במהלך ההיריון והלידה מצפים ההורים לרגע שבו יחזיקו בידיהם תינוק בריא ושלם, אך לפעמים, דווקא אז מתגלה מציאות קשה, תינוק שנולד עם מיקרוצפליה, כלומר עם היקף ראש קטן מן התקין.
במקרים מסוימים, מצב זה יכול לנבוע מגורמים גנטיים או מולדים, אך במקרים אחרים הוא תוצאה של טיפול רפואי לקוי, חוסר מעקב או אבחון מאוחר מדי. כאשר מתברר כי ניתן היה למנוע את הנזק, עולה שאלת הרשלנות הרפואית ואנחנו במשרד עו"ד דוד פייל רוצים לעשות לכם קצת סדר במונחים ולהסביר את מה שחשוב לדעת במקרים כאלו.
מהי מיקרוצפליה ומה משמעותה הרפואית
המונח מיקרוצפליה מתאר מצב שבו מוחו של העובר או היילוד לא מתפתח כראוי, וכתוצאה מכך היקף הראש קטן מהממוצע לגיל ולמין. לפעמים ניתן לזהות זאת כבר בבדיקות ההיריון, ולפעמים האבחנה מתבצעת לאחר הלידה.
הגורמים למיקרוצפליה מגוונים, ממוטציות גנטיות תורשתיות, דרך זיהומים ויראליים במהלך ההיריון (כמו אדמת או CMV), ועד לפגיעה באספקת החמצן למוח שעובר בזמן הלידה.
היקף ראש קטן כסימן אזהרה שלא כדאי להתעלם ממנו
אחד המדדים המשמעותיים ביותר במעקב ההיריון והילוד הוא מדידת היקף הראש. כאשר נרשם היקף ראש קטן, יש מקום להמשך בירור רפואי יסודי. מדובר באינדיקציה שעלולה לרמוז על בעיה נוירולוגית או על עיכוב בהתפתחות המוח.
מקרים של רשלנות רפואית מיקרוצפליה עשויים להתרחש כאשר המדידה לא מתבצעת באופן תקין, כאשר הרופאים לא משווים את הנתונים לערכים הנורמטיביים, או כשהם מתעלמים מהממצא ולא מפנים לבדיקות נוספות.
גם לאחר הלידה, חובת המעקב אחר התפתחות הראש נמשכת, וכל חריגה שלא נבדקה לעומק עלולה להיחשב ככשל באבחון.
כיצד מתרחשת הרשלנות הרפואית במקרה הזה?
לא כל מקרה של מיקרוצפליה הוא תוצאה של רשלנות רפואית, אך ישנם מצבים מובהקים שבהם ניתן להצביע על התנהלות רפואית שגויה. למשל, כאשר רופא לא מזהה בזמן זיהום אימהי שעלול לפגוע במוח העובר, כאשר לא מתבצעות בדיקות הדמיה נדרשות, או כשאין הסבר להורים על משמעות ממצא חריג.
במקרים כאלה, ניתן להוכיח כי לו היה הצוות הרפואי פועל על פי הנהלים, הנזק היה נמנע או לפחות מצטמצם. כדי להבין האם קיימת עילת תביעה, יש להוכיח שלושה רכיבים עיקריים:
- קיומה של חובה מקצועית כלפי המטופלת.
- הפרת אותה חובה, כלומר סטייה מסטנדרט רפואי סביר.
- קשר סיבתי ברור בין ההפרה לבין הנזק שנגרם לתינוק.
כאשר שלושת התנאים הללו מתקיימים ניתן לשקול הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית מיקרוצפליה.
תהליך הבירור המשפטי וחשיבות המומחיות הרפואית
תביעות רשלנות מחייבות שילוב של ידע רפואי ומשפטי. ההורים נדרשים לאסוף תיעוד רפואי מלא, החל מבדיקות האולטרסאונד הראשונות ועד רשומות בית החולים לאחר הלידה.
לאחר מכן נערכת חוות דעת רפואית מקצועית, בדרך כלל של מומחה לגינקולוגיה או נוירולוגיה של ילודים, שקובעת האם אכן הייתה התרשלות.
תהליך זה דורש סבלנות, מקצועיות והבנה עמוקה של הפרטים. לפעמים המקרה מורכב וקשה להבחין בין מצב רפואי מולד לבין נזק שנגרם עקב טיפול לקוי. כאן נכנס לתמונה הידע המשפטי וההבנה כיצד מערכת הבריאות אמורה הייתה לפעול, ומהם הגבולות שבין טעות רפואית סבירה לבין רשלנות של ממש.
משרדנו מלווה משפחות רבות במקרים רגישים מסוג זה ואם יש לכם חשד לרשלנות, אתם מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ כדי לקבל את התמונה השלמה.
שאלות נפוצות
לא בהכרח, לפעמים מדובר במדידה חד פעמית או בסטייה זמנית מהנורמה. רק כאשר ההיקף קטן משמעותית לאורך זמן, ובשילוב עם ממצאים נוספים, ניתן לקבוע שמדובר במיקרוצפליה.
כאשר מוכח שהצוות הרפואי לא פעל בהתאם לסטנדרט סביר, לדוגמה, לא אבחן בזמן את הסיכון, לא הפנה לבדיקות או לא הסביר את משמעות הממצאים להורים.
לרוב, תקופת ההתיישנות היא שבע שנים ממועד האירוע. עם זאת, כאשר מדובר בילדים, ספירה זו מתחילה רק מגיל 18, לכן ניתן להגיש תביעה עד גיל 25.
כן, מומלץ לפנות לעורך דין שמתמחה בתחום כמו משרדנו, לצורך קבלת ייעוץ ובדיקת המסמכים. לפעמים רק בחוות דעת מקצועית ניתן להבין האם אכן מדובר ברשלנות רפואית.
