רפואת נשים נחשבת לתחום מורכב ורחב מאוד שכל אישה זקוקה לו בתדירות משתנה. חלק גדול מאוד מהביקור אצל הגניקולוג או הגניקולוגית הינו במסגרת הריונות ולידות, אך גם במצבים בהם יש צורך לטפל או לאבחן זיהומים, דלקות, בעיות פוריות, סרטן (שחלות או צוואר הרחם), מחלות מין, בעיות בווסת והתאמת אמצעי מניעה שונים.

היות ומדובר בתחום פרטי ואינטימי רגיש במיוחד, מתקיים קשר של אמון הדדי גבוה מאוד בין הרופא/ה לבין המטופלת, ביחס לענפי רפואה אחרים, וכאשר הוא מופר או מוטל בספק, נשים רבות יעדיפו למצוא רופא חדש כבר בהקדם. יחד עם זאת, מקרי רשלנות רפואית גניקולוגית נחשבים לשכיחים מאוד, בייחוד במקרים בהם לא בוצעו איתור ואבחון מתאימים.

 

אבחנה רפואית רשלנית – כיצד ניתן לגלות אותה?

מ’ חזרה והתלוננה פעמים רבות בפני הגניקולוג שלה על דימומים ממושכים אלא שהוא התייחס אליהם בביטול. כאשר המשיכה להתלונן באופן קבוע, הוא הפנה אותה לבסוף לבדיקת משטח צוואר הרחם בה התגלה כי היא לוקה בסרטן צוואר הרחם בשלב מתקדם מאוד. הטיפולים הכימותרפיים לא הצליחו לעזור לה ולבסוף היא נפטרה. בית המשפט כיוון אצבע מאשימה אל הרופא שלה, שהתרשל במלאכתו, התייחס בביטול לתלונותיה פעמים רבות וכך מנע את אבחון המחלה במועד – אבחון שייתכן ואם היה מתבצע מוקדם יותר, היה עשוי להציל את חייה.

רוב התביעות שמוגשות בגין רשלנות רפואית גניקולוגיה עוסקות בשלושה תחומי מפתח: רשלנות בהריון, רשלנות בלידה ורשלנות באבחון של מחלה או בעיה רפואית הנוגעת לרפואת נשים. חלק גדול ממחלות אלה ניתן לאתר כבר בשלבים מוקדמים ולהבטיח את שלומה ובריאותה של האישה, לרבות המלצה על טיפול רפואי מתאים. אלא שבמקרים מסוימים בהם לא מבוצע איתור ואבחון מתאים, עשויה להגרם רשלנות.

 

רשלנות רפואית בטיפולי פוריות

הרשלנות הרפואית יכולה להתבטא גם במהלך טיפולי פוריות הנחשבים למורכבים ואף מסובכים מאוד במקרים מסוימים. חלה חובה לדווח באופן שוטף את האישה העוברת טיפולי פוריות ואת בן זוגה בנוגע לסיכויי הצלחת הטיפולים, תופעות לוואי אפשריות כתוצאה מהם, סיכונים פוטנציאליים וכו’. על הרופא מוטל לעקוב ולפקח על כלל הטיפולים ולתת הפניות מתאימות לרופאים מומחים מתאימים כמו למשל ייעוץ גנטי, בדיקה נפרולוגית או אקו לב עובר.

במקרה מפורסם, זוג המנהל אורח חיים דתי גילה לתדהמתו על כניסה להריון בזמן שהאישה הייתה עם התקן תוך רחמי. לאחר התייעצות עם הרב הם בחרו להשאיר את ההריון ולא לבצע הפלה וזאת למרות שהוסבר להם על הסיכונים הרבים והגבוהים בשל נסיבות הכניסה להריון בזמן השימוש בהתקן. התינוק נולד בלידה מוקדמת (לידת פג) כאשר הוא סובל משיתוק מוחין ונכות קשה. הם תבעו את קופת החולים שלהם בגין רשלנות רפואית וטענו כי אכן הומלץ להם להפסיק את ההריון, אך לא הוסבר להם במדויק מדוע וכי הסברי הרופא המטפל בנושא הזה היו לקוניים ביותר ועל כן לא הבינו בני הזוג את מהות הסיכון. חוות דעת מומחה גניקולוגית שהוגשה, קבעה כי רק במקרים נדירים ליותר מתרחש הריון בזמן שקיים התקן תוך רחמי, העלול לגרום לסיבוכים רבים. חוות הדעת אף קבעה כי הטיפול המתאים הוא להוציא מיד את ההתקן ואם לא ניתן לבצע זאת, יש להפסיק את ההריון.

זהו מצב של רשלנות המכונה “חובת הגילוי” לפיו על הרופא למסור פרטים מלאים, מנומקים וברורים למטופליו, על מנת שיבינו היטב מה עליהם לבצע או כיצד עליהם לנהוג. היה עליו אף לוודא כי מובנת להם המשמעות של לידת פג. בית המשפט פסק לתובעים פיצויים על סך 6,300,000 ₪.

 

רשלנות רפואית כתוצאה מנטילת גלולות למניעת הריון

גלולות למניעת הריון נועדו במטרה למנוע הריונות בעת קיום יחסי מין והן כוללות סוגים רבים, שעל הגניקולוג להתאים לכל אחת מהמטופלות שלו על סמך מצבה הרפואי וכתוצאה משיקולים אישיים שונים. גלולות אלה מורכבות מהורמונים מסוימים בעלי פוטנציאל הגנה גבוה מאוד, אך כזה העשוי להשפיע על מערכות אחרות בגוף ולייצר תופעות לוואי מהן סובלות נשים רבות.

סיכון נפוץ מאוד בקרב נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון הוא היווצרות של קרישי דם, שעשוי להיגרם בעיקר לנשים בעלות נטייה לקרישיות יתר ובקרב נשים מעשנות מעל גיל 35 בעלות פוטנציאל למספר רב של סכנות כמו תסחיף ריאתי ומחלות לב. בכל מקרה בו נגרם נזק למטופלת כתוצאה מנטילת גלולות שלא מתאימות לה, היא תוכל לתבוע פיצויי רשלנות אם יוכח קשר סיבתי בין המחלה או התופעה שהתפרצה לבין נטילת הגלולות.

בתיק שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, תבעה מור את רופא הנשים שלה לאחר שלקתה באירוע מוחי כתוצאה מרשלנות בשל נטילת הגלולות. לטענתה, הרופא לא הסביר לה מהם הסיכונים הכרוכים בנטילת הגלולות ולא ביצע תשאול מקדים, במיוחד לאור העובדה כי משפחתה סובלת מקרישיות דם. זמן קצר לאחר שהחלה ליטול את הגלולות, החלה מור לסבול מחולשה כללית ועייפות, כאבי ראש וחוסר תחושה ביד. כשהגיעה למיון בבית החולים החלו להתעקם פניה והיא חוותה קושי בדיבור והליכה, מה שהוביל לבדיקה מוחית שכתוצאה ממנה התברר כי היא סובלת מאוטם מוחי בשל קריש דם.

 

הגניקולוג התרשל… מה עליי לעשות?

ענת הייתה בהריונה ה-13 כשהגיעה בשבוע 40 להריונה לבית החולים אסף הרופא והתלוננה על כאבים. כל הבדיקות היו תקינות לגמרי והיא שוחררה עם המלצה לשוב כאשר יתפתחו צירים, ירידת מים או חלילה גורמים מחשידים כמו דימומים וירידה בתנועות עובר. הכאבים החריפו והיא שבה למיון ביום שלמחרת. הפעם אובחנה היפרדות שלייה ובוצע ניתוח חירום, בו נולדה התינוקת ללא רוח חיים. בית החולים טען שלא היה ניתן לצפות את היפרדות השליה ביום הקודם ואילו ענת טענה מצידה, כי השחרור המהיר שלה מבית החולים מנע אפשרות להמשך מעקב ואבחון סימנים להיפרדות השלייה. בית המשפט פסק לענת פיצויים על סך 230,000 ₪.

כל לקות או נזק בריאותיים שנגרמו כתוצאה או בעקבות טיפול גניקולוגי חשודים ברשלנות ומזכים בפיצוי. אך על מנת לקבוע את הרשלנות, מבצע בית המשפט שיקול דעת על בסיס מבחן “הרופא הסביר” כלומר – האם יכול היה גניקולוג אחר לפעול אחרת בהתאם לנסיבות הקיימות? אם נקבע שכן, הרי שמדובר ברשלנות. אך לא די בכך: על התובעת להציג ראיות תומכות ולהגיש חוות דעת מומחה מטעם גניקולוג אחר, שתבהיר כיצד יש לנהוג תחת נסיבות המקרה. כדי לנהל את נימוקי התביעה והצגת הראיות באופן משפטי מסודר ומאורגן וכן לייצר יכולת פנייה ושכנוע אל השופט המכריע בתיק, מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין נזיקין מוסמך ומנוסה, שמאחוריו תיקים רבים בתחום הרפואי-גניקולוגי.

 

במידה ויש לכם חשש שנעשתה רשלנות רפואית בתחום הגניקולוגי, רצוי לפנות לעו”ד מקצועי ומנוסה בתחום.

למשרד פייל ושות’ 20 שנות הצלחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית ובמיוחד בתחומי ההריון ולידה ובליווי הנפגעים עד קבלת הפיצוי המקסימלי.

לקביעת פגישת ברור וייעוץ ללא התחייבות, פנו אלינו

רשלנות רפואית גניקולוגיה
Sending
User Rating 5 (1 vote)