נורה נכנסה נסערת ודומעת אל מחלקת הנשים שבבית החולים סורוקה. היא בשבוע ה-15 להריונה עם תאומים וכעת סובלת מדימומים. לאחר שנבדקה ובבדיקה לא נצפה דופק של התאומים, הוחלט לבצע הפלה על ידי גרידה. הגרידה בוצעה בהצלחה ונורה שוחררה לביתה. כעבור שבועיים וחצי נוספים בהם סבלה נורה מדימומים וכאבים עזים ביותר, היא חזרה לבדיקה לרגל ביקורת. בבדיקה זו בוצע אולטרסאונד והתגלה כי שארית שליה נותרה בגופה ובעובי 15 מ”מ. לורה נאלצה לעבור גרידה נוספת שלאחריה החלה לסבול מוסת לא סדירה ואובחנו לה הידבקויות שונות בחלל הרחם. נורה התבשרה כי היא מוגדרת כעת עקרה ולא תוכל להרות יותר. בית המשפט פסק לטובתה פיצויים בגובה 450,000 שקלים בגין רשלנות רפואית.

 

הפלות – הליך רפואי עם אחריות אדירה

הפלה הינה הפסקת ההיריון במצב שבו העובר היה חי עדיין והוא בבחינת תהליך נפשי טראומטי עבור נשים רבות הנאלצות בלית ברירה לבצע אותה כתוצאה מנסיבות רבות ומגוונות: בריאותיות, כלכליות, חברתיות, משפחתיות, מטעמי דת וכו’. הרופא המאבחן והרופא המבצע את ההפלה נוטלים באחריות לשלומה המלא של האישה ועל כן עליהם להיות אנשי מקצוע מנוסים ביותר, המסוגלים להתמודד גם עם תרחישים מפתיעים ובלתי צפויים. קיימים שני סוגי הפלות: הראשון – הפלה טבעית, ללא כל התערבות. השני – הפלה מלאכותית, יזומה כתוצאה מסיבוך הריוני שנגרם או הפסקת הדופק, כשם שקרה אצל נורה. ההפלה הינו הליך שחושף את האישה לסיכונים ותופעות לוואי אפשריות שונות ולרוב היא מתקבלת תחת לחץ – באופן מיידי או קצר מאוד מרגע האבחנה ועל כן נשים אלה פחות מסוגלות לבחון או לקבל החלטה עניינית בנוגע להליך טרם הביצוע שלו. אז מה קורה אם חלילה מתבצעת טעות באבחנה? כאשר הרופא מעניק טיפול לקוי? בכל המקרים הללו מדובר ברשלנות רפואית המאפשרת לתבוע ולקבל דמי פיצויים.

קיימות שתי שיטות להפלה: גרידה או טיפול תרופתי. את הטיפול התרופתי ניתן לבצע בשבועות המוקדמים של ההיריון (עד שבוע 10 לכל המאוחר) וביצוע גרידה המתבטאת בהליך ניתוחי-כירורגי עד שבוע 20 במקרים נדירים ועד שבוע 14 ברוב המקרים. הליך הגרידה מתבצע בהרדמה מלאה.

להבדיל ממדינות אחרות בעולם המערבי, בישראל רק בתי החולים ומוסדות הבריאות מוסמכים לבצע הפלות. אלא שלמרות החוק, ישנן קליניקות פרטיות רבות המציעות שירותי הפלה והמדינה מתקשה לאתר אותן ולאכוף את הגבלות ההסמכה. כ-20 אלף הפלות מתבצעות מידי שנה בבתי החולים וניתן להסיק כי קיים מספר דומה מאוד בתחום ההפלות הלא חוקיות.

 

כתוצאה ממה מתבצעת הפלה?

בכל מקרה שבו גיל האישה הינו מעל 40 או מתחת ל-17, כאשר מדובר בתוצר של אונס או גילוי עריות, במקרה שבו הוולד אובחן כבעל מום גופני או נפשי, כאשר המשך ההריון או מהלך הלידה עלולים לסכן את חייה של האישה ולגרום לה לנזקים. אם העובר חי, ההפלה מתבצעת באישור וועדה מיוחדת. בכל מקרה ביצוע ההפלה חייב להתבצע תוך הסכמתה המודעת של האישה ולאחר שהוסברו לה מלוא הסיכונים הכרוכים בפעולה והסכנות העתידיות, אם קיימות חלילה.

מעשה באישה הרה שניגשה לבדיקה שגרתית אצל רופאת הנשים שלה כשהייתה בשבוע 13. אלא שבבדיקה לא נצפה כל דופק והיא הופנתה למיון נשים. בבית החולים ניתנו לה כדורים הגורמים להפלה מלאכותית תוך מספר שעות ועד מספר ימים. בעודה מאושפזת כאשר היא סובלת כאבים ודימומים רבים, היא חוותה מצב שבו העובר נפלט בצורתו הכמעט מושלמת מרחמה באקראי, דבר שגרם לדרדור במצבה הנפשי והיא נכנסה לדיכאון עמוק. בית המשפט קבע כי לא עמדה בפני האישה אפשרות לבחור את סוג ההליך וכי אם הייתה מודעת לאפשרות זו על ידי נטילת הכדורים, ייתכן והייתה בוחרת באפשרות של גרידה ולא הייתה סובלת מדיכאון. גם מקרה זה מוגדר כרשלנות רפואית.

 

הליכים ובדיקות בהם עלולה להיגרם רשלנות רפואית בתחום ההפלות

במקרים של הפלות, לרשלנות יש שתי פנים: הפניה לבדיקה שיש בה סיכון ללא שהיתה לכך הצדקה סבירה, או פענוח וביצוע בלתי תקינים של הבדיקה שהביאו להפלה. אחד הגורמים הנפוצים להפלה ותביעת רשלנות כתוצאה ממנה, הוא כאשר מתבצע אבחון מומים בעוד שהעובר בריא ותקין. כך למשל במקרה של מ’, שהגיעה עם עובר שנצפה בשבוע התשיעי להריונה ללא דופק, אלא שבדיעבד התברר כי שבוע ההיריון הינו שגוי ולמעשה היה צעיר יותר והמתנה של שבוע או שבועיים נוספים הייתה מגלה כי ההיריון תקין לגמרי.

 

הליך תביעת רשלנות רפואית

כאשר מתרחשת הפלה המתבררת בדיעבד כמיותרת, או כאשר נגרם נזק כלשהו לאישה כתוצאה מההליך, יש מקום לשקול בחינה של תביעת רשלנות רפואית. משרד עורכי הדין פייל ושות’ יוכל להיפגש עם אותה אישה שניזוקה, לייעץ, לכוון ולהדריך וכמובן לנסח הגשת תביעה מנומקת ומסודרת לבית המשפט, שאמנם לא תשיב את העובר, אך תאפשר לאישה לקבל פיצוי על פגיעתה הקשה הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי. בכל מצב בו לא הוסברו לאישה הסיכונים או שהתבצעה בעניינה אבחנה שגויה, יש צורך למסור ראיות התומכות בכך וכן לזמן חוות דעת מומחה שתבהיר מה היה על רופא אחר תחת נסיבות דומות לבצע. חשוב לזכור כי חובת ההוכחה בתיקי רשלנות מוטלת על הנתבע כלומר, על הרופא, שחלק גדול מהמידע מאוחסן אצלו ולא תהיה אפשרות להוכיח את ההתרשלות בלעדיו. על הרופא יהיה להציג את התיק הרפואי והמידע שברשותו על מנת להוכיח כי לא התרשל בביצוע תפקידו.

משרד עורכי הדין פייל ושות’ מנוסה בניהול תיקי רשלנות בתחום ההפלות ופועל למען רווחתה האישית של האישה, מתוך מודעות למצבה הרגיש והנסיבות הקשות שבהן התבצעה הרשלנות.

רשלנות רפואית הפלות
Sending
User Rating 5 (1 vote)