צלצלו עכשיו :

תפריט
תפריט

את מי תובעים בעקבות רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים?

לקבלת ייעוץ משפטי השאירו פרטים עכשיו!

צמד המילים: "תאונת דרכים" מספיק כדי להעביר צמרמורת קרה בגב של כל אדם שפוי. כמעט לכל אחד יש מכר, בן דוד, אח או חבר שנפגעו על הכביש, בין אם מדובר על אשמתם ובין אם הם היו רק נוסעים תמימים. תאונה שכזו יכולה לשנות את חיי הנפגע לנצח וזו בדיוק הסיבה שניתן לשמוע כל כך הרבה קמפיינים ופרסומות הקוראים להתמודד עם התאונות, להפחית את מספרן, לשמור את העיניים על הכביש ולהפסיק לקרוא הודעות ולהשתמש בטלפון הנייד. אך לצער כולם, לא תמיד השליטה בידיים של הנוסעים ולפעמים מתרחשות תאונות. הנפגעים זקוקים לטיפול רפואי בכדי להציל את חייהם או להמשיך בשגרה וכעת הם רוצים לקבל את הטיפול הטוב ביותר באופן טבעי. אך מה קורה במידה ובמקום לטיפול כזה הם נאלצים להתמודד גם עם רשלנות רפואית? על מי מוטלת האחריות ואת מי אפשר לתבוע על הנזקים הללו?

 

מצבים לדוגמה של רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים

פגיעות עמוד השדרה

אחת הפגיעות המפחידות ביותר בעת תאונה היא פגיעה בעמוד השדרה. במצב כזה, יכול האדם להיוותר משותק לכל חייו, מאחר ולרפואה לא ידוע כיום על דרך לשקם עמוד שדרה שנפגע, נחתך או שהעצבים בו עברו פציעה משמעותית. מאחר והנזק יכול להיות חמור כל כך, ישנה התייחסות מיוחדת לנפגעים בשטח. פצועים שלהם פוטנציאל לפגיעה בעמוד השדרה אסור להזיז ללא קיבוע של הגב בצורה מסודרת ועל ידי אנשי מקצוע. הזזה של הנפגע בצורה רשלנית או ללא קיבוע מתאים יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך. במידה ומצב כזה אכן קורה, יכול להיות שהזזה זו תוגדר כרשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים וכעת יש לבדוק מי אחראי על הנזק ואת מי יש לתבוע עליו.

ניתוחים שמנוהלים ברשלנות

פצועים מתאונות דרכים יכולים לסבול מפגיעות פנימיות. חתכים, דימומים ואפילו איברים שנקרעים – כל אלו הם מצבים די שכיחים אצל מעורבים בתאונות. מיד לאחר הפינוי לבית החולים פצועים אלו יובאו בריצה אל חדר הניתוח ויתחילו לבצע פעולות להצלת חייהם. אלו רגעים קריטיים, אך מה יקרה אם הניתוח יבוצע ברשלנות? גזה שנשכחת בתוך בטנו של החולה, חיתוך מיותר של איבר מתפקד לגמרי או כריתה של הגפה הלא נכונה? כל אלו מצבים שהתרחשו לפצועים מתאונות דרכים ולאחר מכן הם נאלצו להתמודד עם הצורך לתבוע את האחראיים לכך, אך מי הם?

החייאות שכשלו

החייאה היא הליך רפואי בו מנסים להחזיר דופק ונשימה אל אנשים שגופם קרס והם אינם מצליחים לבצע את התהליכים הללו בצורה עצמאית. יש לבצע עיסויים, לחיצות על הלב והנשמות מפה לפה במטרה לשמור על הגוף מתפקד עד שיצליחו להחזיר אותו לפעולה וכך למנוע נזק מוחי שעלול להיגרם כתוצאה מחוסר כניסה של חמצן אל הלב והמוח. אחוז ההחייאות שמצליחות אינו גבוה, אך יש לבצע זאת עבור כל פצוע שזקוק לכך מאחר ועדיין כ-20% מהנפגעים שיעברו החייאה יחזרו לחיים ולתפקוד למרות הקריסה אותה חוו. אך מה קורה במידה ואיש הצוות אינו מוכשר לכך או עושה זאת בצורה שגויה? ברור לכל מה התוצאה של החייאה כושלת, אך מי צריך לשאת באחריות עליה במידה וההחייאה בוצעה לאחר תאונת דרכים?

מכל המקרים הללו ברור כי ישנה שאלה קשה לגבי תחומי האחריות על רשלנות רפואית לאחר תאונות דרכים. הרי ברור כי הנהג האשם בתאונה התחיל את כל התהליך ובעקיפין גרם לפצועים לחוות גם את הרשלנות הרפואית, אך האם האחריות הבלעדית היא שלו? האם לאנשי הצוות הרפואי שביצעו את אותה רשלנות אין נגיעה בדבר? הרי גם הם צד בדבר וביצעו טעות שעליה יש לשלם.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד)

כדי להימנע משאלות ומערפל בנוגע לאחריות על מקרים שונים, נכתב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. החוק מפרט היטב מהי אחריותו של כל צד, מי צריך לשלם ועל מה ניתן לתבוע כאשר על מנת לקבל את המידע המלא מומלץ להיעזר בעורך דין לתאונות דרכיםבנוסף, לאור שאלות שעלו עם הזמן נוספו כמה וכמה תיקונים אל החוק, כאשר הרלוונטי ביותר עבור מקרה זה הוא תיקון מספר 10, הנקרא בשפה מקצועית סעיף מספר 8. 

סעיף מספר 8 לחוק הפלת"ד

בסעיף זה ישנה התייחסות אל סיבת התביעה אותה יכול להגיש אדם שעבר תאונת דרכים. לפי החוק לפיצוי נפגעים מתאונות דרכים יכול תובע לגשת לבית המשפט רק בשם חוק זה ולפתוח את תיק התביעה על בסיסו. רוב התביעות המוגשות לבית המשפט עקב רשלנות רפואית נובעות מחוק הנזיקין, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וסעיפים נוספים, אך במקרה של תאונת דרכים מדובר על מקרה ייחודי. לאחר התאונה אין אפשרות להגיש תביעה על סמך חוקים אחרים מלבד הפלת"ד, ולכן אי אפשר לתבוע צוות רפואי על רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים גם אם מדובר על נזק שמוחמר על ידי הצוות הרפואי! זהו חידוש משפטי שאי אפשר להקל בו ראש ויש לקחת אותו בחשבון כאשר בונים תיק של רשלנות רפואית.

תשלום על הנזק

למרות שלא ניתן לתבוע על הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות הרפואית, ברור לכל הצדדים כי מישהו צריך לשאת באחריות ולשלם לאם שסבל מכך. במקרים אלו ולמרות שמדובר באמירה מפתיעה של בית המשפט, מי שמחויב לשלם גם על נזקי הרשלנות זוהי חברת הביטוח הנתבעת על ידי הנפגעים. למרות שלכאורה הנזק הוחמר על ידי הרשלנות הרפואית, בית המשפט מתייחס אליו כאל נזק מתמשך שהתחיל כתוצאה מתאונת הדרכים ומשם החל להסתעף, ולכן הגוף שמשלם על נזקי התאונה יחויב לשלם גם על הרשלנות הרפואית.

הפרדה בין הנזקים

אף על פי שקשה מאוד לתבוע צוות על רשלנות רפואי לאחר תאונת דרכים כפי שהוכחנו לעיל, חשוב לדעת כי ישנה אפשרות לבנות תיק שכזה במקרים יוצאי דופן. במקרים אלו על התובעים להוכיח כי הנזק בגינו נתבע הצוות הרפואי הוא נזק חדש שנגרם במקום הטיפול, ואינו קשור לתאונת הדרכים. רק במידה ויצליח התובע לבסס את התיק ולהראות כי הרשלנות הרפואית גרמה לנזק אחר לגמרי שלו אין שום קשר לתאונת הדרכים שקדמה להשתלשלות העניינים, רק אז ניתן יהיה להתחיל בתהליך תביעה של רשלנות רפואית.

בשורה התחתונה, אדם שעבר תאונת דרכים ולאחר מכן חווה רשלנות רפואית צריך לדעת מושא התביעה המרכזי שלו יהיה חברת הביטוח של הנהג הפוגע במידה ומדובר על תאונה בין שני מעורבים או על חברת הביטוח העצמית שלו במידה ומדובר על תאונה ללא שותפים. גם על נזקי הרשלנות הרפואית תחויב לשלם חברת הביטוח והיא לא תוכל לגלגל זאת לפתחו של הצוות הרפואי. למרות ההבהרה בנושא, יש לזכור כי אם מדובר על רשלנות רפואית שגרמה לנזק חדש לגמרי, שאינו קשור לתאונת הדרכים, וניתן להוכיח זאת – אזי יש לפתוח בתביעה גם כנגד הצוות המטפל. בכדי לבסס תיק בצורה נכונה וטובה יש לפנות למשרד עורכי דין כמו משרדו של עו"ד דוד פייל ושות' שעוסקים בתחום בצורה מקצועית, עומדים בקשר עם מומחים רפואיים ויכולים להתיר את הסבך המשפטי איתו צריכים להתמודד הנפגעים.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם