צלצלו עכשיו: 03-915-8400

חיפוש
רשלנות רפואית לוגו
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

עוולת הרשלנות – רשלנות רפואית

להאזנה:

 

תביעות נזיקין הפכו להיות דבר שבשגרה בחברה הישראלית. השיח הפך להיות כזה המעודד תביעות, כאשר דוגמא לכך ניתן לראות זאת בכל קבוצה ברשתות החברתיות. אחד החברים מעלה מקרה שקרה לו המתואר מנקודת המבט של הצד הנפגע, וההמלצות של מאות אנשים יהיו מיד לתבוע את הצד המזיק, בלי להסס.

לפני שקופצים אל בית המשפט, חשוב לבחון היטב האם התיק אכן רלוונטי. כל אחד יכול לתבוע, אך אם בסופו של דבר בית המשפט יפסוק כנגדו ויגרום לו גם לשלם הוצאות משפט לצד הנתבע – יצא שכרו בהפסדו.

מקרים של רשלנות רפואית הם המסובכים ביותר. מן הצד האחד, וודאי שכל אחד מעוניין שאיש צוות רפואי שביצע רשלנות ישלם על כך, אך מן הצד השני חשוב לבחון האם בית המשפט יסכים עם הדעה הזו ואכן יפסוק פיצויים על כך. אם כן, על מה צריך לבסס תיק שכזה ואיך כדאי לעשות זאת?

עוולת הרשלנות – הכנת תיק לתביעה

מהי עוולת הרשלנות?

באיסוף חומרים לתיק תביעה של רשלנות רפואית, יש להסתכל על הנושא במבט רחב ולראות על מה תתנהל התביעה. במקרים כאלו, מדובר על נזקי גוף שנגרמו למטופל כתוצאה מפעילות רשלנית של המטפל. אותה פעולה שגרמה לנזקים מוגדרת בחוק כ-"עוולת הרשלנות", מאחר ובעקבותיה נגרם למטופל עוול ונזק שאיתו הוא צריך להתמודד. עוולת הרשלנות מהווה את הבסיס עליו נשענות תביעות רבות הכוללות בתוכן נזקי גוף.

מאחר והתביעה מתבססת על פקודת הנזיקין, יש צורך לעקוב אחר הוראותיה של הפקודה בכדי לתת לגיטימציה לתיק המשפטי. על התובע לכלול שלושה עקרונות עיקריים שבלעדיהם התיק לא יוכל לנצח בבית המשפט: החובה שהייתה על הנתבע להיזהר – או בשמה המקצועי "חובת הזהירות", הנזק שנגרם לתובע – "קיום הנזק", והיכולת להוכיח שקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק הנגרם – "קיום קשר סיבתי".

עוולת הרשלנות – רשלנות רפואית
עוולת הרשלנות – רשלנות רפואית

חובת הזהירות

ראשית, יש לבחון האם חייב הצד הנתבע בחובת הזהירות כלפי הצד התובע. ישנם מקרי נזיקין בהם העניין יכול להיות מסובך וקשה להוכחה, אך דווקא בתיקים של רשלנות רפואית מדובר על שלב יחסית פשוט בבניית התיק. מטופל שמגיע אל הרופא בכדי לקבל טיפול מתאים להצלת חייו או לטיפול במחלה ממנה הוא סובל, וודאי שעל הרופא קיימת החובה להיזהר בעת הטיפול.

בלשון החוק מוגדר שחייבים להיות "יחסי רעות" בין שני הצדדים כדי להחיל את חובת הזהירות על הנתבע, ובמצב של רופא העומד מול מטופל אין ספק שמתקיימים יחסי רעות בין שני הצדדים. יחסי הרעות כוללים את היכולת לגרום לנזק איתו מתמודד התובע. במקרים אלו וודאי שזה אכן המצב, מאחר ורק אנשי צוות רפואי יכולים לגרום לנזק רפואי.

הזהירות בראי המקרה

מלבד הצורך בזהירות באופן כללי בין רופא למטופל, יש צורך לבחון את המקרה בנפרד ובעין אובייקטיבית, הרי כל רופא יכול לנהוג בצורה מעט שונה, וישנן כמה דרכים לטפל בכל מטופל. לכן חשוב לשים את המקרה על השולחן ולהסתכל עליו דרך עיניים של אנשי צוות נוספים. האם המקרה טופל בכובד ראש ובאחריות הנדרשת? האם הטיפול אכן התאים למקרה? בסופו של יום, רופא יכול לבחור בדרך טיפול מקובלת ולטעות, אך כל עוד הוא עושה זאת על סמך נתונים רפואיים ויכול לבסס את דעתו על כך, הרי שאין אפשרות להוכיח כי הוא לא התנהג בצורה אחראית וסבירה ואינו עומד במבחן הרשלנות. כל רופא נדרש לפעול לפי פרקטיקה רפואית מקובלת.

 

קיום הנזק

זה אולי נשמע טריוויאלי, אך חובה להוכיח כי קיים נזק לפני שפונים לבית המשפט. קיומו של הנזק חייב להיות מגובה בעדויות רפואיות ומסמכים המאשרים את דבר קיומו. בית המשפט לא יכול לדון בנזקים סובייקטיביים המתוארים מנקודת מבטו של המטופל בלבד, ולכן חשוב ללכת ולבחון את קיומו של הנזק בעיניים רפואיות המאשרות זאת.

רק לאחר שישנו בסיס של תשתית ראייתית לקיומו של הנזק והפרה של חובת הזהירות ניתן להתקדם להוכחת הקשר הסיבתי שמתקיים בין השניים ושבגללו נוצרת התביעה על רשלנות רפואית מלכתחילה.

הקשר הסיבתי

נקודת הקושי בה נתקלים תובעים רבים שצריכים ומעוניינים לגשת לבית המשפט עם תיק המבוסס על רשלנות רפואית. לאחר שכבר הוכח כי הרופא התנהג ברשלנות כלפי הנתבע וגם על קיום הנזק אין מחלוקת, כעת צריך להוכיח כי הקשר בין השניים הוא שגרם לבעיה הרפואית אצל התובע. הרי במידה והרופא נהג ברשלנות אך לא נגרם נזק, או במידה ונגרם נזק אך לא היה לו קשר לרשלנות – וודאי שהרופא אינו חייב לשלם על כך, מאחר ולא הוא האחראי לתוצאות מבחינת התובע.

הוכחת קשר סיבתי היא קריטית לביסוס התביעה ואחת האפשרויות המקצועיות והחשובות ביותר היא חוות דעת רפואית הניתנת כנגד הרופא המטפל. רופא המתמחה בנושא בו טופל התובע ויכול להסביר איזה טיפול היה עדיף, למה ההחלטה הרפואית שנלקחה אינה נכונה ומה הנזק שנגרם בעקבות ההחלטות השגויות שנלקחו.

חוות דעת כזו יכולה לבסס באופן ברור את הקשר בין הרשלנות לנזק וכך לחזק משמעותית את בניית התיק לקראת ההגעה לישורת האחרונה ואל בית המשפט.

מבחן הרופא הסביר

ההגדרה של רופא סביר על פי החוק היא מעט בעייתית. הרי איך אפשר לקבוע מיהו רופא סביר? כאן נכנסת לשימוש חוות הדעת הנגדית. רופא סביר אמור להכיר את מגוון חלופות הטיפול העומדות בפני החולה ולבחור את הטובה ביותר בשבילו.

אך מה קורה במידה וישנן כמה אפשרויות כאלו? אז הרופא בוחר את זו הטובה ביותר לדעתו. יכול להיות שבסופו של דבר יתברר שדרך אחרת הייתה יכולה להועיל יותר, אך על פי החוק אין אפשרות לבחון את המקרה בצורה רטרוספקטיבית ובשל כך לתבוע את הרופא. חוות הדעת אמורה לבחון את התיק בהתאם לנתונים שהיו בידי הרופא בזמן ההחלטה, והאם ההחלטות נלקחו באופן סביר.

רשלנות, טעות ומה שביניהן

האם יכול רופא לטעון כי לאחר שהוכחה עוולת הרשלנות כי מדובר בטעות, במעידה שקרתה אך ורק פעם אחת ולא תחזור על עצמה וכך לפטור את עצמו מן העונש ומהתביעה כולה? במערכת המשפט הישראלית, אין לרופא את האפשרות להשתמש בטיעון זה בשום זמן.

החוק מתייחס אל הרופא כאדם שחייב לשקול את מעשיו בכל רגע נתון, מאחר והתוצאות של טעויות שלו עלולות להיות הרות אסון. רופא חייב להתייחס בכל שלב אל מגוון האפשרויות העומדות בפניו ולבחור את זו הראויה ביותר עבור המטופל.

הטענה כי מדובר על טעות של חוסר תשומת לב או בשיקול הדעת אינה תשובה מספקת לנזקים שנגרמו למטופל כתוצאה מהחלטתו של הרופא ולכן טעות חד פעמים נחשבת כרשלנות רפואית ומוגדרת בתיק כ-"עוולת הרשלנות" לכל דבר ועניין.

בשורה התחתונה, תיק של רשלנות רפואית מצריך ניסיון, יכולת הבנה רחבה והיכרות עם התחום הרפואי. אצלנו, ניתן למצוא את כל אלו ולהתרשם מהיכולת לתבוע בהצלחה תיקים מסוג זה לאורך השנים.

במידה וישנה התלבטות או קושי בבניית התיק, מומלץ לפנות למשרד ולבחון כיצד ניתן להתגבר יחדיו על המכשולים, עד סיום התיק והצלחה בתביעה בבית המשפט.

עו"ד דוד פייל בפייסבוק | ביוטיוב | באינסטגרם | מייל: moked@df-law.co.il

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם