להאזנה:
רשלנות רפואית התקן תוך רחמי נגרמת הן בעקבות הליכים גניקולוגים שגוים הנוגעים להתקן והן בעקבות חריגה מהסטנדרט הרפואי כשהחמורה ביותר היא אי הסכמה מדעת. מתי נזק כתוצאה מההתקן נחשב לרשלנות רפואית ומתי גם לא? ההסבר המלא לפניכם.
התקן תוך רחמי כאמצעי מניעה
התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעת הריון שמוחדר לתוך מערכת הרבייה הנשית. להבדיל מאמצעי מניעה חד פעמיים ושימוש לפי צורך, ההתקן נותר קבוע והגנתו תסופק במשך שנים תלוי בסוג ההתקן הנבחר. חלק מההתקנים מכילים הורמונים המשתחררים לתוך הרחם וחלקם מכילים נחושת, שידועה כחומר גלם אקטיבי המונע הריון.
עקרונית, התקן תוך רחמי מתאים יותר לנשים שכבר עברו לידה אחת לפחות וחוו התרחבות בצוואר הרחם. התקן מירנה נחשב ליעיל יותר מבין הסוגים הקיימים לעומת התקן הנחושת שמכיל סיכון גבוה יותר לדלקת אגנית, אך כמובן שבכל סוג יכולים להופיע סיבוכים. כך לדוגמה, ההתקן עשוי ליצור פגיעה במבנה הרחם ולגרום להיווצרות הריון חוץ רחמי או להיפלט מהנרתיק באופן ספונטני.
אופן ההתקנה
ההתקן מוחדר וגינלית לצוואר הרחם ומכיל חוט מואר (מוליך) המאפשר לשלוף את ההתקן החוצה בקלות במידת הצורך. פעולה זו מבוצעת רק על ידי רופא גניקולוג ועליו לבדוק טרם השימוש בהתקן האם מדובר באישה בהריון. בנוסף, מומלץ לבצע בדיקת אולטרסאונד אחרי הווסת הראשונה ממועד ההתקנה ולחזור עליה אחת לשנה כדי לוודא את המשך תקינות ההתקן.
- רשלנות רפואית התקן תוך רחמי
אפקטיביות ההתקן
ההתקן התוך רחמי מסוגל למנוע הריונות בשיעור של 98% ולכן נחשב לפופולרי מאוד, גם משום שאפשר לשלב עמו בחופשיות אמצעי מניעה אחרים.
ויחד עם זאת, ישנם סיבוכים שונים כמו דלקות כתוצאה מזיהומים בהחדרת ההתקן, הריון חוץ רחמי וניקוב הרחם המהווה סיבוך יחסית נדיר. תופעות הלוואי השגרתיות בהתקנים אלו הן דימומים וכאבי בטן המזכירים כאבי מחזור.
רשלנות רפואית במקרה של אי הסכמה מדעת
כל אישה שפונה לגניקולוג ומבקשת להשתמש בהתקן תוך רחמי או מקבלת המלצה רפואית לעשות זאת, מוכרחה לדעת מראש לגבי מלוא האינפורמציה על ההתקן, תהליך ההחדרה שלו, סיבוכים או סיכונים שקשורים להתקן (לרבות שיעור הכניסה להריון גם כאשר ההתקן נמצא בתוך הרחם), שיעור היעילות שלו ומהן האפשרויות החלופיות העומדות בפניה.
הרופא מחויב לפרט כאמור את כל אלו בטרם יקבל את הסכמתה של המטופלת. לאחר מכן יש להחתים את המטופלת על טופס שבו היא מצהירה שהבינה את ההסבר שניתן לה ומסכימה לביצוע הפעולה.
אם בוצעה חריגה מהוראות אלו, עלולה להיווצר עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית, בחלק מהמקרים גם כאשר לא הוכח כי נגרם נזק.
רשלנות רפואית בהחדרת התקן תוך רחמי
תהליך החדרת ההתקן איננו מורכב, אך כמו בכל תחום רפואי, גם זה איננו חף ממקרים של רשלנות. כאשר ההחדרה מבוצעת באופן לקוי או בחוסר תשומת לב לרקע הרפואי היא עשויה לגרום לנזק רב, למשל כאשר הפעולה מתרחשת אחרי תהליך גרידה, מה שעשוי לגרום לדימומים כבדים ובמקרים קשים גם לפגיעה ברחם.
מתי אי אפשר לתבוע בגין רשלנות ומתי אפשר?
צריך לומר שלא כל התרחשות חריגה בהקשר להתקנים אלו מסווגת כרשלנות ובפרט סוגיית הכניסה להריון שעדיין קיימת. כל עוד הרופא/ה עדכנו את המטופלת לגבי יתרונות ההתקן, החתימו על טופס ההסכמה ויידעו מראש לגבי סיכויי הכניסה להריון – אם נכנסה המטופלת להריון היא לא תוכל לתבוע בגין רשלנות רפואית בנושא.
באותו האופן לא יהיה ניתן לתבוע כאשר מתרחש סיבוך נפוץ כמו היווצרות של דלקת אגנית או כאשר מופיעות תופעות לוואי כמו אקנה, רגישות בשדיים, כאבי ראש ולעתים גם הופעת ציסטות קטנות בשחלות.
ניתן להיפרד מההתקן בכל שלב על פי המצב הבריאותי או רצונה של האישה בכך.
המצב המאפיין רשלנות רפואית הוא כאשר אישה נכנסת להריון שמחייב הפלה מיידית מאחר ומדובר בהריון חוץ רחמי, דלקת, זיהום, נזקים שנגרמו לרחם, בעיות פוריות שהופיעו בשלב מאוחר יותר ועוד.
ולכן כדי להוכיח שנגרמה רשלנות יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית וידע לבדוק את פרטי המקרה ונסיבותיו על סמך נסיונו ובקיאותו וכן עבודה בתיקים קודמים שיש להם קשר או עניין משותף לנסיבות הקיימות. מטרתו של עורך הדין בשלב הראשון היא להעריך את סיכויי התביעה להתקבל ולהמליץ לנפגעים כיצד לפעול. (https://winandoffice.com/)
אם אכן קיימת עילה לתביעת רשלנות רפואית, עורך הדין יוכל להעריך את גובה הפיצויים הצפוי ולהתחיל לפעול לטובת התיעוד וההוכחות שקושרים בין הפעולה הרשלנית לנזק שנגרם למטופלת.
עליו להוכיח שהרופא/ה פעלו בצורה בלתי מקצועית או סבירה, כך שפעולתם הייתה שונה מזו שהיה נוקט בה כל רופא סביר אחר והיא זו שכתוצאה ממנה נגרם נזק.
דוגמה לרשלנות רפואית התקן תוך רחמי
אישה נשואה ואם לארבעה השתמשה בהתקן תוך רחמי, אך הרתה כעבור מספר חודשים. בעקבות הריונה חל צורך לשלוף את ההתקן אך מהתיעוד הרפואי עולה כי הצוות הרפואי לא הצליח לאתר אותו והיא הפילה את העובר בשבוע ה-19 להריונה.
צילום רנטגן בטני שבוצע לאחר ההפלה, הסגיר את מקומו של ההתקן ובוצע ניסיון נוסף להוציא אותו במהלך הווסת אך הוא נכשל. בנקודה זו הרופאים האמינו שההתקן נפלט מהגוף באופן ספונטני, אלא שמאוחר יותר שוב נכנסה התובעת להריון ושוב נגרמה בו הפלה. בפעם נוספת, היא גם חוותה הריון חוץ רחמי. רק בבדיקה אורתופדית שנערכה לתובעת זוהה כי מצוי התקן בתוך הרחם.
לאור כל אלו, התובעת טענה לקשר סיבתי בין ההפלות להתקן והוסיפה שלא קיבלה פרטים מרופאיה לגבי ההתקן בעבר. היא ציינה שעצם קיומו של ההתקן מטרידה אותה מאוד אך היא חוששת להוציא אותו בניתוח. לפיכך מתקיימת לה פגיעה באוטונומיה המקימה עילה לתביעת רשלנות רפואית בגין התקן תוך רחמי.
המומחה הרפואי בתיק מטעמו של בית המשפט קבע שההתקן לא גרם נזק ולפיכך לא קיים קשר סיבתי בינו לבין ההפלות, למעט זו שהתרחשה בפעם הראשונה. ויחד עם זאת, הוא קבע כי יתר הפעולות ותהליכי הטיפולים שבוצעו כדי לאתר ולהוציא את ההתקן לא עמדו בסטנדרטים הרפואיים התקינים והיו עשויים לגרום לנזקים חמורים ביותר הכוללים הידבקויות בחלל הרחם ופגיעה במעיים.
בית המשפט קבע בסופו של דבר כי כל מצב של השארת עצם זר בגוף, על אחת כמה וכמה כאשר הוא כבר מסב נזקים, זהו מצב מסוכן מאוד שכן עלולה להיגרם פגיעה באיברים פנימיים רבים.
הצוות הרפואי היה אמור לפעול ללא לאות כדי לאתר ולהוציא את ההתקן ולא להסיק שהוא נפלט החוצה ללא ביצוע צילומים נוספים ובדיקות חודרניות לאיתורו.
מאחר וכל אלו אכן מבטאים פגיעה באוטונומיה, קבע בית המשפט פיצויים על סך של 75,000 ₪ הכוללים בתוכם את תוספת שכר טרחת עורך הדין והוצאות משפט.
נפגעת מרשלנות רפואית הקשורה להתקן שלך?
בדקי האם נסיבות המקרה שבהן הנזק נגרם לך מקימות עילה לתביעת רשלנות רפואית בנושא. אמנם להתקן כאמצעי מניעה יתרונות רבים, אך כל כשל בפעולת החדרתו או ניסיון שליפתו החוצה, בפעולת ההתקן או הסיכונים הקיימים בפעולתו עשויים לבטא רשלנות רפואית אם וכאשר הם חרגו מהנהלים הרפואיים המקובלים.
בפגישת ייעוץ מסודרת עם עורך הדין פייל תוכלי לדעת האם מדובר במקרה שאפשר לתבוע בגינו ולקבל את סכום הפיצויים שהולם את הפגיעה והנזק שנגרמו.
כמובן שבמקרה של סטייה מהפרקטיקה המחייבת כמו למשל אם לא התבקשת לחתום על טופס הסכמה או שלא הוסברו לך סיכוני ההתקן, הדבר עשוי להוות רשלנות כשלעצמו גם ללא הוכחת נזק.
