צלצלו עכשיו: 03-915-8400

חיפוש
רשלנות רפואית לוגו
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית בהסרת גידול שפיר במוח

להאזנה:

 

הסרת גידול שפיר במוח עשויה להציל את חייו של המטופל. ככל שהתהליך יעשה באופן מקצועי יותר, כך הסיכוי שלו להינצל יהיה גבוה יותר. על הרופא לנקוט ביד המקצועית ביותר במטופלים הסובלים מגידול שפיר במוח בפרט ומטופלים בכלל. ככל שהרופא מבצע עבודה לא מקצועית ונגרם נזק, יכולה להתקיים עילה לתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.

 

רשלנות רפואית בהסרת גידול שפיר במוח

על מנת שניתן יהיה לבסס רשלנות רפואית בכלל ורשלנות רפואית בהסרת גידול שפיר במוח בפרט, יש להראות כי התבצע הליך שאיננו תקין – ונמצא מחוץ לתחומים המקובלים של מתחם הסבירות.

לענייננו, ביצוע ניתוח באופן מקצועי ולא רשלני עלול לגרום למטופל נזקים בלתי הפיכים ואף מוות. ככל שהרופא לא התנהג כראוי, עולה האפשרות לראותו כרשלן. יחד עם זאת, נשאלת השאלה הברורה, כיצד ניתן באמת לדעת כי אכן התקיימה והתבצעה רשלנות רפואית – כזו שתוכל להניב פיצויים למטופל שסבל ממנה.

 

הסטנדרט לפיו ניתן לאמוד רשלנות רפואית וחומרתה

בבוא בית המשפט לבחון את שאלת הרשלנות בכלל ורשלנות רפואית בפרט, עליו לבדוק את מעשי הנתבע או את המעשים שלא עשה הנתבע תחת סטנדרט סבירות מסוים. סטנדרט זה מוכר כסטנדרט "האדם הסביר".

השאלה היא מי הוא למעשה "האדם הסביר"? בפשט, האדם הסביר הוא האדם הנורמטיבי ביותר אותו ניתן להעלות על דעתכם, הוא יכול להיות הדוד שלכם או השכן הנחמד ממול. למעשה, מדובר באדם שנוהג ופועל כפי שמצופה מאדם סביר ונורמטיבי לנהוג בחברה. בנוסף לכך, נראה ברור מאליו כי לא נבחן רופאים עם פוטנציאל למעשה רשלנות רפואית בסטנדרט "האדם הסביר", שכן רופאים הינם בני אדם עם הכשרה והשכלה נרחבת בעיסוקם הרפואי. רופא יבחן לעניין רשלנותו האפשרית בסטנדרט מחמיר מעט יותר, סטנדרט "הרופא הסביר".

רשלנות רפואית בהסרת גידול שפיר במוח
רשלנות רפואית בהסרת גידול שפיר במוח

כלומר, התנהגותו של הרופא העומדת במבחן, תשווה להתנהגותו של רופא סביר. באופן פשוט, ניתן להשוות את התנהגותו ופועלו של הרופא אל הפרקטיקה הרפואית הקיימת – הנוהג הרפואי המקובל.

במידה וימצא כי הרופא הנתבע בגין רשלנות רפואית בכלל ורשלנות רפואית בהסרת גידול במוח בפרט, ניתן יהיה לאשר כי מדובר ברופא שנהג ברשלנות; כך, יתקיים אחד הרכיבים החשובים ביותר בדרך לניצחון התביעה.

 

כיצד ניתן יהיה לגבש טענת רשלנות רפואית בהסרת גידול במוח

ראשית, על התביעה להוכיח כי הרופא התנהג באופן שאינו סביר בהשוואה לנוהג המקובל בפרקטיקה הרפואית בישראל – האופן שבו היה נוהג רופא סביר ומקצועי. כלומר, ככל שבוצע ניתוח שאינו עומד בסטנדרט הסבירות וקרו כשלים שידם של הרופא נגעה בהם, ניתן יהיה לראות את הרופא כרשלן.

שנית, התביעה צריכה להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין רשלנותו של הרופא. כלומר, אילו הרופא לא היה נוהג באופן שהוא רשלני, והיה נוהג באופן המצופה והמקובל מרופא מנתח, האם היה קורה נזק? ככל שהתשובה על כך הינה שלילית, אזי שמתקיים הקשר הסיבתי בין הנזק לבין הרשלנות של הרופא. יחד עם זאת, ככל שהתשובה על כך הינה חיובית, יתנתק הקשר הסיבתי בין התנהגותו הרשלנית של הרופא עליה הצבענו ברכיב לעיל, לבין הנזק המצער שקרה למטופל שעבר ניתוח בראשו.

דוגמא: רופא מבצע ניתוח בראשו של מטופל כדי להביא להוצאת הגידול מראשו. בזמן הניתוח הרופא טועה, ומשתמש בהליך לא מקובל לצורך הניתוח. הניתוח מסתיים והמטופל, בצער רב, נפטר. כפי שהוצג לעיל, נראה שהרופא רשלן, שכן לא נהג כפי שמקובל בפרקטיקה הרפואית; לראיה, הרופא השתמש בהליך שאינו מקובל בניתוחים מעין אלו. בנוסף, ניתן להצביע על קשר סיבתי ברור שכן הניתוח נכשל והמטופל נפטר לאחר הניתוח.

כלומר, אילו הרופא היה נוהג בפרקטיקה המקובלת לא היה נגרם הנזק. אולם, נשאלת השאלה, מה קורה כאשר לא ניתן לדעת מדוע הסתבך הניתוח, או מה בעצם התרחש במהלך הניתוח? על כך נדון בהמשך.

 

הנזק הראייתי

ניתוח רפואי הוא הליך מסובך, על אחת כמה וכמה ניתוח להסרת גידול במוח. בעקבות כך, יכול להיות קשה לתובע פוטנציאלי להוכיח את רשלנותו של רופא רשלן פוטנציאלי. בעולם המשפט מוכרים שני סוגים של נזק ראייתי. הראשון הנזק הראייתי הפשוט ביותר, אין תיעוד להליך הרפואי, ויחד עם זאת, לא ברור האם הרופא באמת התרשל בפועלו.

בהתקיים נתונים אלו, ניתן להשתמש בדוקטרינת הנזק הראייתי כדי להעביר את נטל הוכחת היעדר הרשלנות אל הרופא הרשלן הנתבע. יחד עם זאת, הפסיקה הכירה בנזק ראייתי נוסף – נזק ראייתי מובנה; כלומר, מתוך ההתרשלות אותה ביצע הרופא, קרי חטא לסטנדרט הסבירות "האדם הסביר" נסיק גם את התקיימות הקשר הסיבתי.

נפעיל נזק ראייתי שכזה במקרים בהם הרשלנות של הרופא הביאה בעצמה למצב בו לא ניתן לדעת האם הוא אשם. מקרים אלו באים לידי ביטוי בסיטאציות בהם ברור שהרופא התרשל ואף הוביל לנזק, אך לא ברור לכמה נזק הביא ברשלנותו. באמצעות מי מדוקרטינות אלו, נעביר את חובת ההוכחה באי קיום קשר סיבתי אל הנתבעים.

 

למי כדאי לפנות

לתובע פוטנציאלי מומלץ לפנות אל עורך דין שהינו מתמחה ברשלנות רפואית. לא זו אף זו, רצוי לפנות לעורך דין שעבד בעבר על תיקים דומים. לצורך העניין, תיקים שעיסוקים הוא בהסרת גידול שפיר ממוחו של מטופל. עליכם לברר מול עורך הדין שעתיד להיות מועסק על ידכם אודות ניסיונו המקצועי. שאלו את עורך הדין אם אכן עסק בתיקים שהינם דומים, ככל שכן, שאלו אותו מה עלה בגורל תיקים אלה. ככל שתשאלו יותר שאלות תוכלו לקבל רושם מבוסס יותר על האדם שעתיד לקרב או להרחיק מכם את פיצויי התביעה החשובים. שכן, רמתו של עורך הדין יכולה להשפיע באופן דרסטי על הצלחת התביעה.

 

אז מה היה לנו פה?

ניתוח הסרת גידול שפיר במוח הוא ניתוח מסוכן כמו ניתוחים רבים אחרים. פעולה רשלנית של הרופא המנתח יכולה לגרום נזקים ומוות. אם אתם חושבים שנעשה לכם או ליקיריכם עוול, אל תהססו לפנות אל עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית כדי לעמוד על זכויותיכם ועל אשר מגיע לכם.

לשיתוף לחצו:

על אף שאנו עושים מאמץ לפרסם תוכן עדכני ומדויק יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. בנוסף, יש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו עשוי להתעדכן ולהשתנות. העושה שימוש באמור, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם