להאזנה:
הגדרתה של רשלנות רפואית היא תוצאה בלתי סבירה לטיפול רפואי, אשר גרמה נזק לחולה והייתה יכולה להימנע. הגדרה זו מחדדת ומעמיקה את חשיבותה המיוחדת של חובת הזהירות הרפואית שלא לגרום לנזק וכן את הצורך במתן הסכמה מדעת של המטופלים, לפני שיבוצעו בהם הליכים רפואיים שהם אינם בהכרח מאשרים או מבינים. במאמר זה נבין בדיוק מהי ההגדרה של רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית – הגדרה ומהות
כתיבה מרושלת, לבוש מרושל וגם רשלנות בלימודים – כל אלו מבטאים שורה של מצבים שנעים בין אי סדר ועד חוסר מתן תשומת לב והזנחה. אבל בעוד שיש בפעולות מהסוג הזה מעין תפיסה של מקובלות חברתית, הרי שרשלנות רפואית היא פעולה מצערת, חמורה ושאיננה עוברת לסדר היום.
הרי איש לא רוצה לגלות כי הוא חולה במחלה קשה בשלביה המתקדמים, על אף שפנה והתלונן כבר כמה וכמה פעמים לרופא המשפחה שלא עשה דבר. או להתעורר מניתוח ולהבין שהבעיה נפתרה בהצלחה, אך שליקוי בפרוצדורה עצמה גרם נזק לאזור גוף אחר. או להגיע ללידה תקינה לחלוטין ולגלות שלו רק הצוות היה ערני לתוצאות המוניטור, הנזק מכמיר הלב שנגרם לתינוק היה נמנע.
- רשלנות רפואית – הגדרה
אפשר להגדיר את הרשלנות הרפואית כתת-תחום שנכנס תחת מטריית דיני הנזיקין וחוקי המשפט האזרחי. הוא דורש מומחיות ובקיאות רבה הן מבחינה משפטית והן מבחינה רפואית ופועלים בו מומחים רבים משני השדות הללו, חלקם הגדול מתמקדים בענף זה באופן בלעדי.
תביעות הרשלנות הרפואית הפכו גם לנפוצות יותר בשנים האחרונות, בעיקר הודות לשינוי בתפיסה הציבורית, לפיה אנשים פרטיים שנגרם להם עוול כתוצאה מפעולות מקצועיות רשאים לדרוש שמידת הצדק תיעשה עבורם.
ויחד עם זאת, לא כל נזק בריאותי נובע בהכרח מרשלנות ויש להביא בחשבון שכל תהליך רפואי מכיל השלכות, תופעות לוואי או סיכונים שהמטופלים אמורים להכיר מראש ולהיערך אליהם.
תפקידו של עורך דין רשלנות רפואית
עו"ד רשלנות רפואית הוא הגורם שמגבש את התיק, מגיש תביעה מסודרת ומייצג את הניזוק בבית המשפט. עורך הדין מלווה את כל תהליך איסוף התיעוד הרפואי מהגורמים הרלוונטיים (קופת החולים, הרופא המטפל, בית החולים וכו'), בודק את התיעוד הקיים ועומד על הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק.
לאחר שהוא מעריך את סיכויי התביעה וגובה הפיצויים האפשרי, הוא מגיש את התביעה בצירוף כל המסמכים לבית המשפט ופונה במקביל למומחה רפואי רלוונטי על מנת שיקבע האם הרופא או המוסד הרפואי התרשלו בפעולותיהם וכיצד.
חוק ההתיישנות לעניין רשלנות רפואית קובע פרק זמן של 7 שנים מיום גרימת הנזק. במילים אחרות – אדם שניזוק בגין רשלנות רפואית יוכל לתבוע תוך 7 שנים מהמועד, למעט במקרים חריגים המפורטים בחוק כמו רשלנות רפואית שנגרמה לקטינים ואנשים הלוקים בשכלם, מטופלים שהנזק שנגרם להם התגלה רק בחלוף התקופה ועוד.
רשלנות רפואית הגדרה למבחן "הרופא הסביר"
מבחן "האדם הסביר" והנגזרת הידועה שלו בתיקי רשלנות רפואית "הרופא הסביר", הוא אבן בוחן שבה משתמשים במעין דמות אידיאלית, הממחישה כיצד היה אמור לפעול גורם רפואי כלשהו כדי למנוע את נזקי המטופל.
במבחן זה יש לברר האם רופא, מוסד רפואי או איש צוות רפואי (מיילדת, אחות, סניטר וכן הלאה) פעל בהתאם לאמות מידה, פרקטיקה מקובלת, הנחיות או פרוטוקול המתאימים למצב מסוים. אם פעלו בהתאם – הרי שלא חלה התרשלות משום שאותו הגורם פעל ככל רופא סביר אחר.
בית המשפט הוא זה שקובע לעניין מבחן "הרופא הסביר" על סמך הראיות שמוצגות לפניו, שיקולי המדיניות המשפטית וראיית עולמו של השופט בדין. ויחד עם זאת, מדובר בטענת הגנה טובה שמאפשרת לדחות תביעות רשלנות רפואית, כאשר הוענק טיפול שנחשב למקובל גם אם קיימים טיפולים אחרים שנחשבים למקובלים.
דוגמאות לרשלנות רפואית מובהקת
החוק היבש מניח את היסודות לבדיקת כל מקרה לגופו, אך כאמור מי שיספק הכרעה בתיק על סמך הנסיבות והראיות הוא בית המשפט. כמובן שגישה או תפיסה שמשתנה משופט לשופט עשויה להניב תוצאה שונה במקרים דומים, אך ישנם מקרים שהרשלנות הרפואית שהתרחשה בהם היא כה מובנת מאליה, עד שאין עוררין בנוגע למה שהתרחש. להלן מספר דוגמאות לכך:
דיסאינפורמציה בין גורמים מטפלים או בינם לבין המטופלים
רשלנות רפואית לעתים תתבטא בחוסר העברת מידע קריטי לגבי מטופלים, כמו למשל רגישות לתרופה מסוימת, אי ביצוע הפניה לבדיקה מתבקשת, רקע רפואי שלא נלקח בחשבון או לא תועד, תוצאות בדיקות שלא הועברו הלאה או מידע שלא הועבר למטופלים עצמם.
ניתוח באיבר הלא נכון
מדובר ברשלנות קשה שלגביה מעטות במיוחד המחלוקות, למשל כאשר רופא מנתח את האיבר הימני במקום השמאלי ולכן הדבר מעיד כי לא נקט במידת הזהירות הנדרשת ולא בפעולות שתואמות את מבחן "הרופא הסביר".
הזנחה שאינה נתונה לפרשנות או מחלוקת
מקרים אלו יכולים להיות למשל אדם שמגיע למיון עם סממנים המעידים על התקף לב אך לא מוענק לו טיפול במשך שעות רבות, מאושפז שנותח בבטנו ולא נדרש להליכה או קימה בשעות שאחרי על מנת למנוע תסחיף ריאתי ואיש איננו בודק או מוודא כי פעולה חשובה שכזו אכן בוצעה, רופא שלא מגיע לבדוק אדם לאחר טיפול שמצבו הידרדר ועוד.
איחור באבחון מצב רפואי מסכן חיים
מטופלים שמתלוננים מול גורם רפואי על תסמינים שעשויים להצביע על מצב רפואי מסכן חיים כמו אירוע מוחי או לבבי, אך לא מקבלים טיפול מיידי. מקרים אלו מאפיינים בדרך כלל התעלמות מתלונות המטופל או קביעת הערכות חלקיות ושגויות למצבו.
חובה לברר לעומק את התלונות, להפנות לבדיקות הכרחיות ולהגיע לאבחנה מדויקת וחד משמעית לגבי מצבו האמיתי של המטופל, אחרת הדבר מהווה הפרת חובה רפואית יסודית וכמובן שרשלנות רפואית מובהקת לחלוטין.
אי הסכמה מדעת
רופאים מחויבים לא רק למתן הסבר לגבי טיב המצב הרפואי, אפשרויות הטיפול והתהליך הטיפולי שקיים עבור כל אפשרות, אלא גם בנוגע להשלכות המדויקות של כל טיפול, הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהם.
הרופא מחויב לתעד את ההסבר שסיפק ובמידת הצורך (בעיקר לפני ניתוח) להחתים את המטופלים על טופס הסכמה.
כשלים ארגוניים
לעתים הרשלנות הרפואית נגרמת שלא מטעמים רפואיים, כמו למשל כאשר חולה מחובר למכשיר מקולקל שלא נבדק או בדיקת מכון שלא הוזנה כראוי למערכת בעקבות בעיית מחשוב. במקרים כאלו בית המשפט יבדוק האם הכשל או הטעות היו מידתיים, או שמדובר בדבר שאסור היה בשום אופן שיתרחש.
ולסיכום – לרשלנות הרפואית פנים רבות
הגדרת הרשלנות הרפואית בחוק היא כללית למדי, כאשר יש צורך להוכיח קשר סיבתי בין הנזק שנגרם ובין ההתרשלות עצמה. ברוב המקרים יקבע לעניין מבחן "הרופא הסביר", כאשר השופט יוצק לתוך פסיקתו גם שיקולי משפט, צדק ומוסר.
הרשלנות הרפואית עשויה להיגרם הן ממקרים שבהם אין כל ספק כי מדובר ברשלנות כמו למשל בניתוח איבר שגוי והן ממקרים שאינם רפואיים כמו אי העברת מידע רפואי חשוב לגורם המטפל "הבא" או כשל אדמיניסטרטיבי שבמסגרתו "נקברת" תחת ערימת הניירת בשולחנו של הרופא תוצאת בדיקה חריגה ומסכנת חיים.
בסופו של דבר, אין אפשרות לנסח לכל המקרים שבהם התקיימה רשלנות רפואית הגדרה אחת מדויקת, שכן הדבר תלוי בנסיבות המקרה, הראיות והתיעוד הרפואי, חומרת הנזק שנגרם וכמובן טיב הייצוג המשפטי של עורך הדין המייצג את התובע, שמחייב בקיאות וניסיון עשירים ועשייה מקצועית ובלתי מתפשרת עד לקבלת מלוא הפיצויים ההולמים את המקרה.
