת תביעה בנושא:

מוניטור בהריון – הדרך לעקוב אחר מצב העובר

מוניטור הוא מכשיר רפואי שנועד להעריך ולתעד את דפיקות לב העובר ואת הצירים של היולדת. מכשיר זה מבוסס על גלי קול כך שהוא בטוח ונוח לשימוש, דבר שהפך אותו לאחד המכשירים המזוהים ביותר עם תקופת ההריון והלידה במיוחד בשליש האחרון. תנועות לב העובר גורמות לשינוי בתדר גלי הקול, גלי קול אלו נקלטים ומבוצע רישום שעובר לדף פלט מיוחד.

כאשר המוניטור לא מספק רישום תקין או שהפלט מעיד על מצוקה עוברית, נהוג לבצע מוניטור ישיר (עוברי). במקרה כזה, מצמידים אלקטרודה לראש העובר ומקבלים תשובות מדויקות מאוד. מוניטור עוברי מתבצע על ידי פקיעת מי השפיר ופתיחה ובאמצעות מחט זעירה שתוחדר עד לראש העובר.

אם בכל אחת מאפשרויות הניטור: הרגיל או העוברי, מתרחשים חיבור לקוי למכשיר, קריאה שגויה של פלט המוניטור ופספוס מצב של מצוקה עוברית או אפילו חוסר ביצוע מוניטור כלל, הדבר עלול לגרום לנזקים שמבססים עילה לתביעת רשלנות רפואית.

זיהוי מצוקה עוברית במוניטור

אחת הסכנות בכשלים ומחדלים סביב בדיקת המוניטור היא חוסר זיהוי מהיר ומדויק של תופעה כללית המכונה "מצוקה עוברית". מצב זה מהווה סיכון ממשי לחיי העובר ובמסגרתו קיימת בעיה מהותית באספקת החמצן מהאם לתינוקה (תופעה שנקראת תשניק סב לידתי).

מצב של העדר חמצן בכמות מספקת במשך כ-15 דקות עלול לגבות מחיר יקר ביותר, מהולדת תינוק הסובל מבעיה מוחית לרבות שיתוק מוחין וכלה במותו של התינוק וחוויה נוראית וטראגית של "לידה שקטה". ככל שקיימת מצוקה עוברית, היא מתבטאת בהאטה בתנועות העובר ובקצב הלב – נתון שמשתקף בפלט המוניטור ועל כן דורש מענה מיידי.

הצוותים הרפואיים נדרשים להיות ערים לכל סימן שמזוהה עם מצוקה עוברית אפשרית, כאשר המוניטור מספק אינדיקציה ברורה לכך לצד סימנים נוספים (דיווח על כאבים או דימום מסיבי שאמורים כשלעצמם לגרום לצוות לחבר במהירות את היולדת למוניטור וללמוד על בעיה אפשרית) ויש צורך בקבלת החלטות מידית ומקצועית שמטרתה ליילד בדחיפות ולסיים את תהליך הלידה בשלום.

ישנם מספר גורמים למצוקה עוברית, התרחשותם אינה ידועה תמיד: כריכת חבל הטבור סביב גופו או צווארו של העובר, דלדול של החמצן ברחם בעקבות תאונה או חבלה בטנית, פגיעה כלשהי בחבל הטבור, היפרדות או הזדקנות שלייה, קרע או דליפה מהרחם ועוד. יולדות שסובלות מיתר לחץ דם או סוכרת הריון יוגדרו גם הן בקבוצת הסיכון למצב של מצוקה עוברית.

מצב של מצוקה עלול לגרום לפגיעה מוחית קשה ובמקרים חמורים גם למוות. לכן המוניטור הפך לכלי כה שימושי במחלקות היולדות בבתי החולים השונים ומתפקד כאמצעי שמסוגל לאבחן הפרעה ולאותת לצוות על פעולות חירום נדרשות.

זכאות לתביעת רשלנות רפואית בחיבור למוניטור בהריון

אם נגרמה רשלנות רפואית בחיבור למוניטור בהריון, עומדת ליולדת הזכות להגיש תביעה כלפי הצוות הרפואי, הרופא המטפל ובמקרים מסוימים אפילו נגד קופת החולים, מרפאת ההריון בסיכון או בית החולים בהם בוצע המוניטור הלקוי. כדי להוכיח את מקרה הרשלנות, על התובעים להראות שההתרשלות או הכשלים מתפעול או קריאת המוניטור הם אלו שגרמו לנזק.

למרבה הצער, ישנם מקרים שבהם הרישום הרפואי איננו מלא ומסודר, כך שפלטי המוניטור שהיו משקפים בעיה קיימת לא נשמרו ולא ניתן להציגם. במקרה כזה קיימים פתרונות משפטיים שונים, לרבות הצורך להעביר את נטל ההוכחה על הנתבעים שיצטרכו להראות מצידם שלא נגרמה רשלנות רפואית. אם ייכשלו בכך, הם יחויבו בפיצויים כחוק.

המוניטור לא בוצע (לכאורה), אך התביעה בכל זאת נדחתה

במקרה מפורסם שנפרש על פני שנים ארוכות של דיונים משפטיים, נסובה התביעה על סיפורה של אם לבן הסובל משיתוק מוחין, שהגיעה לבית החולים כשהיא נמצאת בשבוע מתקדם מאוד, כשבועיים אחרי תאריך הלידה המשוער. לפי רשומות בית החולים, היא אושפזה במשך שבועיים ובוצע לה מעקב רצוף ומקצועי עד למועד הלידה.

הלידה עצמה הייתה מכשירנית ובוצעה בוואקום, אך התינוק נולד ללא סימני חיים. במשך 10 דקות ביצעו הרופאים החייאה שבסופו של דבר צלחה והתינוק החל לנשום בכוחות עצמו. מחדר הלידה הוא הועבר למחלקת הפגים בבית החולים.

בכתב התביעה נטען שהאם חוברה למוניטור שהיה אמור לנטר את הצירים ואת דופק העובר. בית החולים מצידו טען שהלידה שהתרחשה באמצע שנות ה-80, אירעה עוד לפני שהגיעו מכשירי מוניטור לאותו בית חולים. האם טענה שאינה זוכרת במדויק את פרטי האשפוז אך שבאותה העת היו מספר מכשירי מוניטור. בית החולים השיב שייתכן ונמצא באותה תקופה מכשיר מוניטור אחד בלבד.

בית המשפט לבסוף קבע שמפאת העדר הוכחה ברורה לקיומו של מוניטור שבוצע ליולדת, הדבר נותר בגדר השערה בלבד. בנוסף הוסיף השופט שכל עוד האם מצידה איננה זוכרת פרט כה חשוב ומשמעותי כמו עובדת הבדיקה במוניטור שאינה זכרה בוודאות, הרי שלא ניתן לצפות מהרופאים עצמם לזכור אותו.

ויחד עם כל זאת, סבר בית המשפט שאפילו אם ניצב רק מוניטור אחד באותם ימים במחלקה, הרי שהיה צורך לבצע בו שימוש עבור אותה הלידה. לעניין זה קיבל בית המשפט את טענת בית החולים, לפיה השימוש במוניטור עדיין לא היה שכיח ושגרתי באותו זמן, כך שחיבור אליו בוצע רק ליולדות שהיו בעלות מצב פתולוגי מסוים. לאור כל אלו נקבע כי בית החולים לא התרשל ותביעת הפיצויים נדחתה.

רשלנות רפואית בחיבור למוניטור בהריון – כיצד היא נקבעת

נשאלת השאלה – מה כן נחשב לרשלנות רפואית בחיבור למוניטור בהריון? ובכן, אם נגרם נזק כתוצאה מהחיבור עצמו למוניטור, אם יולדת לא חוברה למוניטור כלל או אם המוניטור הניב ממצאים שמשקפים בעיה או מצוקה עוברית אך איש לא שעה לספק מענה מתאים תיתכן רשלנות רפואית.

מכיוון שנטל ההוכחה בתביעות אלו הוא על התובעים, כלומר על הנפגעת ובן או בת זוגה ומשפחתה, עליהם להוכיח קשר סיבתי בין אותה התרשלות לבין נזקים שנגרמו ממנה.

קשר זה יש להוכיח על ידי ממצאים ותיעוד רפואי מתאימים ובאמצעות חוות דעת ממומחה רפואי שהצביע על כשל או ליקוי בפעולת הרופאים והצוות הרפואי, הבהיר כיצד היה עליו לנהוג בהתאם לסטנדרטים רפואיים נדרשים ושפך אור גם בנוגע לנזקים, חומרתם והיקפם כפי שנגרמו עקב הרשלנות.

הנוהג הרפואי המצופה מצד הצוות (לרבות רופאים, אחיות המחלקה שבדרך כלל מבצעות חיבור למוניטור בקרב הרות שאושפזו במחלקה או טכנאים) נקרא מבחן "הרופא הסביר". זהו מבחן משפטי שבו בודקים האם ייתכן שבמצב דומה, רופא אחר היה נוקט בהחלטות סבירות שלא התקיימו כלל באותו המקרה.

נפגעתם מרשלנות רפואית מסוג זה? פנו בהקדם

משרד עורכי הדין דוד פייל ושות' מתמחה ברשלנות רפואית כבר יותר מ-20 שנים ונמנה עם צמרת המשפטנים המובילים והמרכזיים ביותר בתחום. אנו מזמינים אתכם להיפגש איתנו להתייעצות בלתי מחייבת, לשמוע על סיכויי התביעה האפשריים לאור נסיבות המקרה ולקבל ליווי משפטי מסור, מקצועי וחסר פשרות עד לתוצאה הטובה ביותר. צרו קשר עכשיו וניפגש בהקדם.