הוכחת רשלנות רפואית 

להאזנה:

רשלנות רפואית היא עוולה נזיקית מתחום עולם דיני הנזיקין. תביעה בגין רשלנות רפואית רלוונטית בכל אותם מקרים בהם לאדם נגרם נזק בשל טיפול רפואי שעבר ואילו הנזק לא היה מתרחש אילו היה נוהג הרופא באופן המקצועי והמקובל במקצוע.

הוכחת רשלנות רפואית איננה פשוטה, אך ניתנת להוכחה וחשובה ביותר עבור שיקומו של הנפגע, שכן בעת קבלת תביעה בגין רשלנות רפואית, יקבל הנפגע פיצוי כספי מן המעוול שהסב לו נזקים. חוששים שנפגעתם מרשלנות רפואית? קראו והבינו מה ניתן לעשות עם זה.

רשלנות רפואית – מהי?

רשלנות רפואית עולה לכדי כל אותם מקרים בהם מעשיו של רופא מטפל הובילו לקיומם של נזקים בגופו של אדם שהיה מטופל שלו או לחלופין כאשר מעשים שהיה צריך לעשות הרופא ולא עשה אותם הובילו לקיומם של נזקים בגופו של המטופל שלו. כמו כן, הפסיקה הכירה גם במקרים בהם המטופל לא הסכים במודעות מלאה לטיפול הרפואי כעילה לתביעה נזיקית.

כיצד מוכיחים רשלנות רפואית

סיימתם טיפול רפואי ואתם מזהים כי קיים אצלכם נזק; למעשה, מכאן ועד לתבוע את הרופא המטפל בגין רשלנות רפואית עומדת כברת דרך לא קצרה, שיש להתמודד עמה באופן המיטיבי כדי להגדיל את סיכוי התביעה לנצח וכפועל יוצא, להגדיל את הסיכוי כי תקבלו פיצוי בגין הנזק שנגרם לכם; שיאפשר לכם לטפל בו ולנסות ולהשיב את חייכם בחזרה אל כנם.

נזק

כאמור לעיל, הדבר הראשון שיש לעמוד עליו כאשר ברצוננו להוכיח מקרה של רשלנות רפואית, הוא נזק שנגרם לאדם – אדם ללא כל נזק לא יוכל לתבוע בעילה של רשלנות רפואית. עם זאת, קיים לכך חריג והוא מקרה של היעדר הסכמה מדעת לביצוע הטיפול הרפואי – על כך נרחיב בהמשך.

חובת זהירות

כדי לקיים את עוולת הרשלנות יש להוכיח כי קיימת חובת זהירות בין המזיק לניזוק – חובת זהירות, בפשט, היא החובה שלא לגרום לאחרים נזק. יחד עם זאת, כאשר ענייננו ביחסי רופא – מטופל, קיימת חובת זהירות ספציפית בין הרופא לבין המטופל ועל כך אין כל עוררין.

קיומה של התרשלות

מרכיב חשוב ומרכזי ביותר בהוכחת עוולת הרשלנות בכלל והרשלנות הרפואית בפרט – קיומה של התרשלות. התרשלות הינה, הלכה למעשה, כל מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה ולענייננו, כל מעשה שרופא מקצועי לא היה עושה. כלומר, רופא ינהג ב"התרשלות" כאשר עשה מעשה שאינו מקובל באופן מקצועי לעשות שרופא מקצועי סביר לא היה עושה. למעשה, איננו מעוניינים להשוות את הרופא נושא התביעה לרופא המחמיר והקיצוני ביותר, וגם לא לרופא הכי פחות מקצועי – אלא לרופא שנמצא אי שם באמצע, הרופא המקצועי הממוצע שנוהג על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת בתחום.

התרשלות במעשה

רופא יכול להתרשל במעשיו, מדובר בכל אותם מקרים בהם רופא נהג באופן שאינו מצופה ממנו לנהוג – קרי, הרופא נהג באופן בו רופא מקצועי הנוהג על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת לא היה נוהג. למשל, רופא שביצע את הניתוח תוך אי שמירה על הנהלים, לא דאג לעבוד באופן נקי וסטרילי, שהוביל, לאחר מכן, ליצירת זיהום קשה בגופו של המנותח.

התרשלות במחדל 

כמו כן, רופא יכול גם להתרשל בהיעדר מעשיו – קרי, במעשים שנמנע מלבצע למרות שהיה עליו לבצעם על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת. למשל, רופא שנמנע מביצוע בדיקות מקדימות קריטיות טרם הניתוח כפי שמקובל בעולם המקצועי בעת ביצוע ניתוחים מאותו הסוג.

מיהו האדם הסביר

האדם הסביר הוא למעשה סטנדרט אובייקטיבי לאדם הרגיל והממוצע, לא מדובר באדם קיצוני לכאן או לכאן – קרי, לא אדם קל דעת ואדיש ומאידך גם לא אדם מחמיר יתר על המידה. כאשר ענייננו ברופא מטפל, כמובן שאין לבדוק אותו על פי סטנדרט האדם הסביר, שכן אינו אדם סביר, אלא רופא בעל הכשרה ולעתים, ניסיון עתיר שנים. על כן, כאשר ענייננו בבדיקת מידת התרשלותו של רופא במקרה מסוים, נשווה את התנהגות הרופא אל ההתנהגות המקובלת המצופה מצד הרופא המקצועי אשר נוהג על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת בתחום.

קיומו של קשר סיבתי

הכוונה ב"קשר סיבתי" הוא למעשה הקשר בין קיומה של ההתרשלות מצד הרופא לבין הנזק שנגרם למטופל. בפשט, עלינו, בתור התביעה, להראות ולהצביע על כך שאילו הרופא לא היה נוהג כפי שהיא נוהג – הנזק שנגרם למטופל היה נמנע. ככל שאין קשר בין התרשלותו של הרופא לבין הנזק שנגרם לאדם, קשה יהיה לטעון לקיומה של עוולת הרשלנות הרפואית. עם זאת, בכל אותם מקרים בהם הסטייה של הרופא מן המקובל והסביר בתחום הובילה לקרות הנזקים בגופו של המטופל שלו – בהחלט עומדת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית כנגד הרופא.

הצורך בחוות דעת רפואית

חוות דעת רפואית היא הכרחית להצלחת התביעה, חוות הדעת הרפואית תסייע בתביעה בכל הרכיבים הרפואיים המקצועיים הנדרשים בתביעה. כמו למשל, עמידה על כמות הזנק שנגרמה לאדם, האם היה מדובר בטיפול רשלני מצד הרופא שהוביל, בסופו של דבר, לקרות הנזק בגופו של המטופל המעוניין לתבוע בגין רשלנות רפואית.

הצורך ברופא מומחה

חוות דעת רפואית מקצועית תינתן מטעם רופא מומחה בתחום בו התרחשה לכאורה הרשלנות הרפואית במטופל מצד הרופא ו\או הצוות הרפואי המטפל. חוות דעת רפואית שתינתן על ידי רופא שאינו מומחה בתחום עשויה להיות פחות רלוונטית, אם בכלל, לצורך הוכחת התביעה. לצורך העניין, ככל שהפגיעה הייתה נוירולוגית, יש צורך ברופא המתמחה בתחום הנוירולוגיה; בפשט, רופא המתמחה בתחום האורתופדיה אינו בעל הידע המקצועי כדי להגיש חוות דעת מקצועית עבור בית המשפט שתהווה אבן יסוד בתביעת הרשלנות הרפואית.

מה תכלול חוות דעת רפואית טובה

חוות דעת רפואית טובה תכלול כמה שיותר פרטים חשובים לצורך התביעה הנזיקית בגין רשלנות רפואית; תיכתב ותיערך על ידי רופא מומחה בתחום הנדון, תוך מתן דגש למיטב הפרטים הקטנים והחשובים ביותר לצורך הוכחת טענת התביעה – כל זאת, כמובן, תוך ניתוח אובייקטיבי של מצבו הרפואי של המטופל.

מידת הנזק שנגרמה למטופל

חוות דעת רפואית טובה תציין מהי מידת הנזק ממנו סובל המטופל – כלומר, כימות הנזק.

מקור הנזק

משום שעניינו הוא בהוכחת עוולת הרשלנות הרפואית, יש, כאמור לעיל, להצביע על כך שהנזק ממנו סובל המטופל הוא תוצר של התרשלותו של הרופא – קרי, סטייה של הרופא מן הפרקטיקה הרפואית המקובלת, בין אם במעשה ובין אם במחדל.

מידת הפגיעה באיכות החיים 

חוות הדעת הרפואית תבקש להציג מהי מידת הפגיעה של הנזק שנגרם למטופל באורח ואיכות חייו.

קביעה כי ההליך הרפואי היה כושל ולא מקצועי

חוות הדעת הרפואית תוכל לעמוד על כך שפעולותיו של הרופא, או אי פעולותיו – היו בלתי מקצועיות אשר הובילו לקרות הנזק אצל המטופל.

קביעת הפיצוי ההולם 

לאחר כימות הנזק, חוות הדעת הרפואית תעמוד על גובה הפיצוי שיסייע למטופל שנפגע רפואית לשקם את חייו.

יש לכם עוד שאלות בנושא הוכחת רשלנות רפואית פנו אלינו

חוששים כי אתם או קרוביכם הייתם קורבן למקרה של רשלנות רפואית? פנו אלינו כדי שנוכל לסייע לכם להתמודד עם המצב, להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד הרופא הרשלן – כך שתוכלו לקבל פיצויים שיסייעו לכם בהחזרת חייכם על מסלולם התקין.