להאזנה:
הריון חוץ רחמי מתרחש כאשר השתרשות הביצית שהופרתה מתרחשת מחוץ לרחם, בחצוצרה, השחלה, צוואר הרחם או יתר חלל הבטן. במצב זה, כמעט ואין מנוס מהפלה יזומה משום שאין לעובר דרך לשרוד. מתי מתקיימת עילת רשלנות רפואית בהריון חוץ רחמי?
אושפזה שלוש פעמים וחצוצרתה נכרתה
מעשה באישה הרה בת 33, שהופנתה למיון בעקבות דימום וכאבי בטן. היא אושפזה ובבדיקות שנערכו לה התגלה כי אכן מדובר בהריון מחוץ לרחם. ועם זאת, היא שוחררה לביתה ונדרשה לבצע בדיקות מעקב (בדיקת רמת ההורמון HCG ובדיקת אולטרסאונד).
שלושה שבועות לאחר מכן פנתה שוב לקופת החולים בשל דימום וכאבים. שוב הופנתה לבית החולים ואושפזה, אך שוחררה למחרת. כמה ימים לאחר מכן אושפזה פעם נוספת בעקבות קרע שהתגלה בחצוצרה ימין, אז גם עברה ניתוח בהול לכריתתה.
קביעת המומחה: לא בוצע מעקב הריון כנדרש
הריון חוץ רחמי עשוי להוות סכנה חמורה לבריאות האם ולחייה. על פי חוות דעתו של מומחה התביעה, על הצוות הרפואי היה להשגיח עליה במשך 224 שעות מלאות כדי לעקוב אחר התפתחות ההריון ולהמליץ במידה וצריך על טיפול להפסקת ההריון. לפי המומחה, הרשלנות התרחשה כבר מהאשפוז הראשון בו לא ניתן לה טיפול.
- רשלנות רפואית הריון חוץ רחמי
כישלון רפואי
באשפוז השני לא בוצע ניסיון לחלץ את החומר ההריוני מתוך החצוצרה כדי להבטיח את קיומה ופעילותה התקינים בעתיד והיא שוחררה ללא שבוצע טיפול יעיל להפסקת ההריון. נסיבות אלו הובילו לפציעתה של החצוצרה באופן בלתי הפיך, כך שכל שנותר היה לכרות אותה. בשל הטיפול הרשלני איבדה התובעת את אחת מחצוצרותיה וחוותה סבל מיותר.
קביעת בית המשפט
לאור זאת, קבע בית המשפט כי בית החולים התרשל משום שהיה עליו לאשפז את התובעת בכל מקרה (ולמרות שביקשה להשתחרר), או להחתים אותה על מסמך המאשר כי השחרור בהחלטתה ואחריותה הבלעדיים. במקביל, היה צורך להבהיר למטופלת מהו הסיכון בפריצת החצוצרה. מאחר ולא בוצע אף אחד מאלו, נקבע כי הצוות הרפואי פעל בשאננות ולא נקט במשנה זהירות כנדרש.
לתובעת נפסקו פיצויים בסך 258,000 ₪ בגין נזק לא ממוני ועזרת הזולת, בניכוי 20% עקב רשלנות תורמת מצידה מאחר ולא ביצעה את הבדיקות שנדרשו ממנה.
מהם גורמי הסיכון להריון מחוץ לרחם?
- היסטוריית הריונות חוץ רחמיים
- היסטוריית ניתוחים בחצוצרות
- מחלות דלקתיות בחלל האגן
- הריון בלתי צפוי (כניסה חריגה להריון על אף קשירת החצוצרות)
- שימוש בהתקן תוך רחמי
- הריון שהתקבל כתוצאה מטיפולים להגברת הפוריות
מתי תיווצר עילת רשלנות?
כל רופא ואחות אמורים לזהות סממנים אפשריים שמעידים על הריון חוץ רחמי: כאבי בטן, אגן וגב תחתון, התכווצויות ואי נוחות בנגיעה, דימום נרתיקי לא תקין, כאבים במתן שתן. אם האישה שתוצאות בדיקות הריונה חיוביות מצביעה על אחד או יותר מהסימנים הנ"ל, יש לבצע לה בדיקות שיקבעו האם זהו הריון שהתפתח מחוץ לרחם. אבחנה זו תתקבל בבדיקת אגן, אולטרסאונד ובדיקת דם.
תהליך הזיהוי והאבחנה
אם לאורך תהליך הזיהוי והאבחנה התרשל הצוות הרפואי בפרשנות הסימנים הקיימים, בפענוח תוצאות הבדיקות או בביצוע אבחנה שגויה שהצביעה בטעות על מצב אחר, המשמעות לכך היא נזק משמעותי וחמור ליולדת ואף גרימת נזק בלתי הפיך לאזור ההשתרשות. בביטוי הקיצוני והחמור, מדובר בנזק שעשוי למנוע בעתיד את האפשרות להביא ילדים.
תביעת רשלנות בשל אבחון שגוי
אם התיעוד והרשומות הרפואיות מעידים על טיפול לא נכון שהעניק הצוות הרפואי במקרה של הריון חוץ רחמי, בהחלט ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בנושא. על מנת שהתביעה תצליח ותעמיד שיעור פיצויים גבוה, יש לפנות למומחה בתחומי הריון ולידה, רפואת נשים וכד' שיכתוב חוות דעת שתוגש לבית המשפט.
הגשת התביעה
התביעה תוגש בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים שמתעדים את השתלשלות העניינים, לרבות התיק הרפואי מקופת החולים ובית החולים בעת האשפוז. רשומות אלו צריכות לכלול את קביעות הרופאים, תוצאות הבדיקות שבוצעו, מתן תרופות, עירויים, צילומי אולטרסאונד, הנחיות להמשך טיפול ומעקב וכמובן אם יש גם תיעוד רפואי בהמשך להליך הפרוצדורלי שבוצע להפסקת ההריון או הבדיקות שבוצעו.
כיצד לדעת האם ההיריון תוך רחמי?
לרוב תוצאתה של בדיקת ההיריון החיובית היא דבר משמח ומרגש. כאשר בדיקת הריון ביתית או בדיקת דם (בדיקת הבטא) מעלה תוצאה חיובית, יש לגשת לבדיקת אולטרסאונד על מנת לבדוק את חלל הרחם והרירית ולאתר את צמיחת הביצית (שק הריון).
לעתים אישה שקיבלה תוצאת הריון חיובית נחפזת למרפאה בשבוע צעיר מאוד, שבו עדיין לא ניתן לצפות בשק ההריון בתוך הרחם. הדבר איננו מעיד על הריון חוץ רחמי או הריון שאיננו תקין ולכן רוב הרופאים ממליצים לגשת לבדיקה הראשונה בכפוף לשבוע שבו ניתן להאזין לדופק העובר – סביב השבוע השמיני להריון.
כיצד מטפלים בהריון חוץ רחמי?
אם בשלב שבין השבוע החמישי ועד השמיני ואילך לא נצפה הריון בתוך חלל הרחם אך תוצאות הבדיקה הביתית ובדיקת הדם מראים על הריון, הרי שמדובר בהריון מחוץ לרחם. למרבה הצער, הביצית המופרית לא תוכל לזוז ממקומה על מנת להתפתח באופן תקין בחלל הרחם וכל שנותר הוא לבצע הליך ניתוחי בשם לפרוסקופיה, בו מבצעים חתך בשלוש נקודות סביב אזור החיץ ומבצעים כריתה של האזור הרלוונטי וגרידה.
במקרה אחר, ניתן לספק כדורים להפסקת הריון שיעודדו תוך מספר ימים הפלה יזומה.
כמובן שביצוע כל אחד מההליכים הרפואיים כרוך באינדיקציה מדויקת לגבי מיקומו של העובר, כאשר בדיקות איתור השתרשותו יהיו באולטרסאונד (בדיקה נרתיקית) ולעתים כשלא ניתן לאתר את מיקומו, מתווספות גם טכניקות גילוי ידניות.
הליכים רפואיים שכרוכים בביצוע הריון חוץ רחמי לא אמורים לפגוע בדרך כלשהי בסיכויים להרות וללדת בעתיד ואינם גורמים נזק משמעותי לאיברי הרבייה.
האם רופא עשוי "לפספס" הריון מחוץ לרחם?
כאשר קיים חשד להריון חוץ רחמי לאור כל הסימנים והתסמינים שהזכרנו כאן, יש לבצע את הבדיקות הנדרשות לאימות החששות ונקיטה באמצעי הרפואי המתאים. באופן מתאים, לא ייצפה ההריון כלל בתוך הרחם ולכן אין כל דרך להחמיץ אותו. אם מדובר אכן בהריון חוץ רחמי שאיתורו לא בוצע מכל סיבה שהיא ולמרות הופעת הסימנים, הרי שמדובר בעילה לתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.
חשוב לציין!
בכל הנוגע לבדיקה לווידוא ההריון, יש לבדוק את רמות הורמון ה-HCG (גונדוטרופין כורוני אנושי בדם) שמצוי בגוף האישה רק במהלך הריון. זהו למעשה ההורמון הנבדק בעת בדיקה ביתית או דגימת דם. כאשר רמות ה-HCG מופיעות במינון נמוך או בלתי מובהק (רמת בטא נמוכה, שני פסים במקלון הבדיקה הביתית כאשר אחד מהם מטושטש מאוד), הרי שאפשר כבר להצביע על בעיה.
לסיכום
לעתים יהיה מדובר בשבוע נמוך ולכן תידרש בדיקה חוזרת. אם התוצאות הנמוכות ב-HCG מתקבלות שוב, יש לפנות לרופא הנשים ולבצע בדיקת אולטרסאונד דחופה. כאשר התוצאות מתקבלות שוב ברמה נורמלית, ייתכן שמדובר בהריון תוך רחמי תקין.
מומלץ לאבחן זאת עד השבוע השמיני לאחר ההתעברות ולהתפנות לטיפול דחוף ככל שעולה חשד להריון שאינו בתוך הרחם. עיכוב רשלני מצד הרופא עשוי להביא לתוצאות קשות וחמורות.
