רשלנות רפואית בצילום רנטגן

להאזנה:

טכנולוגיית צילום הרנטגן התגלתה בשנת 1895 על ידי רופא גרמני בשם ד"ר וילהלם רנטגן. הוא חיפש אחר שיטה לבחון איברים פנימיים ללא צורך בניתוח והצילום ענה על הצורך בצורה המתקדמת ביותר לאותם הזמנים. למרות שהגילוי היה לפני כמעט 120 שנים, הטכנולוגיה נמצאת בשימוש רציף עוד מאותם ימים. עם הזמן היא משתכללת, עד שהיא הפכה לאחד מהכלים

האבחוניים החשובים ביותר שיש כיום לרפואה להציע. מאחר והשימוש בצילומי רנטגן כל כך נפוץ, הסיכוי לרשלנות ולטעויות בתחום עולה כפי שמספרים לנו עורכי הדין המומחים ממשרד עו"ד דוד פייל ושות', ולכן כדאי לדעת באיזה תחום נעשים הצילומים ומה עלול לקרות במידה וקיימת רשלנות.

שימוש בצילומי רנטגן והתוצאות ההרסניות של רשלנות בתחום

גילוי שבר

לאחר תאונה או נפילה, יכולים להיות כאבים עזים בגפיים. יכול להיות שמדובר על מכה יבשה, שריר שנמתח, נקע או חלילה שבר. כל המצבים הללו יכולים להיות כואבים באותה המידה ואי אפשר יהיה להבדיל ביניהם מבחינה חיצונית. באמצעות צילום רנטגן ניתן להבדיל בין האפשרויות וכך להתאים את הטיפול. חוסר אבחנה בזמן של מכה יבשה או שריר שנמתח אינם משמעותיים במיוחד, אך אבחנה לקויה של שבר יכולה להשפיע על זמן ודרך ההתאחות שלו וכך לגרום לנזקים משמעותיים וקבועים. רשלנות רפואית בצילום רנטגן במקרים אלו עלולה להיות הרסנית עבור דרך ומשך הטיפול ולכן כל כך חשוב לוודא שהאבחנה אכן נכונה.

אבחון של דלקת ריאות

ניתן לדמיין מצב של קשיש בו הוא מרגיש חולשה, יש לו חום לא גבוה וכאבים במהלך נשימה. התיאור הזה נשמע קלאסי עבור דלקת ריאות, מחלה שמאוד אופיינית לגילאים מבוגרים. עבור צעירים לרוב המחלה תחלוף במהירות, אולם קשישים יכולים להסתבך עם שלל מצבים נוספים ולחוות התדרדרות משמעותית מבחינה קוגניטיבית בעקבות דלקת ריאות פשוטה. גם תינוקות יכולים לחוות את אותם הסיבוכים ושתי האוכלוסיות הללו נחשבות בסיכון מול איום של דלקת ריאות. ניתן לאבחן זאת באמצעות צילום רנטגן, אך במידה ויש רשלנות במקרים כאלו, התוצאות יכולות להיות הרות אסון ולהסתיים במקרים קים אפילו בתוצאה המפחידה ביותר – מות המטופל עקב רשלנות רפואית.

איתור נוזל פליאורלי

נוזל פליאורלי הוא נוזל המצטבר בריאות בצורה פתולוגית. בריאות לא אמור להצטבר נוזל כלל, ואם אפשר לראות אותו בצילום רנטגן הדבר יכול להצביע על מגוון של מחלות כמו פריקרדיטיס – דלקת של קרום הלב, דלקת ריאות חריפה, בצקת ריאות בעקבות אי ספיקה לבבית ואפילו לפעמים מדובר על נוזל המכיל תאים סרטניים ונחשב לאחד הסימנים לסרטן מתקדם דוגמת סרטן השחלות או המעי. אין צורך להכביר במילים עד כמה רשלנות רפואית בצילום רנטגן המתבטאת באבחון מאוחר של הסרטן יכולה להשפיע על הפרוגנוזה של המטופלים. איחור באבחנה יכול להתבטא במספר חודשי חיים ולפעמים אפילו יכול להיות ההבדל בין חיים ומוות.

חשיפת בעיות מעיים

מצבים רפואיים במעיים יכולים להיות קטסטרופליים מאחר ואנשים מגיעים לחדר מיון בעקבות כאבי בטן או עצירות רק במצבים אקוטיים. במצבים נסבלים אף אחד לא מגיע למיון, אך מה קורה כאשר הכאבים מתגברים והופכים להיות בלתי נסבלים? מצבים אלו יכולים להיות חסימת מעיים, נקב בדופן המעי ואפילו תסביב של המעי סביב עצמו יכולים לגרום לכאבים קשים וחייבים להיות מאובחנים בזמן, אחרת התוצאות הן בלתי הפיכות והנזק נשאר לתמיד.

אבנים בכליות ובכיס המרה

מי שרואה אנשים שסובלים מאבנים בכליות או בכיס מרה מתפתלים מכאבים לא ישכח את המראה במהרה. מדובר על כאבי תופת שלא מאפשרים מנוחה. אי אפשר לשבת, לעמוד או לשכב ואנשים מנסים לחפש אחר התנוחה הנכונה תוך כדי שהכאבים מקפיצים אותם לשמיים. אבחון של אבנים במקומות אלו יכול להיות משמעותי מאוד עבור מטופלים שסובלים מכאבים וגם עבור הטיפול אותו הם אמורים לקבל.

מלבד השימושים הללו ניתן למצוא עוד אבחונים שניתן לעשות בעזרת צילומי רנטגן דוגמת גרורות בולטות במחלות ממאירות, חזה אוויר ומצבים נוספים. את כל אלו ניתן לאבחן באמצעות רופא בעל ידע מקצועי ומומחיות בתחום הרדיולוגיה. למרות הצורך באלו, עדיין יש מקרים של רשלנות רפואית בצילום רנטגן, אז כיצד זה קורה? מה בעצם גורם למצב להיקרא רשלנות ולא טעות שיכולה לקרות לכל רופא?

מצבי רשלנות רפואית בצילום רנטגן

חוסר מומחיות

אורך ההתמחות ברדיולוגיה אבחנתית הוא חמש שנים! מדובר  על שנים בהן יש צורך לפענח אלפי צילומי רנטגן וסריקות סי-טי, להכיר את התחום ישר והפוך ולעבור בין מחלקות שונות דוגמת אורתופדיה, ילדים, כירורגיה ורפואה גרעינית. כל אלו דורשים לעבוד עם מקצוענים בתחום, להכיר צילומים מכל הסוגים וכך להיות מסוגלים לתת אבחנה בסיום חמש השנים קרדיולוגים בכירים. במצב בו אדם שאינו מומחה בתחום מחליט מה לדעתו האבחנה על פי הצילום ומתחיל לטפל בהתאם, מדובר על רשלנות רפואית שהרופא שהיה אחראי לה צריך לשאת בתוצאות של ההחלטות אותן לקח.

הימנעות מצילום נחוץ

כפי שכתוב לעיל, ישנם מצבים בהם אי אפשר להתעלם מהצורך בצילום רנטגן בכדי להגיע לאבחנה רפואית. גם רופא מומחה, בעל ניסיון של שנים, יכול להיות זקוק לעזרה של צילום בכדי לאשש אבחנה ולהתאים לה את הטיפול הנכון. אבל מה קורה אם הרופא מחליט להימנע משליחת המטופל לצילום הזה? בין אם זה בעקבות לחץ במיון, אין רדיולוגים שיפענחו את התשובה או אפילו בגלל עייפות במשמרת לילה – כל אלו עונים על ההגדרה של רשלנות רפואית ורופא שלא שולח לצילום נדרש יכול להיות חשוף לתביעה על כך בגלל התרשלות במילוי תפקידו.

פזיזות בהחלטה

זו יכולה להיות בעיה של רופאים צעירים שמעוניינים לסיים מהר את העבודה ולהתקדם למטופל הבא לאחר מכן או דווקא של רופאים בכירים שכבר בטוחים בידע שלהם ומרגישים שהם אינם זקוקים לאישור חיצוני. לא משנה מאיזו סיבה מתקבלת ההחלטה בפזיזות, הדבר יכול להיות הרה אסון ומשמעותי עבור המטופל. החלטה פזיזה יכולה לגרום להחלטה על תוואי טיפולי לא נכון, על אשפוז לא נחוץ או על גרימת סבל מיותר למטופל. כל אלו נכנסים תחת ההגדרה של רשלנות רפואית ויש לתת על כך את הדין.

 שימוש בטכניקה לא נכונה

לכל מצב ברפואה יש את ה-Gold Standard שזוהי הבדיקה המומלצת איתה ניתן לאבחן בעיות רפואיות, כל בעיה ודרך האבחון הטובה ביותר עבורה. השאלה היא מה קורה אם שולחים אדם לצילום רנטגן כאשר הבדיקה שבאמת יכולה לסייע באבחון היא C.T? במידה ומדובר על טעות קריטית שגורמת לשגיאה או לכשל באבחנה, הרי להחלטה הזו היו תוצאות משמעותיות שיש לקחת אותן בחשבון כאשר בוחנים את תיק המטופל.

לסיכומו של דבר, לא כל החלטה רפואית שגויה נחשבת לרשלנות רפואית. תחת הגדרת הרשלנות נכנסות החלטות פזיזות, נמהרות, התעלמות מנתונים ברורים או חוסר מומחיות והימנעות מהתייעצות עם בכיר ובעל ניסיון. אלו החלטות שחורגות מתחת לגבול השגיאות ההגיוניות שיכולות להיעשות על ידי רופא ונכנסות תחת מטריית הרשלנות הרפואית. במצבים כאלו על הרופא לעמוד ולהגן על ההחלטות אותן לקח ובמידה והוא אינו מצליח לעשות זאת, יש צורך ברור לתת על כך את הדין.