להאזנה:
רשלנות רפואית של צ'יפ גנטי היא סוגיה כואבת, שכן מדובר בבדיקה המדויקת ביותר במהלך ההריון לזיהוי תסמונות ומומים אפשריים לרבות פיגור שכלי ואוטיזם. כיצד תובעים במקרה כזה? עורך הדין דוד פייל עם כל התשובות.
בדיקת צ'יפ גנטי במהלך ההריון
בדיקת הצ'יפ הגנטי (בשמה הרפואי: בדיקת CMA) נועדה לבדוק את הכרומוזומים של עובר ברחם אמו ולאתר חסרים או תוספות שמצביעים על תסמונות גנטיות אפשריות. אם ממצאי בדיקת הצ'יפ אינם תקינים, ניתן לפנות לוועדה להפסקת הריון או להחליט על המשך הריון מתוך ידיעה שלמה ומוכנות אפשרית למצבו המורכב או הייחודי של היילוד.
בדיקות צ'יפ גנטי נחשבות כיום לפרוצדורה מקובלת במעקבי הריון ונועדו לשלול מחלות מולדות ומומים שקיים כלפיהם חשד כמו למשל במצב של היסטוריה משפחתית מסוימת, הריונות בסיכון וכו'. הבדיקה מזהה שינויים תת-מיקרוסקופיים שלא ניתן לזהות בבדיקה רגילה של מי שפיר (אם כי תוצאותיה מדויקות ב-99% מהמקרים), אם כי גם הפעם, לא כל תסמונת גנטית אפשרית תזוהה מראש.
במקרה שבו נולד ילד עם חוסר או שינוי כלשהו בכרומוזום שאותו היה אפשר לאתר בבדיקת צ'יפ גנטי, ייתכן שקיימת אפשרות לתבוע רשלנות רפואית.
יתרונות הבדיקה ותוצאותיה
בדיקת הצ'יפ הגנטי מאפשרת לבדוק בעת ובעונה אחת אזורים רבים בחומר הגנטי ולסרוק את הגנום למקטעים כרומוזומליים שונים וזאת ברזולוציה מצוינת בהרבה ביחס למיקרוסקופ ובדיקת הכרומוזומים הרגילה – קריוטיפ, שאינה מזהה עודפים, שינויים או חוסרים זעירים במיוחד.
הבדיקה מצביעה על תסמונות כמו פיגור שכלי, תסמונת דאון, אוטיזם ועוד, כאשר התשובה מתקבלת תוך כמה ימים. למרבה הצער, מדובר בבדיקה יקרה למדי ולכן נשים הרות שאינן מקבלות הפניה מגנטיקאי/ת (במקרה כזה הבדיקה ממומנת ומכוסה בסל הרפואי) לא נוטות לבצע אותה באופן סטנדרטי.
- רשלנות רפואית – צ'יפ גנטי
צ'יפ גנטי לילדים כרקע מניעתי ללידות הבאות
בזכות הצ'יפ הגנטי, כאשר ישנם ילדים במשפחה עם פיגור שכלי או אוטיזם, ההורים יכולים לקבל ייעוץ גנטי מתאים לגבי הסיכונים ללידת ילד במצבים אלו. אם מתגלה שהסיכון מוגבר גם בלידה הנוכחית, ניתן לבצע את בדיקת הצ'יפ הגנטי ולגלות מה מצבו של העובר ומה צפוי לו. בכך ניתן למנוע תרחיש שבו נולדים למשפחה אחת מספר ילדים הסובלים מתסמונת או מוגבלות קשה.
אם משפחה שיש בה כמה ילדים עם תסמונת גנטית, אוטיזם או פיגור שכלי לא יודעה על בדיקת הצ'יפ הגנטי ולא הוצעה לה הבדיקה, הרי שהיא כלל לא הייתה מודעת לסיכון בלידת ילדים נוספים שסובלים ממגבלה תפקודית וכעת באפשרותה להגיש תביעת רשלנות רפואית מתאימה.
מתי נגרמת רשלנות רפואית – צ'יפ גנטי?
עילת רשלנות רפואית במקרים שנוגעים לבדיקת הצ'יפ הגנטי צומחת גם לאחר ייעוץ גנטי. כאשר ילד שנולד עם תסמונת כלשהי ונמצא במעקב בהתפתחות הילד מופנה לייעוץ גנטי וממנו לבדיקת צ'יפ גנטי, ניתן למצוא את העודף או החוסר הכרומוזומליים שקיימים לו כדי ללמוד מכך על עודפים וחוסרים נשנים בלידות הבאות – דבר שצפוי להביא לשינויים בקבלת ההחלטות לעתיד מצד ההורים.
הריונות בסיכון, הריונות שבדיקות הסקר שלהם הניבו סבירות לבעיה וכן הריונות שאותרו בהם ממצאים חריגים בבדיקת אולטרסאונד, יופנו כמעט תמיד לבדיקת קריוטיפ שגרתית. בחלק מהמקרים הללו, תבוצע גם הפניה לצ'יפ גנטי בכפוף לייעוץ גנטי.
זהו שלב חורץ גורלות מבחינת ההורים לעתיד, שכן בדיקת הקריוטיפ עשויה להיות תקינה אך בדיקת הצ'יפ תעיד על אותו שינוי כרומוזומלי מזערי שמצביע על ליקוי או בעיה. אם ההורים אינם מקבלים הפניה לצ'יפ גנטי ואינם מודעים לבדיקה זו, ישנה סבירות שהם יסתפקו באופן בלתי מודע בבדיקת הקריוטיפ התקינה ואז למרות זאת ייוולד ילד שסובל מנזקים שונים.
ולכן יש מקרים שבהם אפשר לטעון שהרופאים היו אמורים, לכל הפחות, ליידע את ההורים לגבי האפשרות להיבדק בצ'יפ גנטי תחת בדיקת הקריוטיפ השגרתית והם יחליטו האם לבצע את הבדיקה או לוותר עליה.
רשלנות רפואית – חוסר הסכמה מדעת לצ'יפ גנטי
מהניסיון הרפואי המצטבר בישראל, ניתן ללמוד על חשיבותה הרבה של בדיקת הצ'יפ הגנטי כאשר יש ממצאים לא תקינים בסריקת מערכות: עיכוב התפתחותי של העובר, היקף ראש נמוך (מיקרוצפליה), ריבוי של מי שפיר וכו'.
ממצאים בלתי תקינים באולטרסאונד עומדים ביחס של 1:40 לפיגור שכלי שבדיקת הצ'יפ הגנטי יכולה לאתר. כמו כן, בדיקות מי שפיר שבוצעו גם ללא ממצאים חריגים בסקירות (בקרב הריונות בסיכון) מאתרות פגמים מזעריים אך ביחס של 1:150 בלעדי הצ'יפ.
לאור זאת יש ליידע מטופלות שנדרשות לבדיקת מי שפיר גם על האפשרות לבצע תוספת של צ'יפ גנטי. אם מטופלת לא יודעה על כך ולא התגלה מראש שינוי כרומוזומלי מזערי שנקשר למגבלות תפקודיות שונות, מומים, אוטיזם או פיגור שכלי, אך ילדה נולד עם אחד מאלו – עומדת לה הזכות להגיש תביעת רשלנות רפואית תחת עילה של הולדה בעוולה.
תביעות הולדה בעוולה עקב אי ביצוע צ'יפ גנטי
הולדה בעוולה היא עילה לתביעת פיצויים במקרה שבו נולד ילד שסובל מתסמונת גנטית או מום שלא התגלו במהלך ההריון בעקבות רשלנות רפואית. תביעה זו נסובה על זכות ההורים לקבל מידע מלא ומדויק לגבי מצבו הבריאותי של תינוקם שבדרך. מכיוון שנמנע מהם המידע, לא יכלו ההורים להחליט על הפסקת הריון לו היו חפצים בכך בעצמם.
מדובר בתחום שלם ומורכב מאוד בענף הרשלנות הרפואית, חלק אדיר ממנו מבוסס על סוגיות פילוסופיות ומוסריות שנובעות מהמקרה לגופו. יש שטוענים שחיי נכות הם אינם "נזק" שצריך לפצות עליו, אחרים שטוענים שיש לתת פיצוי רק אם מדובר במקרה כה קשה עד ש"טוב מותו מחייו" של הילד. אחרים יטענו שנסתרות הם דרכי העולם ובהיעדר חיים, לא ניתן היה לדעת האם עדיף היה שלא יבוא אדם לעולם בכלל.
לאור הקשר הברור לסוגיית הצ'יפ הגנטי והסיכוי שבהיעדרה של הבדיקה ייוולד ילד שמצבו מוגדר תחת "חיים בעוולה", חשוב להתייחס גם לפרקטיקה זו ולהבהיר שההורים עצמם יכולים לתבוע בגין הולדה בעוולה תוך 7 שנים מיום המקרה בלבד.
מקרה לדוגמה: האם גילתה שבוצעה לה בדיקה אחרת
במקרה לדוגמה, נספר על ילד שלוקה בתסמונת גנטית קשה שמתבטאת באוטיזם, פיגור קשה ובעיות קוגניטיביות ומוטוריות משמעותיות. לידתו הייתה נמנעת לו ביצעה אמו את בדיקת הצ'יפ הגנטי במעמד בדיקת מי השפיר בהריונה, כפי שהומלץ לה.
האם אכן ביצעה את בדיקת מי השפיר והצ'יפ הגנטי שאליה הופנתה, אלא שילדה נולד בכל זאת עם אותה מחלה גנטית מייסרת. רק לאחר בירור רפואי יסודי התברר שהיא כלל לא ביצעה את בדיקת הצ'יפ הגנטי CMA ובמקומה נבדקה רק בבדיקת SMA – בדיקה שנועדה לאבחן תסמונת ניוון שרירים בלבד ואליה כבר נשללה נשאות בבדיקת סקר טרם ההריון מצד האם.
למרות חריגות המקרה, היו דברים מעולם וסביר שעדיין יתקיימו מקרים שבהם בדיקת הצ'יפ לא תבוצע ותתגלה לידת ילד פגוע שבדיעבד ניתן היה לדעת עליה מראש ולקבל החלטות מתאימות.
נפגעתם מרשלנות רפואית? יש לכם כתובת
משרד עורכי הדין דוד פייל ושות' מתמחה ברשלנות רפואית כבר למעלה מ-20 שנים וצבר הצלחות שתורגמו למיליוני שקלים אותם קיבלו לקוחותינו כפיצוי. אנו מזמינים אתכם להיפגש איתנו ללא כל התחייבות כדי להעריך את סיכויי התביעה ולקבל מידע נוסף והכוונה לגבי המקרה האישי שלכם. צרו קשר ונשמח לעמוד לרשותכם.
