צלצלו עכשיו: 03-915-8400

חיפוש
רשלנות רפואית לוגו
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

הפרת חובת הגילוי, באילו מקרים תוגש תביעת רשלנות רפואית?

להאזנה:

 

ידע זה כוח. זה משפט שמלווה את האנושות כבר אלפי שנים. ככל שאדם יודע יותר יש לו יותר כוח להתמודד מול ועם דברים, ולכן כולם רוצים להשכיל, לצבור את הידע הנדרש ולקבל את הכוח הדרוש. הדבר נכון עבור כל התחומים, אך בכיוון של ידע רפואי זהו משפט נכון שבעתיים.

 

ככל שהמטופל יודע יותר על הטיפול הצפוי לו יש בידיו יותר כוח להביע את דעתו, לדעת מה מצפה לו בחדר הטיפולים וכך לדעת להסתכל קדימה ולנסות להשתמש באופטימיות כדי לעבור רגעים קשים. כל זאת בהנחה שהידע הנדרש קיים אצל המטופל, אך מה עושים במקרה והמטופל לא קיבל שום הסבר או מידע על הטיפולים אותם הוא צריך לעבור? האם זוהי עילה להגשת תביעה על רשלנות רפואית?

חובת הגילוי – מכירים לעומק

מהי חובת הגילוי ומי מחויב בה?

כדי לתת למטופלים מושג כלשהו על הטיפולים להם הם זקוקים הוחלט בחוק לחייב את הרופאים למסור את המידע בצורה מסודרת. שיחה עם המטופל והסבר על מצבו ומה מומלץ לו לעשות מבחינה רפואית, זו ההגדרה של חובת הגילוי. אותה החובה חלה על הרופא המטפל אשר הוא אחראי למסירת המידע הרפואי הנוגע למטופל אליו בלבד. ככל שההסבר יהיה מלא ומפורט יותר, הדבר יקל על המטופל להבין זאת לעומק ולהגיע להחלטות מושכלות בעקבותיו.

הדברים שהרופא מחויב לחשוף

האבחנה

זה אולי נשמע כל כך פשוט, אבל פעמים רבות ניתן לשמוע רופאים מתחמקים ממן אבחנה מפורשת. לפעמים מדובר על מצב בו אין אבחנה שכזו עקב חוסר בבדיקות או חוסר ידע, אך לפעמים הרופא לא חושב שיש צורך לשתף את המטופל במידע רפואי מורכב מדי. לכן, בלשון החוק יש חובה למסור למטופל מהי האבחנה שלו. לפעמים מסירת אבחנה יכולה להיות קשה, במקרים של מחלות סופניות כמו סרטן, אך אי אפשר להתחמק מן החובה הזו ויש לספר למטופל את אבחנתו המדויקת.

הטיפול המיועד

חובת הגילוי נועדה לאפשר למטופל להבין את מצבו ולהחליט האם הוא מעוניין בטיפול אותו רוצה הרופא להציע. מאחר ויש צורך בידע המאפשר בחירה בטיפול, יש לספר את כל הפרטים על הטיפול עצמו. כיצד עוברים כל שלב בתהליך, אלו בדיקות צריך כדי להתחיל, מהי מטרת הטיפול – ריפוי או הארכת חיים ומה הסיכויים להצלחה או לכישלון של כל אחת מן האפשרויות המוצעות. ביחד עם הטיפול המיועד כדאי להציע אפשרויות נוספות שיוכלו לתת למטופל את האפשרות להתחיל באמת.

הפרת חובת הגילוי, באילו מקרים תוגש תביעת רשלנות רפואית
הפרת חובת הגילוי, באילו מקרים תוגש תביעת רשלנות רפואית

סיכונים ותופעות לוואי

חלק בלתי נפרד מן ההחלטה על קבלת הטיפול או דחייתו. במחלות דוגמת הסרטן הדבר בולט במיוחד. אנשים רבים שוקלים את היתרונות והחסרונות של טיפולים כימותרפיים ולעיתים יחליטו שלא להשתמש בהם למרות הארכת החיים שהם מציעים, וכל זאת בגלל שהם מודעים היטב לסכנות ולהשלכות ובוחרים שלא להתמודד עם טיפול כל כך קשה. דוגמאות נוספות ניתן להראות בדמותם של סטרואידים אשר יש הורים המתנגדים בכל תוקף לתת אותם לילדיהם, לאחר הסבר מדויק על תופעות הלוואי אותן הם יכולים לגרום.

טיפולים חליפיים

קטגוריה חשובה מאוד בתחום הגילוי מדעת. לא ניתן לספר למטופל על אפשרויות לטפל בו ללא הצגה ברורה של כלל האפשרויות. וודאי שיש אחת שהיא מועדפת על ידי הצוות הרפואי, אך מאחר וחובת הגילוי נאבקת בהחלטות רפואיות בחלק מהמקרים, צריך להתייחס לכל הטיפולים האפשריים, להסביר את הפרטים על כל אחד ואחד מהם ורק אחר כך יכול החולה להחליט ממה הוא רוצה להתחיל ולמה.

במידה והרופא נמנע מלשתף את המטופל באחד מן הפרמטרים הללו, הרי שמדובר על מקרה בו הופרה חובת הגילוי אליה מחויב הרופא על פי החוק, וניתן לבחון אפשרות של הגשת תביעה על רשלנות רפואית, מאחר ולחולה לא היו את כל הפרטים הנדרשים כדי להביע הסכמה.

המושג "הסכמה" קיבל גם הוא משמעות בחוק ויש לקבל מן החולה "הסכמה מדעת", ומה ההבדל בינה לבין הסכמה רגילה? אין זה מספיק שהחולה מפטיר בהינף יד ובמלמול שפתיים כי הוא מסכים לטיפול. רק לאחר שהרופא מבהיר למטופל את כל הפרטים המוזכרים לעיל, ורק לאחר שהוא מבין אותם ומביע את הסכמתו, באפשרותו לתת "הסכמה מדעת", הסכמה שאותה החולה נותן לאחר שרכש מספיק דעה על הטיפול או הפרוצדורה המבוקשת בעזרת הרופא.

ללא הסכמה מדעת חשוף הרופא לתביעות על רשלנות רפואית, וזו אחת הסיבות שכיום לכל ניתוח, ולו הקטן ביותר, יש צורך לחתום על טפסים המסבירים את הפרטים כולם בנוסף על פגישות שיש לקיים עם המרדים ועם המנתח במטרה להבין את כלל הפרטים. כל התנאים הללו כתובים במפורש בחוק זכויות החולה, כאשר הצורך בהסכמה מדעת והפרטים שנדרשים אליה מפורטים בסעיף 13 לאותו החוק.

מהו הקושי בהשגת הסכמה מדעת?

מן הצד האחד, הרי ברור לכולם מדוע מועילה ההסכמה שהחולה מודע לכל השלכותיה. הרי מדובר על החלטה שלוקח המטופל ביודעין להיכנס אל ניתוח או טיפול כלשהו. כדי לקבל את ההחלטה באופן הנכון ביותר עם מגוון השיקולים האפשריים, וודאי שצריך החולה לקבל את מלוא הנתונים שיאפשרו לו לשקול את כלל הצדדים. ללא אלו, מדובר על רשלנות רפואית החשופה לתביעה.

מהצד השני, יש צורך להסתכל גם על עבודתם של הרופאים. מלבד ביצוע פרוצדורות, ביקורים במחלקות ועדכון מטופלים, כעת הם גם צריכים לשבת עם כל מטופל בכדי להסביר לו על מצבו בפירוט תוך כדי מתן כל הפרטים הנדרשים. שיחות כאלו יכולות להימשך זמן רב ולקטוע את עבודת הרופא, ולכן חשוב למצוא איזון בין העומס בהם נתונים הרופאים בישראל לבין זכותו של החולה לדעת. עומס לא יכול להיות תירוץ למנוע מן החולה את המגיע לו על פי החוק במדינת ישראל.

האוטונומיה של האדם על גופו

אם מנסים לצמצם את השאלה לפסים מעשיים, הרי כאשר חולה לא נותן הסכמה מדעת הוא בעצם מאבד את היכולת לאוטונומיה עצמית. זהו שלב בו אנשי הצוות הרפואי אינם מאפשרים למטופל להחליט על גופו, אלא מחליטים עבורו ללא הסכמה מודעת מצדו. בעיני החוק הישראלי מדובר על מעשה חמור שנחשב כרשלנות רפואית לכל דבר ועניין ולכן פעמים רבות נפסקים פיצויים למטופלים שעברו פרוצדורות ללא הסכמתם המפורשת.

בניית תיק על רשלנות רפואית בעקבות הפרה של חובת הגילוי יכול להיות מורכב ומסובך. יש צורך לבחון היטב את הטפסים עליהם חתם המטופל, לשחזר את השיחות שעבר עם הצוות הטיפולי – הרפואי והסיעודי כאחד וכמובן לשחזר כל פרוצדורה והסכמה שניתנה אליה. כל אלו הם מסמכים שיש לאסוף ולבדוק האם הם מאפשרים תיעוד מדויק של האירוע. בעזרת משרד עורכי הדין פייל ושות' ניתן להיות בטוחים שאפשר להישאר רגועים בתיקים של רשלנות רפואית, מאחר וניסיון של עשרות שנים בתחום עם עורכי דין העובדים רק בנושאים אלו יכול לסייע לתביעה.

לכן, בתיקים מורכבים כאלו אסור להתפשר וחייבים ליווי של משרד שעליו אפשר לסמוך בנושא.

עו"ד דוד פייל בפייסבוק | ביוטיוב | באינסטגרם | מייל: moked@df-law.co.il

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם