להאזנה:
מקרי מוות מרשלנות רפואית נפוצים לצערנו ברחבי העולם וגם בישראל. מאות אנשים מתים מדי שנה בישראל בלבד – בגלל רשלנות רפואית. גם בארצות הברית דווח, כי רשלנות רפואית הגורם השלישי הנפוץ ביותר בגרימת מוות. למרבה הצער, במקרים רבים בהם הצוות הרפואי מודע לחלקו בגרימה למותו של המטופל, עשויים המטפלים לנסות לשכנע את המשפחה שהמוות היה בלתי נמנע ושגורם המוות לא היה רשלנות.
כתוצאה מכך וממורכבות היחסים של הציבור הרחב עם צוותים רפואיים במוסדות השונים, יחד עם הצער הכבד בעקבות מוות של בן משפחה, תביעה בגין רשלנות רפואית שגרמה למוות עשויה להיות תהליך קשה ומורכב במיוחד.
חשיבותה המרכזית של תביעה בגין מוות בעקבות רשלנות רפואית, היא במתן תמיכה כלכלית לשארי הנפטר, שהיו תלויים בו כלכלית, אך גם לצורך פיצוי על עוגמת הנפש הבלתי נתפסת שיאלצו בני המשפחה להתמודד איתה עם מותו וכן לצורך הרתעה של הצוותים הרפואיים, העשויים לפעול ביתר זהירות וערנות, מפני שיהיו חשופים לתביעה, או לפחות פגיעה בשמם הטוב אם לא כן.
כיצד עלולה רשלנות רפואית לגרום למוות?
רשלנות רפואית מתקיימת בתנאי שהצוות הרפואי לא נקט בזהירות המתבקשת המצופה ממנו במהלך הטיפול. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי במתן תרופה לא מתאימה, מתן מינון לא מתאים, אי הקפדה על כללי היגיינה וסטריליזציה, אי מתן השגחה ומעקב כמתבקש, החלטת הרופא שלא להפנות את המטופל לבדיקות הראויות לצורך אבחנה מדויקת של מצבו, מתן אבחנה שגויה, או חוסר התייחסות לתלונות המטופל וכן הלאה – בתנאי שאם היו ננקטים האמצעים הללו, ניתן היה למנוע את מקרי המוות. לדוגמה:
- מטופל שגידול סרטני ממאיר התפשט בגופו וגרם למותו, בעוד שהרופא המטפל החליט שאין צורך לשלוח אותו לבדיקות כמו CT, MRI, או רנטגן, שאולי היו מסייעות בגילוי הגידול הסרטני, מניעת התפשטותו והצלת חיי המטופל.
- מטופל שנפטר בגלל אי מתן טיפול תרופתי נאות, או מתן תרופה שגרמה למותו.
- אבחנה שגויה, שלא לקחה בחשבון את עברו הרפואי של המטופל.
- אי מתן טיפול, או עיכוב במתן הטיפול הנחוץ, שגרמו למוות של המטופל.
- מוות מזיהום חיידקי חמור, בעקבות אי הקפדה של הצוות הרפואי על כללי ההיגיינה והסטריליזציה הדרושים.
- ביצוע רשלני של ניתוח, תוך פגיעה באיברים חיוניים, או אי הקפדה על סטריליזציה, שגרמו למוות המטופל.
- ביצוע הרדמה בצורה רשלנית, שגרמה למוות המטופל – למשל מתן מינון גבוה מידי, בצירוף חוסר השגחה על מצב המטופל תוך כדי ניתוח.
- החלטת הצוות הרפואי שלא להפנות את המטופל לקבלת טיפול מיידי, על אף שהוא נמצא במצב רפואי מסכן חיים, כמו למשל שבץ מוחי, או התקף לב.
אלה רק חלק מהמקרים האפשריים של מוות כתוצאה מרשלנות רפואית.
- רשלנות רפואית שגרמה למוות
כיצד ניתן לגלות אם המטופל אכן איבד את חייו בגלל רשלנות הצוות הרפואי?
ישנם מספר שלבים מקובלים בעת ההכנה לקראת תביעה משפטית בגין רשלנות רפואית:
- פנו לעורך דין מומחה לרשלנות רפואית, שיערוך בירור מקיף, יסייע באיתור הרשומות הרפואיות ובבחירת מומחים רפואיים רלוונטיים, כדי להבין אם מדובר במקרה של מוות בגלל רשלנות. אפילו במקרים שבהם משפחת הנפטר אינה מעוניינת בניתוח לאחר המוות, ניתן לגלות אם התקיימה רשלנות רפואית באמצעות ידע וניסיון מתאימים וכן בעזרת מומחים מהתחום.
- אתרו את כל הרשומות הרפואיות הקיימות – במוסד הרפואי שבו נערך הטיפול שלכאורה גרם למותו. בתי חולים מחויבים לשמור את הרשומות הרפואיות לפרק זמן מוגבל ולכן חשוב לפעול במהירות. הם גם מחויבים לספק לפי דרישה את המסמכים למטופל, או למשפחתו, אך גם רשאים לדרוש תשלום עבור שירות זה. עורך הדין יכל לבצע עבורכם את הליך איסוף החומר.
- עורך הדין שבחר את המומחים הרפואיים הרלוונטיים שיסייעו לכם לקבוע אם אכן מדובר במוות בגלל רשלנות, באמצעות בחינה מדוקדקת של כל הרשומות הרפואיות ושיחות עם עדים רלוונטיים למקרה. לעיתים מספיק מומחה רפואי אחד, אך במקרים מסוימים יש צורך בשני מומחים, או יותר – מתחומים שונים הנוגעים לנסיבות המקרה.
- בדרך כלל, מקרים של רשלנות רפואית נידונים ברמה האזרחית ומטרתם העיקרית היא לספק לתובע פיצויים, שיסייעו לו להתמודד עם הנזק שנגרם לו בעקבות הטיפול הרשלני, אך במקרים מסוימים, ניתן להגיש תלונה במשטרה כנגד הצוות הרפואי, או חלק ממנו ואז הרשלנות מקבלת מעמד של עבירה פלילית.
- על מקרים של רשלנות רפואית חלה התיישנות לאחר 7 שנים. כלומר – בתום 7 שנים מיום הטיפול הרשלני, לא תהיה יותר אפשרות לתביעה בעניין. אלא אם התובע היה קטין בעת המקרה ואז ההתיישנות תתחיל מיום הגיעו לגיל 18, ועד הגיעו לגיל 25.
- במרבית המקרים של רשלנות רפואית המגיעה לידי כתב תביעה, הנתבעים עושים מאמצים כדי להגיע להסדר כספי מחות לכותלי בית המשפט ולכן בדרך כלל מקרים של רשלנות רפואית לא נידונים בבית המשפט, אלא אם התובעים מעוניינים בתביעה פלילית ונקיטת צעדים נגד המטפל המואשם ברשלנות.
- בית המשפט יקבל פיצויי נזיקין רק בתנאי שנגרם לתובע נזק מוכח וכאשר ניתן להוכיח קשר סיבתי בין התנהגות הנתבע לבין הנזק שנגרם לתובע.
- לעתים קשה מאוד להוכיח את הקשר הסיבתי בין התנהגות הצוות הרפואי, או חלק ממנו, לבין המוות, מפני שהאחריות התחלקה בין מספר אנשי צוות וקיים קושי להוכיח מי מהם הוביל את ההחלטות השגויות, או שהתבצעו החלטות, או פעולות שגויות על ידי כמה אנשי צוות במקביל, או שהתקיים רצף של אירועים, שגרמו כולם ביחד למותו של המטופל, או שיש קושי להוכיח אם המוות נגרם בגלל מצבו ברפואי האובייקטיבי של המטופל ולא בגלל מעשי הצוות הרפואי..
מי הם התובעים במקרה של מוות בגלל רשלנות רפואית?
יורשי המנוח על פי דין, או על פי הצוואה שלו, הם בעלי הזכות לעיזבונו ולכן הם אלה שבפועל אחראים להגיש את התביעה. אם הזכאים לעיזבונו הם ילדיו הקטנים, שלא יכולים להגיש תביעה בעצמם והיו תלויים בו לכלכלתם, ניתן יהיה לתבוע בשמם.
מי הם הנתבעים במקרה של מוות בגלל רשלנות רפואית?
- חברת הביטוח של הגורם המטפל, אשר גרם למוות במידה והוא מבוטח בביטוח אחריות מקצועית
- המוסד הרפואי שבו עבד הגורם המטפל, או הצוות הרפואי – בית החולים, קופת החולים, בית המרקחת, המוסד הגריאטרי, או בית האבות. זאת מפני שהמוסד הרפואי אחראי לפעולות והחלטות הצוות שלו במהלך שעות העבודה שלהם.
מהו גובה הפיצוי הנהוג במקרה של רשלנות רפואית שהובילה למות המטופל?
בתי המשפט בישראל נוהגים לפסוק סכומי פיצויים גבוהים עבור התובעים במקרים של מוות בגלל רשלנות רפואית, מפני הדבקות בערך קדושת החיים וכן מתוך התייחסות לנהוג במערכת המשפט האמריקאית, גם שם נוהגים לפסוק סכומי פיצויים גבוהים במקרים כאלה.
כדי לקבוע את גובה הפיצויים, בית המשפט יתייחס לכמה שאלות:
- מה הייתה תוחלת החיים הצפויה למנוח, אם לא היה נגרם מותו בעקבות רשלנות רפואית? המונח המשפטי המקובל לנושא הוא "קיצור תוחלת החיים".
- מה הייתה רמת הסבל שנגרמה למנוח טרם מותו – בעקבות הרשלנות הרפואית?
- האם בשל ההחמרה במצבו של המנוח בעקבות הרשלנות הרפואית נדרשו בני משפחתו לממן טיפולים יקרים?
- גיל המבוטח.
- האם בני משפחתו של המנוח היו תלויים בו לפרנסתם?
- כמה היה מרוויח המנוח מעבודתו, אם לא היה נפטר בגלל הטיפול הרשלני?
- בתי המשפט נוהגים לפסוק לטובת התובעים בדרך כלל גם את הוצאות הלוויה והקבורה וכן את הוצאות המשפט.
לאחר שיקבל מענה לכל השאלות האלה, בית המשפט יקבע את גובה הפיצויים בהתאם לרמת הסבל והנזק שנגרמו למנוח ולבני משפחתו בעקבות הרשלנות הרפואית, שגרמה למותו. פסיקה כזו יכולה להסתכם במיליוני שקלים.
לסיכום:
תביעה בגין רשלנות רפואית שגרמה למוות עשויה להעניק פיצוי כספי ניכר למשפחתו של המנוח ולספק להם נחמה קטנה וסיוע כספי, לצורך התמודדות עם החיים בלעדיו, אך יש להכין אותה כראוי ולבקש את שירותם של אנשי מקצוע מנוסים ומיומנים – מומחים רפואיים רלוונטיים ועורכי דין בעלי ניסיון.
