לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

כל מה שרצית לדעת על תביעות ביטוח סיעודי

אם אתם לא דוברים את 'השפה הביטוחית' – המדריך הזה בשבילכם

כל מה שרצית לדעת על תביעות ביטוח סיעודי

אם אתם לא דוברים את 'השפה הביטוחית' – המדריך הזה בשבילכם

30% מהתביעות לביטוח סיעודי המוגשות לחברת הביטוח – נדחות

הצוות המקצועי של מחלקת תביעות הסיעוד במשרד עורכי הדין דוד פייל ושות' ריכזו במדריך זה, הראשון מסוגו בישראל, את כל מה שתובעים ובני משפחתם צריכים לדעת כאשר מגישים תביעה סיעודית לחברת הביטוח וכיצד יש להתמודד כאשר התביעה נדחתה.

מדריך זה מרכז ניסיון וידע שנצברו במשך למעלה משני עשורים של טיפול בתחום המורכב והחשוב הזה – לאפשר להורינו ויקירינו לשמור על איכות חיים וכבוד עצמי גם בעת זקנה וחולי.

מה במדריך

1. הכירו את התהליך

השלבים המרכזיים בהגשת תביעה לביטוח סיעודי מחברת ביטוח

2. ללמוד מטעויות

טעויות נפוצות שמבוטחים או בני משפחתם מבצעים בהגשת תביעה

3. הכי חשוב לדעת

מונחים ומושגים שכדאי להכיר

מוזמנים לשתף את המדריך עם בני משפחה, חברים ומכרים

הגדרות בסיסיות

מהו ביטוח סיעודי?

ביטוח סיעודי הוא הסכם בין מבוטח לחברת ביטוח, שתנאיו מוגדרים בפוליסה הסיעודית אותה רכש המבוטח מהחברה. לפי הסכם זה, אדם משלם סכום כסף חודשי (פרמיה), והחברה מתחייבת, בהתאם לתנאי הפוליסה שנרכשה, לפצות אותו בפיצוי חודשי, בגובה אותו רכש ולתקופה אותה רכש וכל עוד המבוטח יעמוד בהגדרת חולה סיעודי על פי תנאי הפוליסה.

מי הוא חולה סיעודי?

חולה סיעודי הוא אדם שאינו יכול לבצע בכוחות עצמו חלק מהותי מפעולות היום-יומיות הבסיסיות או שהוא זקוק להשגחה בשל תשישות נפש (כגון, במקרה של אלצהיימר). התנאים המדויקים מוגדרים בפוליסה ויכולים להשתנות מפוליסה לפוליסה. הפעולות היום-יומיות הבסיסיות שבהן מדובר: לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, להתרחץ, לאכול ולשתות, לשלוט על הסוגרים (צרכים), ללכת. אדם שהוכר כתשוש נפש או שאינו יכול לבצע, בכוחות עצמו, חלק מהותי מהפעולה באחדות מהפעולות היום-יומיות שצוינו לעיל, מוגדר כחולה סיעודי.

שלבים מרכזיים בהגשת תביעת סיעוד לחברת הביטוח

הגשת תביעה לחברת הביטוח היא תהליך שלוקח זמן ולוחות הזמנים נגזרים גם ממידת הדיוק ואיכות החומר  הרפואי והאחר שמוגש לחברה. ככל שתיק התביעה יוגש באופן מלא, מדויק ובהיר כך זמן התגובה יתקצר.

עם זאת, גם כשמוגשת תביעה מלאה ומדויקת, חברות הביטוח לא נותנות מענה 'מהיום למחר' ולכן יש  לקחת בחשבון פרקי זמן של מספר שבועות עד שהן תצגנה החלטה ראשונית מרגע הפנייה.

בנוסף, תיק תביעה שלא יוגש נכון עלול לגרור שאילתות, בקשות להבהרות, מסמכים ואישורים שונים שיעקבו את הן את תהליך הבדיקה ואת מתן התשובה וכמובן את התשלום.

מה נדרש להכין לפני הגשת תביעה לחברת הביטוח?

מסמכים לרבות תוצאות של בדיקות שמעידים על בעיות תפקוד (ראו מונחים והגדרות שחשוב לדעת).

התייחסויות של הרופאים המטפלים וחוות דעת למצבו הפיזי של התובע (מבחני ADL) – יכולת תפקודית ירודה או ירידה ביכולות מנטליות (ירידה בזיכרון / תשישות נפש).

סיכומי אשפוז מבית חולים מהשנה האחרונה טרם הגשת התביעה.

רישיון לעובד זר – למי שזקוק.

פרוטוקולים של ביטוח לאומי.

מומלץ מאד להתייעץ עם עו"ד מומחה ומנוסה בתחום הסיעוד בנושא זה ולהתכונן היטב לשלב הגשת התביעה בבית המשפט: חשוב לעמוד בלוחות הזמנים כדי שהתביעה לא תתיישן (לפעמים, לצערנו, התובע נפטר).

משלב הדחיה ואילך מומלץ מאוד לא להתקשר ישירות לחברת הביטוח, לא להגיש ערעור ולא לנסות לשכנע את חברת הביטוח בכך שטעתה (ראה הסבר בהמשך).

זה השלב הנכון לפנות לעורך דין מומחה בתחום הסיעוד ולהתייעץ אתו.

ברוב המקרים חברת הביטוח  תשלח רופא מומחה מטעמה כדי לבדוק את  המבוטח, על מנת לקבוע אם  לאשר או לדחות את התביעה.

במקרים רבים הרופא מטעם חברת הביטוח לא מאשר את הממצאים הרפואיים שבגינם הוגשה התביעה, וקובע שהמבוטח אינו עונה על הגדרת חולה סיעודי על פי תנאי הפוליסה  ועל פי חוות דעתו התביעה נדחית.

במידה וחברת הביטוח דוחה את תביעת המבוטח, מומלץ להגיש תביעה לבית משפט ולערער על  הקביעות של חברת הביטוח שהיוו בסיס לדחייה. 

המשך הטיפול בתביעה שנדחתה על ידי עורך דין מומחה תגדיל משמעותית את הסיכוי שהתביעה תאושר, תקצר משמעותית את פרק הזמן שייקח עד שהתביעה תאושר ובמבחן של עלות מול תועלת, תהיה הדבר הנכון והמשתלם ביותר לעשות.

א. במכתב הדחייה, חברת הביטוח מנמקת את הדחייה של התביעה באמצעות טענות דחייה. פניה לחברת הביטוח לאחר הדחייה תגרום לה לנבור בתיק פעם נוספת ולהרחיב את טענות הדחייה שלה באופן שיקשה מאוד על הגשת תביעה בהמשך או לחילופין, במכתב הערעור שנכתב על ידי בן משפחה שלא בקיא ברזי החוק והפוליסה עלול להימסר מידע מיותר, שייתן לחברת הביטוח נקודות נוספות באמצעותן תרחיב את טענות הדחייה. הגשת תביעה לבית המשפט מונעת מחברת הביטוח לטעון טענות דחיה נוספות וכך סיכויי ההצלחה של ההליך המשפטי גדלים משמעותית.

ב. משך הזמן של הגשת תביעה וההתנהלות שלה משתנה ממבוטח למבוטח ויכול לנוע בין שלושה חודשים לשנה. עורך דין מנוסה יודע לקצר תהליכים ולזרז את ההליך המשפטי ואת הזמן שהמבוטח יקבל את כספו.

ג. עורך הדין יתקוף בהליך המשפטי את טענות חברת הביטוח גם בדרך משפטית וגם בדרך רפואית. לדוגמא, עורך הדין יוכל לטעון שהרופא שבדק את המבוטח התרשל בעבודתו ולכן אין לקבל את פסיקתו ובנוסף, יוכל לטעון שמצבו התפקודי של המבוטח קשה יותר ולכן עונה על דרישות הפוליסה (טענה זו ניתן לטעון באמצעות חוות דעת של רופא מטעם התובע שתשמש כחוות דעת נגדית מול זו שנתן הרופא מטעם חברת הביטוח).

עורך דין טוב ומנוסה יבחן את התביעה שנדחתה ויוכל להמליץ למבוטח ובני משפחתו כמה חלופות לפי המצב.

א. אם אכן המבוטח עונה על הגדרות הפוליסה – להגיש תביעה לבית המשפט.

ב. אם מצבו התפקודי של המבוטח אכן לקוי אבל הוא עדיין לא עונה על ההגדרות –  להמתין כמה חודשים ולהגיש תביעה חוזרת. במקרה כזה יש להמשיך ולשלם את הפרמיה לחברת הביטוח.

ג. אם המבוטח נפטר –  להגיש תביעה רטרואקטיבית בכפוף כמובן לכך שקיים חומר רפואי עליו ניתן להסתמך שמעיד, שהמבוטח היה סיעודי עוד טרם מותו. ניתן להגיש תביעה 36 חודשים רטרואקטיבית ממועד מותו של המבוטח.

סיבות עיקריות לדחייה
ישנם כמה סיבות שכיחות לדחייה של תביעת ביטוח סיעודי על ידי החברות:
1. מקרה הביטוח

הגדרת תנאי הזכאות – חולה סיעודי מוגדר כחולה שאיננו מסוגל לבצע 2 או 3 מתוך 6 פעולות בסיסיות בחיי היומיום שלו: לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, לאכול ולשתות, להתרחץ, ללכת ולשלוט על סוגרים. הגדרת הזכאות אינה חד ערכית וניתנת לעתים קרובות לפרשנות. ככל שהבדיקה התפקודית נעשית על ידי אנשים פחות מקצועיים, היכולת למתן פרשנות לעמידה בתנאי הסף יכולה להיות גדולה יותר.  במקרים בהם חברות הביטוח דוחות את המבוטח מתוך נימוק שהוא איננו "נחשב לסיעודי", מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי על מנת לבחון האם נימוקי הדחיה של חברת  הביטוח  אכן יעמדו במבחן בית המשפט.

תשישות נפש – פוליסות סיעודיות מסוימות לא מכסות במוצהר מקרים של תשישות נפש ובמקרים אחרים גם אם הפוליסה מגדירה תשישות נפש טוענות חברות הביטוח שהמבוטח אינו עונה על הגדרת מקרה הביטוח על פי תנאי הפוליסה. גם במקרה זה, הגדרת מקרה הביטוח אינה תמיד חד ערכית וניתנת לפרשנות. מובן שחברת הביטוח תיטה לפרש את מצבו הרפואי של המבוטח על פי הבנתה ולכן, יש מקום גם כאן  ליעוץ מקצועי על מנת להכריע אם אכן המבוטח סובל או לא סובל מתשישות נפש וזכאי או לא זכאי לקבלת תגמולי הביטוח.

אי גילוי – טענת ה'אי גילוי' היא טענה שכיחה לדחיית תביעת המבוטחים הסיעודיים. למעשה, בטענה זו טוענת חברת הביטוח שהמבוטח סבל מבעיה רפואית מסוימת לפני שהצטרף לביטוח, לא הצהיר עליה למרות שהתבקש לעשות כן, ועל כן הוא נדחה רטרואקטיבית מלהיות זכאי לביטוח.

ככלל, חשוב מאוד לכל החותמים על כל סוג של ביטוח להקפיד למלא בצורה מלאה ומפורטת מאד את כל ההיסטוריה הרפואית של המבוטח מפני שעדיף תמיד להתמקח על תנאי הפוליסה בעת החתימה, מאשר להתעמת מול סתירות בין התיק הרפואי להצהרה הרפואית כאשר המבוטח זקוק לכספים מחברת הביטוח. יחד עם זאת, גם כאשר נטענת טענה של אי גילוי מצד חברת הביטוח אין לומר נואש. תקנות משפטיות וביטוחיות רבות לא ידועות למבוטחים, והם עלולים להאמין כי אכן לא מגיעים להם כספים, בעוד שלמעשה, אם תגיע דרישתם למתן פיצויים לבחינה מקצועית, קיים סיכוי שיקבלו מחברת הביטוח את הפיצוי המבוקש.

החרגות חיתומיות – החרגה היא למעשה הוצאה של תחום מסוים מאחריות הביטוח. כפי שהיא נקבעת בתנאי ההצטרפות של המבוטח לביטוח. לרוב, בפוליסות סיעודיות לא נהוג לבצע החרגות חיתומיות אולם לעיתים, בעיקר בפוליסות ישנות יותר, ניתנו למבוטחים החרגות בתנאי הכיסוי. פירוש ההחרגה אינו פשוט ולעיתים קרובות תעלה הטענה האם מקרה הביטוח כלומר הפיכתו של המבוטח למבוטח סיעודי נובעת ממחלה שהייתה מוחרגת או לא. גם כאן, בחינה מקצועית של טענות הביטוח עשויות להפוך את הקערה על פיה וליצור מצב שמבוטח שנדחה יקבל את תגמולי הביטוח המגיעים לו.

סייגים וחריגים בפוליסה –   פוליסות רבות עלולות להצטייר כמגינות על המבוטח מתרחישים רבים, אך בין דפי הפוליסה עלולות לבצבץ החרגות רבות העלולות להשאיר את המבוטח ללא כיסוי ביום סגריר. למשל פוליסות סיעודיות אשר מחריגות מצב סיעודי אשר נגרם מסיבוכי הריון ולידה, או מאלכוהוליזם או ממצב נפשי ועוד. ראשית יש בהחלט מקום לבחון את ההחרגות והסייגים לפני רכישת הביטוח ולרכוש את אותה הפוליסה שבה מספר הסייגים הנמוך ביותר. אבל, גם אם חלילה נדחית תביעה בטענה שמקרה הביטוח מוחרג, יש מקום לבחון בדיקה מקצועית אם אכן נכונה טענת המבטח ואם אכן המצב הסיעודי של המבוטח נובע ישירות מהבעיה המוחרגת. למשל אלכהוליסט שסובל משחמת הכבד לא בהכרח יהיה סיעודי מבעיית הכבד שלו אלא עשוי להיות סיעודי מסיבות אחרות. 

ולסיכום חשוב לזכור: חברת הביטוח בוחנת את הזכאות של החולה הסיעודי מתוך האינטרס שלה, אולם מצב סיעודי הוא לא בהכרח מצב חד ערכי ובחינה נוספת דרך משקפי האינטרסים של המבוטח הכרחית בחלק גדול מהמקרים.

התיישנות

לעתים, חברת הביטוח תנסה לדחות תביעה סיעודית בטענת התיישנות. ברוב המקרים, טענה זו לא תעמוד בשום מבחן משפטי. מקרה הביטוח הסיעודי הוא מקרה שמתחדש מידי חודש בחודשו ולכן לא ניתן לטעון התיישנות בגינו.

אם החולה סיעודי בתקופה של חמש שנים לדוגמא והתביעה הוגשה רק היום, ניתן יהיה רק לתבוע רק שלוש שנים אחורה  (כי תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים בלבד) אבל לא ניתן לטעון שהתביעה כולה נדחית בגלל התיישנות, טענה שחלק מחברות הביטוח נוטות לטעון.

תביעה רטרואקטיבית

ניתן לתבוע תביעה סיעודית רטרואקטיבית אם נוכל להוכיח שאכן החולה הסיעודי היה סיעודי. ההוכחה צריכה להיות "חזקה" ולהתבסס על מסמכים רפואיים אמינים. זה בהחלט אפשרי, אם חלילה חולה סיעודי נפטר, תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר ממועד מותו. לכן, חשוב להגיש את התביעה לסיעוד רטרואקטיבית מיד עם מותו. כל חודש שחולף מקצר את תקופת התשלום שתשולם על ידי חברת הביטוח בחודש.

מי יכול לסייע לחולה סיעודי?

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם

    ללמוד מטעויות!

    טעויות נפוצות שמבוטחים או בני משפחתם מבצעים

    הטעות הנפוצה ביותר, שמבצעים מבוטחים שהגישו תביעת ביטוח סיעוד לחברת הביטוח לאחר שקיבלו ממנה דחייה, היא לשלוח מכתב ערעור.

    א. מבחינה משפטית – חברות הביטוח חייבות להיצמד לטענות שהעלו במכתב הדחייה ששלחו לתובעים. מכתב ערעור יכול לחבל ברמה המשפטית, להעמיק את המחלוקות ואף לפתוח מחלוקות חדשות, ולהביא לכך שהחברות יעלו טענות נוספות שלא הועלו קודם לכן. דבר זה יסבך את ההליך המשפטי, יקשה על הוכחת הזכאות, יביא להארכת משך התביעה ועלול לגרור הוצאות משפטיות כבדות יותר.

    ב. מבחינה פרקטית – מכתב ערעור 'טורף קלפים' ועלול לחשוף מסמכים נוספים שלא יטיבו בהכרח עם התובעים. מכתבי הערעור מנוסחים על ידי "המשפחה", שלא מכירה את האותיות הקטנות של הפוליסה, לא מכירה את החוק ואת הפסיקה, עלולים לשמש בהמשך כחרב פיפיות נגדם.

    ההמלצה – לא לערער על דחייה באמצעות מכתב ערעור אלא לפנות לעורך דין מומחה ומנוסה בתחום ולהגיש תביעה לבית המשפט.

    בניית תיק תביעה מול חברת הביטוח הוא נושא מורכב ומצריך מיומנות, מקצועיות ובעיקר – שליטה ב'שפה הביטוחית'.

    מתוך מעבר על מאות תביעות שהוגשו באופן עצמאי לחברות הביטוח, מצאנו שרוב התובעים לא הגישו את המסמכים הנכונים, תיארו את המצב התפקודי באופן שגוי, לא ניתחו וקראו את האותיות הקטנות בפוליסה שעליה חתמו ושילמו, ושגו במילוי הטפסים בגלל שלא הכירו את המונחים וההגדרות של הפוליסה.

    מעבר לכך, תובעים רבים שנדרשו לצרף מכתבים מרופאים מטפלים, לא ידעו להסביר לרופא/ים מה הם צריכים. צריך לזכור שרוב הרופאים, אינם בקיאים ב'שפה הביטוחית' ולכן גם הם לא תמיד ידעו מה נדרש ומה יש למלא בטפסים שיועדו לתביעה.

    האבחנה של הרופא המטפל לא מדויקת או שאינה עושה שימוש במונחים המקצועיים ולכן עלולה לפגוע בהצגת המקרה. 

    ההמלצה – לפני הגשת תביעה לחברת הביטוח להתייעץ עם עורך דין מומחה ומנוסה בתחום. זה אולי עולה כסף אבל שווה זהב: מגדיל משמעותית את הסיכוי שהתביעה תאושר, מקצר את משך הזמן ומונע בהמשך את הצורך לפנות לבית המשפט.

    'תקופת המתנה' – גם אם הוכר שלתובע מגיע פיצוי כספי ישנן פוליסות עם תקופת המתנה של חודשיים. דוגמא: חברת הביטוח הכירה בתביעה ואישרה את התשלום בחודש ינואר אך בשל תקופת המתנה, התשלום יבוצע רק בחודש מרץ. לכן צריך לבדוק היטב ממתי החולה סיעודי ולטעון לזכאות רטרואקטיבית!

    'פוליסה משלימה / תקופת המתנה ארוכה' – חברות הביטוח מציעות 'פוליסות משלימות' שכדי להוזיל את עלויות הפרמיה תקופת ההמתנה היא מאד ארוכה – לפעמים 3 עד 5 שנים. המשמעות היא כמובן בפרק הזמן הארוך יחסית בין מועד ההכרה בתביעה על ידי החברה לבין מועד התשלום. פוליסות אילו מיועדות בדרך כלל להוות נדבך משלים לפוליסה אחרת שיש למבוטח בה משולמים תגמולי הביטוח 36 או 60 חודשים בלבד. כאשר הפוליסה הראשונה מסתיימת נכנסת לפעולה הפוליסה המשלימה.

    'תביעה מתחדשת' – לחברת ביטוח יש זכות בכל זמן נתון לבדוק שוב את המבוטח כדי לבחון אם יש שינוי במצבו הפיזי או המנטלי וכפועל יוצא –  האם יש להמשיך לשלם או להפסיק את תשלום הפיצוי הסיעודי.

    'גיל צרוף' – נהוג לחשוב שהתשלום החודשי הוא סכום קבוע לכל המבוטחים (לדוגמא, 5000 ש"ח בחודש). בחלק מהפוליסות שנמצאות בשוק  גובה התשלום החודשי נקבע לפי הגיל שבו התחיל המבוטח לשלם עבור הפוליסה. כלומר, אם המבוטח הצטרף לפוליסה של ביטוח סיעודי בגיל מאוחר יחסית הרי שהתשלום החודשי שיקבל עם ההכרה בתביעתו יהיה נמוך יותר. 

    צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם

      הכי חשוב לדעת

      מונחים ומושגים שכדאי להכיר

      פוליסות סיעוד ישנות הן פוליסות שיפוי כלומר, על מנת לקבל את התשלום הסיעודי מחברת הביטוח יש צורך להוכיח הוצאה בפועל הקשורה למצב הסיעודי. הפוליסות  החדשות הן כולן פוליסות פיצוי כלומר, אין צורך להוכיח הוצאה כלשהיא והתשלום הסיעודי מחברת הביטוח משולם כפועל יוצא ממצבו של המבוטח בלבד.

      ניידות – מבחינת הפוליסה, כל אדם שיכול לנייד את עצמו בכוחות עצמו, גם אם הוא על כיסא גלגלים אלקטרוני או חשמלי, נחשב כ'נייד' ולא יועבר תשלום בגין מגבלה זו. הגדרה זו תקפה כמעט בכל הפוליסות הסיעודיות הנפוצות, לרבות אלו של קופות החולים.

      אכילה ושתייה – מבחינת ההגדרות הביטוחיות של חברות הביטוח, כל מי שיכול לאכול בכוחות עצמו או לשתות (אפילו באמצעות קש) מוגדר כ'עצמאי בפעולות אכילה ושתייה' ולכן, לא זכאי לקבלת תשלום בגין מגבלה זו. יש פער מאד גדול בהבנה בשאלה "איך התקבל המזון"  – האם, למשל, צריך לבשל אותו לחתוך אותו, וכיצד הוא מוגש לאדם הסיעודי אך סוגיות אלו לא מעניינות את חברות הביטוח הפרטיות (ביטוח לאומי כן מכיר בסוגיות אלו) והן מסרבות להכיר במתן סיוע בהגשת מזון.

      שליטה על סוגרים – חברת הביטוח משפה ומעבירה תשלום בגין מגבלה זו רק אחרי שהוצגה בפניה חוות דעת של אורולוג מומחה לפיה לתובע יש בעיה במערכת השתן ו/או שליטה על הסוגרים.

      מבחינה סוגיה ביטוחית, חברות הביטוח לא מתחשבות בשלל סוגיות בריאותיות הרלוונטיות לנושא רגיש זה כגון הליכה איטית המקשה על האדם המבוגר להגיע לשירותים, בריחת שתן שאינה מוגדרת כשליטה על הסוגרים או בעיות רפואיות אחרות המצריכות למשל מוצר ספיגה למבוגרים.

      בנוסף, במקרים מסוימים יש לקחת בחשבון שאורולוגים ימנעו מלבצע בדיקה זו לבקשת חברת ביטוח משום שהיא מוגדרת בדיקה לא סבירה לאדם מעל גיל 80.

      הלבשה ורחצה – על פי הגדרות חברות הביטוח, תוכר תביעתו של אדם אם הוא מסוגל לבצע באופן עצמאי פחות מ-50% מפעולות הרחצה והלבישה. כלומר, לא תוכר תביעה גם אם לדוגמא, אדם נעזר באדם נוסף כדי להתלבש או להתקלח ונעזר בכיסא במקלחת בעת הרחצה. 

      מעברים ותנועה – חברות הביטוח ישפו תובע אם הוא אינו מסוגל לעבור מישיבה לעמידה ולהפך מעמידה לישיבה או לשכיבה בכוחות עצמו בלי עזרה משמעותית.

      תשישות נפש / הגדרות קוגנטיביות – תשישות נפש הינו מצב בו האדם לוקה במחלת הדימנציה או האלצהיימר ונזקק להשגחה רפואית 24/7 או במרבית שעות היממה. חברות הביטוח מסתמכות על מספר בדיקות שבוחנות את הפגיעה הקוגנטיבית והזיכרון לטווח קצר או ארוך על מנת לעמוד על כשירותו וצלילותו של הנבדק, על רמת ההתמצאות שלו בזמן ובמרחב וסוגיות נוספות.

      מבדקים אלו נתונים לפרשנויות רבות וחלק מהפרשנויות של חברות הביטוח אינן בודקות לעומק את מצבו האמיתי של התובע.

      ליקוי בתובנה ובשיפוט –  חברות הביטוח נוטות לבצע מבחנים מאד מצומצמים שנקראים מבחני "מיני מנטל". לדוגמה: מבחנים לבדיקת יכולות ציור, הגיית 3 מילים וחזרה עליהן וכן שאלות כמו "אם קיבלת מכה מה אתה עושה?". מבחנים אלו, במקרים רבים, לא משקפים את המצב האמיתי של האדם. 

      ירידה בזיכרון לטווח קצר או לטווח ארוך  – נבחן גם בסיס מבחני מיני מנטל.

      ירידה אינטלקטואלית – כנ"ל.

      פגיעה בהתמצאות בזמן ובמקום – כנ"ל. 

      השגחה במרבית שעות היממה – מבחן זה נתון גם הוא לפרשנות. 

      לייעוץ ראשוני ללא התחייבות השאירו פרטים

        כתובתינו:
        רח' האחים בז'רנו 7
        "בית פובליסיס", קומה 3
        מתחם הבורסה, רמת גן
        moked@df-law.co.il
        דילוג לתוכן