הקדמה בתחומי הרפואה הולידה גם אפשרויות חדשות ומגוונות שמבטיחות חיים נוחים ובריאים יותר לגוף ולנפש. כתוצאה מכך, גם תחום הרפואה הפלסטית מאפשר כיום לאנשים רבים ליהנות משדרוג המראה בין אם מטעמים אסתטיים ובין אם מטעמים בריאותיים. אחד האזורים המנותחים ביותר הינו האף וכשלים בניתוחו עלולים לייצר נזקים אקוטיים – בריאותיים ואסתטיים כאחד. כבר קרה שניתוח פשוט יחסית להוצאת הקונכיות הסתיים באף עקום ואילו ניתוח להסרת עצם בולטת מהאף גררה בעקבותיה חבלה בזרימת הדם. במקרים אלו, יש כמובן לבדוק האם יש מקום לתביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח אף, שתאפשר לנפגעי הרשלנות לקבל פיצויים שיוכלו להשיב להם במידת מה מעט רווחה אישית בתמורה לנזקים הרבים שנגרמו להם.

האף הוא איבר בעל חשיבות רבה מטעמים חזותיים וגם כאיבר הרחה ונשימה. כשל באף עשוי לפגוע בחוש הריח וליצור קשיי נשימה או פגיעה עצבית מסוימת בפנים וכן להקנות לפנים מראה מעוות או כעור. למרות זאת, האף נחשב לאחד האיברים המנותחים של העשורים האחרונים והסיכונים המלווים את הניתוח שלו הינם ככל ניתוח אחר. במקרים בהם הצוות הרפואי חרג מהנורמות הרפואיות, לא הסביר למטופל מהם הסיכונים הכרוכים בהליך וגרם לו נזקים כמו זיהום, דלקת, דימומים, סיבוכים רפואיים וכד’ – בהחלט ייתכן כי מדובר ברשלנות.

נוי בן ה-18 סובל מקשיי נשימה וזאת למרות שכבר עבר שני ניתוחי אף לתיקון המחיצה הפנימית. הוא הגיש תביעה נגד בית החולים שבו בוצעו הניתוחים ואף טען כי אפו נראה כעת אסימטרי ואיבד ממראהו הקודם. בית המשפט פסק לו פיצויים בשיעור של 100 אלף שקלים מאחר וקיבל את טענת הרשלנות, לפיה לא הוסברו למטופל קודם לכן סיכוי הניתוח וכן לא בוצע ניתוח שלישי במספר לצורך כריתת קונכיית האף, שהייתה עשויה לפתור לצמיתות את בעיות הנשימה של נוי.

מערכת המשפט אמנם מקפידה לטפל בתיקים הנוגעים לרשלנויות רפואיות בניתוחי אף בכובד ראש ולא מקלה ראש כאשר מדובר בנזק אסתטי שנגרם, אך למרות זאת, לא כל תוצאה אסתטית שהמנותח לא מרוצה ממנה תוכר כרשלנות. כך למשל ר’ שעברה ניתוח באפה ובאוזן שמאל פנתה בתביעה בטענה שנותרה עם עיוות באפה, אלא שבית המשפט סבר כי הניתוח שיפר את המראה ואין לה כל נזק בריאותי כתוצאה מההליך. על כן לא מצא השופט לנכון לפצות אותה, אך כן פסק סכום פיצויים גבוה על סך 240 אלף שקלים כתוצאה מהנזק האסתטי וגם הנפשי שנגרם לה כתוצאה מהניתוח באוזנה.

 

מתי החוק קובע שמדובר ברשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית כתוצאה מליקויים או נזקים שנגרמו למטופלים שעברו ניתוח אף תוכל להתממש אך ורק בתנאי שהמטופל אכן יוכיח שכתוצאה מההתרשלות עצמה נגרם הנזק. במילים אחרות – הצוות הרפואי היה צריך לבצע פעולות מסוימות שלא עומדות בתנאים, כשם שנדרש מכל רופא בנסיבות דומות. כל פעולה או מחדל שהתבצעו במהלך ההכנה לניתוח, הניתוח עצמו ולאחריו יכולים להיחשב כרשלנות וכן שלב ההרדמה, האבחנות הרפואיות שקדמו לניתוח והמעקבים השונים שבוצעו. קיימת חשיבות רבה לחילופי הדברים ורוח הדברים שנמסרו למטופל לפני הניתוח, המבהירים בפניו את הסיכונים וההשלכות העתידיות של הניתוח. אם לא יימסרו לו הסיכונים וההשלכות בצורה ברורה תוך וידוא כי הוא אכן הבין את שהוסבר לו, עלול להסתכן הצוות הרפואי בתביעה כנגדו.

וכך היה במקרה של נירית, שביצעה שלושה ניתוחי אף וטענה כי אפה התעקם והתעוות כתוצאה מהם. בית המשפט קבע כי בשני הניתוחים הראשונים אכן התקיימה חריגה מהנורמה הרפואית הסבירה: המטופלת לא נבדקה לפני הניתוח ועל כן לא סוכם כיצד לנהוג ביחס למחיצות אפה שלא תוקנו בסופו של דבר. בנוסף לא ידעה המטופלת שהניתוח הראשון שעליה לעבור הוא אסתטי בלבד ואיננו כולל תיקון מחיצה בכל מקרה. כמו כן, לא הוסברו לה כל הסיכונים וההשלכות כתוצאה מהניתוח. כיום היא סובלת מהפרעות נשימה לצד הפגם האסתטי ובית המשפט קבע כי לצד נזקים אלה, התרחשה גם פגיעה באוטונומיה שלה ונפסקו לטובתה פיצויים על סך 180 אלף שקלים.

במקרה נוסף התקיים דיון משפטי לגבי מקרה שבו בוצעו מספר ניתוחים כושלים, שנועדו לתקן את בעיות הנשימה של המטופל שנפצע כשנה וחצי קודם לכן. הניתוח הראשון כלל תיקון מחיצה חלקי, יישור של האף והסרת גיבנת ותיקון קצה האף. לאחר שהסתיים, התנפח אפו של המטופל באופן שאיננו סימטרי וכתוצאה ממנו תואם נוסף. רופא אחר ניגש למלאכה ותיקן שוב את קצה האף, אך לא ביצע כל ניסיון ליישור אותו. הניתוח הסתיים ללא תוצאות כלל – לא תרם לשיפור המצב, כך שהמשיך המטופל לסבול מאף עקום ובעיות נשימה רבות. בית המשפט זיהה אלמנט רשלני בכל אחד מהניתוחים שבוצעו ופיצה את המטופל ב-30,000 ₪.

 

כאשר הניתוח גורם לפגיעה באזורים אחרים

רות בת ה-22 הגיעה נרגשת ליום הניתוח הפלסטי שתואם לה במרכז רפואי ברמת אביב. כבר שנים שהיא חולמת על “שיפוץ האף” וסוף סוף הגיע הרגע המיוחל.

אלא שרות כלל לא חשבה שהעניינים עומדים לצאת מכלל שליטה. בעודה בהרדמה, רגעים ספורים לפני תחילת הניתוח, התברר כי הוכנסו לאפה פתילות שהיו אמורות להיות ספוגות בחומר הרדמה. אלא שהפתיליות הוספגו בחומצה אצטרית אנטי כלורית – חומר חזק במיוחד שנועד לקילוף העור במהלך טיפול פילינג. רות נכנסה למצב של הלם והרופאים נאלצו לבצע בה פעולות החייאה תוך הזמנת ניידת טיפול נמרץ וכאשר היא בהרדמה ומונשמת. היא אושפזה לחמישה ימים בהרדמה והנשמה וכשהתעוררה, הועברה לטיפול במחלקת אף אוזן גרון בבית החולים. היא סובלת מאז מכאבים איומים בדרכי הנשימה, דימומים, הפרשות מהאף, נזלת כרונית, נזק נפשי הכולל חרדות ופחדים מכל קבלת טיפול רפואי ועוד.

אז מה קרה כאן בעצם?

רות טענה כי הניסיון של המרפאה “לדחוס” כמה שיותר ניתוחים ביום גרמה לכך שהצוות פשוט זנח את הכללים הבסיסיים ביותר לבטיחות בחדר הניתוח וכן לא עבד באופן הגייני או פעל על פי סדר בסיסי מסוים כלשהו. עורך דינה הציג מסמכים מגבים והוכיח כי אם היה עומד הצוות בכללי הבסיס, הוא היה יכול למנוע את הנזקים הקשים.

 

חובת הגילוי

כל רופא מחויב להביא בפני מטופליו את כל המידע הרלוונטי ולכלול סיכונים אפשריים של ביצוע הטיפול בפני המטופל ולקבל את הסכמתו המודעת לכל פעולה שתתבצע. הפרה של חובת הגילוי היא בבחינת רשלנות. במקרים חריגים בלבד מתייתר הצורך לקבל הסכמה מהמטופל לביצוע הליך רפואי ורק כאשר הטיפול נחוץ למניעת סכנה חמורה שנשקפת למטופל ולא ניתן לקבל ממנו הסכמה כתוצאה ממצבו הנפשי או הפיזי.

 

כך משרד פייל ושות’ יוכל לסייע

אם אתם חשים שנגרם לכם נזק כתוצאה מביצוע ניתוח אף או בעקבות הסבר לקוי שקיבלתם, אתם מוזמנים לפנות למשרדנו ולבדוק האם קיים יסוד רשלני במקרה שלכם וכמובן להגיש תביעה מתאימה.. משרדנו זמין תמיד לפגישות ייעוץ, ליווי ותמיכה בכל תחום הרשלנויות וישמח לעמוד לשירותכם ככל שיידרש.

רשלנות רפואית בניתוח אף
Sending
User Rating 5 (1 vote)