צלצלו עכשיו: 03-915-8400

חיפוש
רשלנות רפואית לוגו
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית לפי המשפט העברי

להאזנה:

 

החוקים במדינת ישראל הם בליל של מסורות, חוקים קודמים ודוגמאות ממדינות שונות ברחבי העולם. ישנם חוקים אשר יש לציית להם עוד מימי האימפריה העותומאנית, אחרים מימי המנדט הבריטי ויש חוקים שנכתבו על ידי המחוקקים בכנסת של מדינת ישראל. למרות השוני וההבדל בין החוקים, יש לזכור שלרובם יש מקור אחד – המשפט העברי.

התנ"ך מהווה עד היום את הספר הנמכר ביותר ברחבי העולם, תורגם למאות שפות והוא מקור השראה לחוקים, אמירות ודיונים שונים. במדינת ישראל, חוקים רבים מתייחסים אל המשפט העברי ואף מתבססים עליו, כך שמומלץ להכיר אותו כאשר עוסקים בתחום. אחד התחומים הבולטים בנושא הוא רשלנות רפואית. כבר בימים עברו התייחסו אל הרופא והאפשרות שהוא לא יבצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר. היחס במשפט העברי נוגע למגוון אפשרויות שיש לשים לב אליהן.

 

המשפט העברי – רשלנות ורפואה

פנייה לרופא – אקט כנגד האמונה?

האמירה: "אסור לסמוך על הנס" מוכרת וידועה, אך לא לכולם ברור כי יש לפנות לרופא מיד כשצריך. במקומות רבים מתעורר דיון האם יש המחלה אינה אקט אלוהי ויש להתייחס אליה כך, ולכן פנייה לרופא עלולה בעצם להתנגד לרצון האל. התייחסות זו אומנם זוכה לדיון, אך ברור לכל הפוסקים והמומחים למשפט עברי כי ביהדות ההתייחסות אל הרופא היא חיובית ויש עליו אפילו מספר הגנות עליהן יפורט בהמשך. בשורה התחתונה, אין דעה המתנגדת לפנייה לרופאים ואף יש לעשות זאת מתוך הציווי ההלכתי של: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

 

רופא במשפט העברי 

כדי לקבל הגדרה של רופא שאליו מתייחס המשפט העברי יש לעמוד בשני קריטריונים עיקריים ונצרכים. הראשון שבהם הוא הגדרת הרופא כאומן. בלשון מקראית הכוונה היא לרופא מומחה בתחומו. גם בעת הזו, רוב הבעיות הן מול רופאים מומחים אשר אמורים להיות הטובים ביותר בעבודתם. הקריטריון השני והחשוב לא פחות הוא שהרופא יעבוד תחת רשותו של בית הדין. משמעות הדבר כיום היא רישיון. זהו תנאי בסיסי לכל רופא על מנת לבצע פעולות בסיסיות ביותר. רופא ללא מספר רישיון אינו יכול לחתום על תרופות, לבצע פרוצדורות רפואיות או אפילו לדבר עם חולים על מצבם הרפואי.

רשלנות רפואית לפי המשפט העברי
רשלנות רפואית לפי המשפט העברי

הגנה משפטית עבור הרופא

מדוע שרופא יזכה מלכתחילה לאיזושהי הקלה בתחום הרשלנות? הרי מדובר על פעולה שאותה היה עליו לבצע בצורה טובה יותר ועם תשומת לב מרובה יותר. למרות ההבנה הברורה הזו, במשפט העברי ישנם מקרים בהם רופא זוכה להקלות. הסיבה ממנה נובעות הקלות אלו טמונה בכך שהעולם רוצה ומעוניין בעוד רופאים. אם אנשי מקצוע ימשיכו לסבול מתביעות, יכול להיות שחלקם יעזוב את עולם הרפואה או לא ייכנס אליו כלל, דבר שעלול להוות נזק לכלל הציבור ולכן יש להתחשב בכך ולהעניק לרופאים הגנה מוגברת.

 

רשלנות רפואית והכוונות מאחוריה

במסכתות גיטין ובבא קמא שבגמרא ניתן לראות התייחסות למקרה שביצע נזק אצל מטופל, כאשר ההתייחסות אל דינו של הרופא שונה בעקבות כוונותיו. כאשר מדובר על מקרה בו הרופא טיפל ברשות בית הדין, כלומר תחת רישיון, אך ביצע נזק בשוגג – הוא אינו מחויב בתשלום הנזק. לעומת זאת, במידה והרופא עשה את הנזק במזיד – הוא חייב לשלם כל נזק שגרם. ההבדל בין המקרים טמון בכך שהרופא עצמו קיבל את הרשות לטפל ועל כן הוא זכאי לעשות זאת, אך במידה והוא גורם נזק כוונותיו הן הנחשבות. זוהי הסקה שניתן לשמור גם לזמנים המודרניים בהם אנו חיים. רופא שעשה טיפול רפואי נכון, אך בשוגג נגרם נזק, אינו חייב בו. לעומת זאת, רופא שביצע טיפול רפואי שאינו סביר ונגרם נזק, נחשב כמזיד ולכן מחויב בתשלום על מה שגרם.

 

מקורות ביהדות

ספרים רבים מתייחסים אל הסוגיה של רשלנות רפואית מול ההלכה היהודית. אחד מן המקורות הללו הוא ספר "ערוך השולחן" שחובר על ידי הרב יחיאל אפשטיין, אשר מתייחס לסוגיה הזו בדיוק. רופא שביצע טיפול ומתוך כך נגרם נזק, האם הוא חייב לשלם על כך? מצד אחד, הטענה היא כי מדובר על טעות שבוצעה בתום לב, כאשר הרופא חשב שמדובר בטיפול הטוב ביותר עבור המטופל. במקרה כזה פסק הרב אפשטיין כי אין לגבות תשלום מן הרופא. לעומת זאת, במידה והרופא ביצע פעולה ללא תשומת הלב הראויה או אפילו ברשלנות, יש להחשיב את הדבר כפשיעה של ממש ועל הרופא להתייצב מול בית המשפט ולשלם על כך את גזר הדין שיוטל עליו.

 

 קשר ישיר בין מעשה הרופא לנזק של המטופל

אחד הפרמטרים הבסיסיים ביותר בתביעת רשלנות רפואית כיום מתייחס להוכחה של קשר סיבתי ישיר בין פעולת הרופא לבין התוצאה אותה חווה המטופל. במידה ואין אפשרות להוכיח את קיום הקשר, אזי הרופא פטור ואינו חייב באותם הנזקים. מקורה של פסיקה זו היא במשפט העברי. במקורות מפורטים מקרים נוספים בהם אין סמיכות של אירועים, כאשר התוצאה מתרחשת לאחר זמן ולכן אין אפשרות לתלות את הנזק למטופל דווקא במעשה הרופא – ובמקרה כזה פטור הרופא מלשלם את הנזק שנגרם למטופל.

 

קולגות מול רשלנות רפואית

בקובץ שאלות ותשובות שנקרא "נשמת אברהם" ישנה התייחסות אל רופא שיודע כי חברו או קולגה אחר גרם נזק למטופלים, מה עליו לעשות במצב כזה? על פי הנאמר בקובץ, ישנה חובה על אותו רופא לדווח לממונים עליו על הנזק שנגרם, במידה והוא בטוח בכך. כמו כן, החובה לדיווח היא במידה ואיש המקצוע בטוח שמדובר על נזק שנעשה ברשלנות. מטרת העל של הדיווח היא כמובן להפסיק את הרשלנות ולמנוע את הנזק ממטופלים נוספים שזה עלול לקרות להם. בעידן המודרני ניתן לתרגם את הדבר לחובה על רופא לדווח על מעשי רשלנות וגם לתת על כך עדות, אפילו במקרים בהם הדבר עלול לפגוע בחבר לעבודה או קולגה למקצוע.

 

שכר הרופא ומשמעותו

דיון הלכתי מרשים מתקיים סביב השאלה על רופא שאינו מקבל שכר על עבודתו. לפי רוב הפוסקים בנושא, רופא שכזה אכן אינו מחויב ברשלנות רפואית, כמעט בשום מקרה. כיום, החוק במדינת ישראל מחייב אנשי צוות למקצועיות רפואית גם במידה והם אינם מקבלים שכר עבור עבודתם באותו הרקע, ולכן יש לזכור את ההלכה הפסוקה הזו בעת הצורך, במידה ומתנהלת נגד רופא תביעת רשלנות רפואית והוא צריך יכולת להגן על עצמו. העובדה שלא קיבל שכר יכולה לעמוד לטובתו ולהשפיע על הכף.

בסופו של יום, במשפט העברי ישנה התייחסות מפורשת למצבים שונים של רשלנות רפואית. גם בעת העתיקה בוצעה רשלנות רפואית, וגם אז היה צורך לשלם על כך, אך בעבר המקרים היו אחרים, הנזקים היו שונים ולכן גם תוצאות הדין היו מגוונות. כיום, חשוב לזכור כי בית המשפט מנסה לשפוט על פי החוק ככל האפשר, אולם במידה והבירור נעשה למקרה ראשוני או שאינו מופיע מפורשות בספר החוקים, יפנו שופטים רבים אל המשפט העברי ולכן יש להתייחס אליו בכובד הראש הראוי לכך. משרד עו"ד דוד פייל, מומחים לרשלנות רפואית, יכולים להעיד כי במאות מקרים נפסקה ההלכה על פי המשפט העברי ולכן כל כך חשוב לשים אותו במרכז השולחן והדיון.

פטיש

עו"ד דוד פייל בפייסבוק | ביוטיוב | באינסטגרם | מייל: moked@df-law.co.il

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם