גישור בתביעות בגין רשלנות רפואית

להאזנה:

גישור בתביעות בגין רשלנות רפואית

לבתי המשפט בישראל מוגשות עשרות אלפי תביעות בשנה, בכל התחומים. פליליות, נזיקיות, קטנות, צווארון לבן וכמובן בתחום הרשלנות הרפואית. העומס שנוצר כתוצאה מהגשת כל התביעות הללו לבית המשפט הוא עצום. המערכות על סף קריסה וישנם תיקים הנידונים בערכאות לאורך שנים ולפעמים אף יותר מכך. בכדי להתמודד עם העומס החלו בתהליך חשיבה

לכיוונים נוספים, כאשר אחד הבולטים שבהם הוא גישור בין שני הצדדים. לעיתים אין צורך במתן פסק דין, אלא במגשר חיצוני שיוכל לשקף לצדדים את טענותיה ולראות האם ניתן להגיע לעמק השווה. בתחום הרשלנות הרפואית גישור יכול להיות פתרון מצוין עבור כולם, אך כדאי לרדת לעומקו של עניין ולהבין את כל הצדדים של הרעיון לפני שמחליטים ללכת בכיוון.

תביעות רשלנות רפואית – לפני בית המשפט

מהו תהליך גישור?

חוק בתי המשפט מקנה לאלו את הכוח והסמכות לדון בעניינים המגיעים לפתחם ולהכריע בין טענותיהם של הצדדים. עם השנים התווספו לחוק עוד ועוד תיקונים, הודעות וסעיפים, כאשר סעיף 79 מדבר על תהליך גישור בין התובעים והנתבעים. מתוקף סעיף זה ניתן להעביר תיק הנידון בבית המשפט אל מגשר חיצוני שישמע את שני הצדדים. למרות ההעברה, למגשר אין את היכולת להכריע ולפסוק דין בתיק עצמו. כל עבודתו היא להביא את הצדדים אל שולחן הדיונים ולנסות להביא להסכמה ביניהם ללא צורך בהכרעת שופט. במידה והצדים אכן מסכימים על סכום מסוים או מתווה אחר, יכול המגשר להביא את ההחלטה המשותפת אל בית המשפט ששלח את הצדדים לתהליך, והוא נותן לאותה החלטה תוקף של פסק דין רשמי המחייב את הצדדים.

מדוע להגיע לגישור?

חיסכון כספי משמעותי

עבודה על תיק רפואי יכולה לקחת ימים ארוכים. איסוף כל המסמכים, בדיקות, תיעוד של הקופה ובית החולים, חיפוש אחר מומחה וכתיבת חוות דעת מקצועית ועוד. כל אלו פעולות שמבוצעות על ידי עורכי הדין המרכזים את התיק, כך שיש חיובים על השעות הללו ואלו יכולים להצטבר לסכומים לא קטנים שאותם יש לשלם מהפיצויים שיתקבלו בסופו של דבר. תהליך גישור יכול לחסוך חלק מההופעות בבית המשפט, להוריד את העלויות שהיו יכולות להיות גבוהות יותר וכך לחסוך כסף עבור התובעים.

זמן

גם פה, המשפט "זמן זה כסף" מקבל משמעות. כפי שנכתב לעיל, בתי המשפט יכולים לדון בתיק לאורך שנים. בכל הזמן הזה יש להיפגש עם עורכי הדין לרשנות רפואית, להגיע לדיונים, לשמוע הצעות ובירורים והכול על חשבון הזמן הפרטי של התובע, כאשר לרוב הנתבעים אינם צריכים נציג פיזי ושולחים את עורכי הדין. כדי לחסוך בזמן ולהבטיח שלא יהיה בזבוז ומריחה שלו, מומלץ לעבור להליך גישור ולראות כיצד זה יכול לסיים את תהליך התביעה בצורה מהירה וחלקה יותר.

מי יכול ליזום הליך גישור?

בית המשפט

הגוף הראשון שמפנה אל הגישור הוא בית המשפט עצמו. אף על פי שמדובר על הוצאת התיק מתחת ידיו של השופט והעברתו למגשר, התהליך נתמך לגמרי על ידי המערכת. במקום לדון באותו התיק מספר שנים ניתן להגיע לפתרון הולם מחוץ לכותלי בית המשפט וללא צורך בתביעות נוספות, האם זה לא נשמע אידיאלי? כמו כן, כדאי לזכור כי התחום של רשלנות רפואית לעיתים אינו נמצא בדיכוטומיה מושלמת וניתן להסתכל עליו בגווני האפור של החוק. הדבר מקשה עוד יותר על מתן פסק דין ושפיטה בתיק ולכן הפניה לגישור יכולה להיות אידיאלית.

התובעים והנתבעים

אף אחד לא רוצה להגיע להליך ארוך בבית המשפט, במיוחד כאשר מדובר על אנשים שמצבם הבריאותי נפגע והם מעוניינים שמישהו ישלם על כך. גישור היא דרך נהדרת לחסוך את הזמן הזה, לאפשר את התשלום במהירות המרבית וכך לאפשר לצד התובע לחזור להשתקם ולצד הנתבע לחזור לפעילות תקינה במהירות האפשרית.

כיצד מתבצע תהליך הגישור בפועל?

ניתן לדמיין סיטואציה בה אדם ניזוק מבחינה רפואית, כאשר לדעתו הדבר קרה בעקבות רשלנות רפואית. זהו זמן בו יכולות להשתחרר אמוציות ותחושות קשות, רגשות כבדים והאשמה. כעת, כשחושבים על הצד הנפגע והצד הפוגע באותו החדר, אפשר לראות את החלפת המהלומות המילולית שיכולה להתרחש. כאן נכנס תפקידו של המגשר להבנת המורכבות ולניסיון לפרק אותה. לכל מגשר ישנה דרך פעולה אחרת, אך כמעט כולם ייפגשו עם שני הצדדים ביחד וגם בנפרד, כדי לנסות ולראות היכן הנקודות הרגישות ועל מה יש לדון בתהליך הגישור. לאחר קבלת תמונת מצב כללית אפשר להתחיל בתהליך ולנסות לראות אלו עמדות יכולות להתקרב זו לזו מבלי לגרום לפיצוץ מצד אחד הצדדים. אומנות הגישור היא תהליך עידון בה כל צד צריך לקחת כמה צעדים לכיוון הצד השני, הפוגע והנפגע. בית המשפט מעניק למגשר סמכויות רבות, כך שהיכולת לקבוע היכן יתרחש המפגש בין הצדדים, אורך הפגישות ומהותן – הכול נתון בידי המגשר. לכן כל כך חשוב למצוא מישהו שעוסק בתחום לאורך שנים ויכול להבין כיצד לגשת לכל הנושא.

הצעות נוספות להוצאת התיק מבית המשפט

כיום בישראל ישנו דיבור ומגוון רעיונות לחקיקה שונה לגבי התחום של רשלנות רפואית בעקבות הייחודיות המצויה בו. ישנן דעות הטוענות כי במקום בית המשפט צריכים לדון במקרים אלו וועדות מיוחדות של משפטנים ורופאים היכולות להביע דעה בעניינים חוקיים ורפואיים כאחד. אחרים מצדדים ברעיון של הקמת קרן ייחודית לנפגעים של נזקים רפואיים שתשלם סכומים קבועים בחוק לאנשים שחוו נזק או רשלנות רפואית. יש כאלו האומרים כי חייבים לקצר את תקופת ההתיישנות על מקרים של רשלנות רפואית ולהפוך אותה לקצרה יותר, מה שאמור להוריד מהעומס על בתי המשפט.

גישור בתיק רשלנות רפואית – סיפור מהחיים

מ' הייתה מורה, אישה פעילה בשנות הארבעים לחייה. יום אחד היא החלה לחוש כאבים באזור הבטן התחתונה ולהרגיש נפיחות מוזרה ולא נעימה. לתחושתה, מים החלו להצטבר בשיפולי הבטן שלה וכדי להרגיע את עצמה היא רצה לגניקולוג שלה כדי לבדוק את הנושא. הרופא לא בדק אותה גופנית, הציץ לרגע על הבטן ואמר שהכול בסדר ושכנראה מדובר על נפיחות כתוצאה ממזון. מ' הלכה הביתה אך לא הצליחה להירגע מהנושא. כאשר הנפיחות גדלה והתחושה שיש מים באזור התחזקה, הגיעה מ' בשנית הרופא, לאחר חודש וחצי מהבדיקה הראשונה. באותה הפעם בדק הרופא את המטופלת ביסודיות ושלח אותה מיידית לסדרת בדיקות נוספות. לאחר בירורים קצרים התגלה כי בגופה של מ' התפתח באותו הזמן סרטן השחלות, והמחלה עשתה זאת במהירות כאשר הפרוגנוזה של מ' רעה במיוחד. תוך כדי הטיפולים הקשים תבעה מ' את הרופא על הבדיקה הרשלנית שביצע בפעם הראשונה שהגיעה אליו וטענה כי מהלך המחלה היה יכול להיות אחר לגמרי במידה והמחלה הייתה מתגלה מוקדם יותר.

מאחר והמטופלת מ' הייתה נתונה במצב רפואי קשה, העדיפו שני הצדדים להגיע לתהליך גישור בכדי לחסוך בזמן. בתהליך הגישור הוחלט בהסכמת הנתבע על סכום פיצוי גבוה במיוחד עבור מ' אשר הספיקה לראות זאת, ולקבל את החלטת בית המשפט להפוך את מסקנות הגישור לפסק דין חתום על ידי שופט.