צלצלו עכשיו: 03-915-8400

חיפוש
רשלנות רפואית לוגו
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית תת פעילות בלוטת התריס

להאזנה:

רשלנות רפואית בזמן טיפולים בתת פעילות בלוטת התריס

בלוטת התריס (בלוטת התירואיד, בלוטת המגן) ממוקמת בקדמת הצוואר ותפקידה להפריש הורמונים המועברים באמצעות הדם לכל רקמות הגוף. הורמונים אלו משפיעים על חילוף החומרים, כמו גם על תפקוד איברים רבים, כגון המוח, הלב והשרירים.

תת פעילות של בלוטת התריס, היפותירואידיזם, היא מצב הנובע מהפרשה נמוכה מדי של הורמוני התריס. כתוצאה מכך, חלה האטה בחילוף החומרים ופגיעה במערכות שנות בגוף. זוהי ההפרעה האנדוקרינית השכיחה ביותר. ניתן למצוא אותה יותר בקרב נשים וקשישים.

קיימים מספר גורמים שבגינם עלולה להתפתח תת פעילות של בלוטת התריס:

  1. מחלת השימוטו – דלקת אוטואימונית הפוגעת ברקמת התירואיד. זוהי הסיבה השכיחה ביותר להיפותירואידיזם במדינות בהן אין מחסור ביוד. בנוסף, מחלה זו יכולה להתפתח בעקבות דליפת סיליקון משתלים בחזה – מתפתחת דלקת בבלוטת התריס שמובילה בהמשך למחלה.
  2. כריתת חלק מבלוטת התירואיד או כולה, למשל במקרה של גידול.
  3. תירואידיטיס תת חריפה – דלקת של הבלוטה בעקבות מחלה ויראלית.
  4. טיפולי קרינה לאזור הצוואר אשר פגעו בתפקוד התירואיד.
  5. לידה – היפותירואידיזם המופיע מספר חודשים לאחר הלידה וחולף מעצמו אחרי שלושה-ארבעה חודשים.
  6. תרופות – תרופות שונות המשפיעות על ייצור הורמוני התירואיד כמו ליתיום, אמיודורון, אינטרפרון.
  7. מחסור או עודף ביוד בתזונה.
  8. בעיה מולדת – העדר בלוטת תריס או מיקום לא תקין שלה בגוף.
  9. פגיעה במרכזי המוח האחראים על הפעלת בלוטת התריס – יתרת המוח וההיפותלמוס.

היות והורמוני התריס משפיעים על רוב מערכות הגוף, הפגיעה בפעילות התירואיד הינה רחבה מאד. מבין הסימפטומים המופיעים בהיפותירואידיזם ניתן למצוא את התופעות הבאות:

רשלנות רפואית תת פעילות בלוטת התריס
רשלנות רפואית תת פעילות בלוטת התריס
  • גויטר – בלוטת תריס מוגדלת באופן אסימטרי
  • עייפות
  • רגישות לקור
  • עלייה במשקל
  • עצירות
  • דיכאון
  • תגובות איטיות
  • כאבי שרירים וחולשה
  • עור יבש ומתקלף
  • שיער וציפורניים שבירים
  • ירידה בחשק המיני
  • אי סדירות של הווסת
  • הפרעות גדילה והתפתחות בילדים
  • הפרעות עצביות בגפיים – כאב, איבוד תחושה ונימולים בידיים ובאצבעות.
  • במקרים קשים ולא מאובחנים – פגיעה בלב ובעצבים המחייבים טיפול באישפוז

האבחנה הראשונית נעשית על סמך בדיקות דם – בין אם כממצא אקראי ובין אם בבדיקות דם הנעשות בעקבות תסמינים מחשידים, כמו עייפות, השמנה שלא ניתנת להסבר מסיבות אחרות וכד'. בבדיקות הדם רמת הורמוני התריס, T3 ו-T4, תהיה נמוכה, ואילו רמת הורמון ה-TSH המופרש מבלוטת יתרת המח תהיה גבוהה. במקרים לא חד משמעיים ניתן לבצע ביופסיה.

הטיפול במקרה של היפותירואידיזם הינו טיפול תרופתי – תחליף סינטטי להורמון התירוקסין (T4). חשוב מאד לעקוב אחר החולים המקבלים את הטיפול כדי לוודא שרמת ההורמונים מאוזנת ושהחולה אינו סובל מתופעות לוואי הנובעות ממינון לא מתאים של התרופה.

עילות אפשריות לתביעה בגין רשלנות רפואית במקרה של תת פעילות של בלוטת התריס:

  • אי הפניה לבדיקות האבחון המתאימות בהופעת תסמינים מחשידים
  • פענוח שגוי של הבדיקות
  • הליכים רפואיים אשר פגעו בפעילות בלוטת התריס (לדוגמא דליפת סיליקון משתלים בחזה)
  • רשלנות רפואית הקשורה בטיפול:
  • מעקב רשלני אחר תופעות הלוואי של החולים המקבלים טיפול תרופתי
  • גרימת נזק שהיה ניתן למנוע במהלך הליך ניתוחי

במידה וקיים חשש לרשלנות רפואית באבחון תת פעילות של בלוטת התריס או בטיפולה, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות של רשלנות רפואית. המידע הרפואי הרלוונטי יוצג לרופא מומחה לחוות דעת שניה. במידה ויקבע כי אכן הייתה רשלנות רפואית, תוגש תביעה לבית המשפט. סכום הפיצויים נקבע לפי מידת הנזק שנגרם בעקבות האבחון או הטיפול הרשלני ויכול להגיע לסכומים גבוהים.

עו"ד דוד פייל בפייסבוק | ביוטיוב | באינסטגרם | מייל: moked@df-law.co.il

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם