להאזנה:
סכומי הפיצויים בתביעות מות ילודה כתוצאה מרשלנות הינם מהגבוהים שבתביעות רשלנות רפואית. על מנת להוכיח כי מות ילודה נגרם עקב רשלנות רפואית בלידה יש צורך להוכיח את הקיום של קשר ישיר בין הפעולה הרשלנית לבין מות הילודה או הילוד. המעשה הרשלני עשוי להיות במחדל למשל, אי זיהוי של מצוקה עוברית או בפעולה אקטיבית כמו פגיעה ביילודה במהלך תהליך ההולדה.
רשלנות רפואית בהריון ובלידה
מות ילודה במהלך לידה שקטה, במהלך הלידה ומיד אחריה יכול לנבוע מסיבות שונות ולא כל אירוע, טרגי ככל שיהיה, בהכרח מהווה רשלנות רפואית. על מנת לקבוע כי מות ילודה כתוצאה מרשלנות רפואית יש צורך להציג את המעשה הרשלני המדויק שהוביל לתוצאה הטרגית.
צריך להוכיח כי התינוק מת מכיוון שהצוות הרפואי סטה באופן ברור מהפרקטיקה הרפואית המקובלת בתחום. התביעה נדרשת לשכנע את בית המשפט כי לו הצוות הרפואי היה פועל כמצופה ממנו במסגרת חובת הזהירות המוטלת עליו, מות הילודה היה יכול להימנע.
-
מות ילודה כתוצאה מרשלנות
מצוקה עוברית וטכניקת לידה
ניתן לבסס קיום של רשלנות רפואית כאשר אירעו כשלים בכל הנוגע לזיהוי של מצוקה עוברית טרם הלידה או במהלכה. יש צורך להדגים באיזה אופן היה ניתן לפעול אחרת לו המצוקה הייתה מזוהה במועד וכיצד הדבר היא מוביל להישרדות הילודה.
רשלנות רפואית במקרה של מות ילודה יכולה להיות קשורה לטכניקת הלידה בה נעשה שימוש. לידה מכשירנית, ניתוח קיסרי והליכי זירוז בלידה כולם יכולים להשפיע על תוצאות התהליך ובחירה של הצוות הרפואי בהליך זה או אחר חייבת להיות מוצדקת רפואית. במידה ולא הייתה סיבה לביצוע הטכניקה הספציפית ומות הילודה אירע בשל כך, יתכן והדבר יקיים עילת רשלנות.
מצבים של מות ילודה כתוצאה מרשלנות יכולים להיות קשורים גם לאופן הטיפול מיד לאחר הלידה. לעיתים נעשים ניסיונות החייאה של התינוק מיד לאחר שהוא נולד באופן רשלני. (Alprazolam) גם טיפול לקוי בפגיה עשוי להוביל למות ילודה.
רשלנות בזירוז לידה
המועד והטכניקה בהם מתבצעת לידה לא טבעית תלויים בנסיבות. במקרים רבים עקב מצב האם או העובר נקבע תאריך מתוכן ללידה בניתוח קיסרי. לעיתים המצב הרפואי מחייב לשנות את תכנית הלידה שנקבעה ולהקדים את המועד והשיטה באופן מידי. החלטה שגויה על זירוז לידה כאשר אין לכך הצדקה רפואית ברורה יכולה להוות בסיס לרשלנות רפואית במידה והדבר הוביל למות היילוד או הילודה.
רשלנות בלידה מכשירנית
כאשר קיימת מצוקה עוברית במקרים רבים נאלצים להקדים את הוצאת הילודה מהרחם באמצעות לידה מכשירנית. ביצוע רשלני של לידת וואקום או מלקחיים עלול לפגוע בגולגולתו של היילוד ולגרום למותו במהלך הלידה. תביעות רשלנות המוגשות לאחר הליכים מעין אלו נדרשים להוכיח כי המוות נגרם בשל ניהול לא מקצועי של ההליך ובמידה וההליך היה מתבצע כראוי הילודה הייתה שורדת.
גובה ורכיבי הפיצוי
בכל הנוגע לנושא של מות ילודה כתוצאה מרשלנות חשוב להבחין בין גובה הפיצוי במקרה שבו העובר נולד מת לבין גובה הפיצוי במקרה שבו התינוק נולד כשהוא חי ונפטר בסמוך לאחר הלידה. כאשר התינוק מת זמן קצר לאחר הלידה הפיצוי לרוב יהיה גבוה יותר בשל הכללת רכיב הנזק של שנות ההשתכרות האבודות. כאשר הילוד נולד כבר מת לא יינתן פיצוי בגין סעיף זה.
כאשר מתרחש מות ילודה כתוצאה מרשלנות בתי המשפט נוטים משקל יוצא דופן לרכיב של הכאב והסבל שנגרם בשל הרשלנות להורים. הדבר בהחלט מובן לאור הטראומה הרגשית הנלווית לסוג כזה של אובדן.
התיישנות תביעת מות ילודה כתוצאה מרשלנות
ניתן להגיש תביעה על רשלנות רפואית מות ילודה עד 7 שנים לאחר מועד הפגיעה. במקרה של מות ילודה המודעות לנזק היא מידית ומרוץ ההתיישנות מתחיל ביום הלידה. חשוב לדעת כי איסוף המידע עבור הגשת תביעת רשלנות רפואית בטיפול אורכת זמן רב ומומלץ להתחיל בתהליך מוקדם ככל שניתן ובסמוך לאירוע. ככל שחולף הזמן גם ביסוס התביעה הופך ליותר מאתגר.
הוכחת הרשלנות בבית המשפט
בתביעות מות ילודה כתוצאה מרשלנות יש חשיבות גדולה לחוות הדעת המצורפת לתביעה. בחוות הדעת יש לבסס את קיומה של הרשלנות ואת הקשר בינה לבין האופן הטרגי שבו הלידה הסתיימה. המומחה בוחן את אופן ההתנהלות של הצוות הרפואי במהלך הלידה ולפניה ומידת עמידתו במבחן הרופא הסביר.
המומחה בוחן האם בכל שלב אכן התקבלו ההחלטות הנכונות. עליו להציג בפני בית המשפט את הפרקטיקה המקובלת בתחום ואת האופן שבה התקיימה סטייה מהמצופה וכיצד הדבר מהווה רשלנות רפואית באבחון או בטיפול.
כוח עליון או רשלנות רפואית
פטירת ילודה עלולה להתרחש ממספר רב של סיבות ולא כל מקרה הוא בהכרח פועל יוצא של התרשלות רפואית. במקרים רבים פטירת ילודים יוגדרו מבחינה משפטית כתוצר של “כוח עליון”. הדבר מתייחס לנסיבות שהצוות הרפואי לא היה יכול לשלוט עליהן ושחרף כל מאמץ רפואי סביר לא היה ניתן להציל את חיי הילודה.
סיכום רשלנות מות ילודה
לסיכום, במאמר זה עסקנו בנושא של מות ילודה כתוצאה מרשלנות בהרחבה. כפי שציינו, הרשלנות הרפואית יכולה להתרחש טרם הלידה, במהלכה ואחריה במידה והדבר הוא שהוביל למות הילודה. מקרים נפוצים בהם התביעות בתחום עוסקות כוללים ביצוע של הלידה בטכניקה לא מתאימה, אי זיהוי של מצוקה עוברית וטיפול רשלני ביילוד פג מיד לאחר הלידה.
ליוויי משפטי מהטובים ביותר
במידה וחוויתם את הטרגדיה הנוראית של מות ילודה כדאי לכם לבדוק אם המקרה שלכם מהווה רשלנות רפאית ומגיע לכם פיצויים משמעותיים. משרד עו"ד דוד פייל מתמחה בתחום הרשלנות הרפואית כבר למעלה מעשרים שנה. המשרד עובד עם יועצים רפואיים בעלי מומחיות רלוונטית בהריון ולידה שיכולים להפיק את הדו"ח הרפואי שיהווה בסיס להגשת התביעה.
הרשלנות יכולה להיות מוכחת רק בבית המשפט. עם זאת ישנם סימנים המעלים את הסבירות שאכן הייתה רשלנות. דוגמאות לכך הם, כאשר יש עיכוב ממושך ביילוד העובר, שינוי פתאומי בשיטת הלידה ואי נוכחות של הרופא בחדר הלידה.
בישראל ניתן ללדת ב-3 סוגים של בתי חולים, ממשלתיים, פרטיים, וכאלה השייכים לקופות החולים. תביעת רשלנות רפואית כנגד בית חולים ממשלתי מוגשת למעשה כנגד מדינת ישראל ומשרד הבריאות. כאשר הלידה התרחשה בבית חולים פרטי יש להגיש את התביעה כנגדו. במקרה של בית חולים השייך לקופה יש להגיש את התביעה כנגד הקופה.
לידה שקטה היא עניין נפוץ יחסית ומדובר באירוע טראומתי לאם ההריונית אשר במקרים רבים אינה מקבלת את ההכרה הראויה. במקרים רבים לידה שקטה הינה בלתי נמנעת אך ישנם מצבים שבהם הדבר היה יכול להימנע באמצעות שמירת הריון וכדומה. כאשר מעקב ההיריון היה לקוי יתכן והדבר ייחשב לרשלנות רפואית.
ההחלטה על ניתוח קיסרי מתקבלת בדרך כלל במקרים בהם אין היתכנות להוציא את העובר בדרך טבעית מבלי לפגוע בו או באם. ישנם פרוטוקולים מובחנים למצבים בהם יש לבצע כך את הלידה ואי ביצוע של ההליך כאשר הדבר היה נדרש מבחינה רפואית בהחלט עשוי להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.
