רשלנות רפואית במחלות לב

תביעת רשלנות רפואית במקרים של חוסר אבחון או אבחון מאוחר של מחלות לב מתרחשת, לצערנו, במידה רבה מדי. רופא משפחה מחויב לשלוח כל מטופל לבדיקות דם שגרתיות לפחות פעם בשנה.

רשלנות רפואית במהלך טיפולים במחלות לב

במידה ולמטופל יש היסטוריה משפחתית של מחלות לב, באחריות רופא המשפחה לשלוח אותו לבדיקות נוספות, ביניהן א.ק.ג. מטופל אשר חשוף לגורמי סיכון כגון: תורשה, עישון, השמנה, לחץ דם גבוה, מעל גיל 40, חייב לבצע בדיקות דם ובדיקות א.ק.ג תקופתיות על-מנת למנוע או לאבחן מחלות לב.

רופא משפחה אשר מתרשל בעבודתו ונמנע מלשלוח את המטופל לבדיקות עלול להסתכן בכך שהמטופל ייפתח מחלות לב העלולות להיות הרסניות לגופו ולגרום לו לנזקים בלתי הפיכים ואף למוות.

אם הנכם חשים שאבחון מחלת הלב שלכם נעשתה שלא במועד הראוי או בעקבות טיפול לקוי של הרופא, כדאי לבדוק זאת לעומק.

אנו מזמינים אתכם לפגישת ייעוץ חינם עם עורכי דין מומחים בתחום הרפואי משפטי, המלווים ברופאים בכירים.יחדיו נחליט אם ישנה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית ובמידה וכן, נדאג לסייע בידכם לקבל את מירב הפיצויים המגיעים לכם.

התקף לב

בהרבה מאד מהמקרים האדם אינו מקשר בין התחושות אותן הוא מרגיש ובין התקף לב. הצוות הרפואי הראשון בו הוא נפגש טועה גם הוא באבחון הראשוני. במקרה של טעות גם איחור במתן טיפול יכול לגרום לנזק חמור ואף למוות.

לכן יש לראות כאן התרשלות מאחר וכל צוות רפואי כל שהוא חייב לערוך בדיקות מתאימות כדי לשלול או לאמת את האבחנה. ישנן שתי בדיקות עיקריות שכל צוות רפואי יכול לערוך כמו א.ק.ג. – פעולה הבודקת באם קיימים שינויים בקצב הלב, ובדיקת דם הבודקת את רמת

האנזימים בדם.

ניתוח לב

כל רופא העוסק בניתוחים חייב לנקוט בכל אמצעי הזהירות אותם מצופים ומצווים הרופאים לשמור. בגלל מורכבותם והסיכונים הרבים של ניתוחי הלב – יש להקפיד הקפדה יתרה. פרט לכך יש לקבל מידע עדכני על מצבו הקליני של החולה לפני ביצע הניתוח, לערוך בדיקות מקיפות אשר נחוצות למהלך תקין של הניתוח וזאת כדי להימנע מטעויות.

בתום הניתוח קיים צורך במעקב צמוד על-מנת לטפל מיידית במידה ומצבו של החולה מתדרדר. אי מילוי אחר תנאים אלה יכול להחשב כרשלנות רפואית.

מידע נוסף

כשבוחנים את מצב הפניות לרופאים ברחבי העולם, מגלים שאחת הסיבות השכיחות לכך היא כאבי גב. מרתק לגלות, כי למרות התקדמות המדע, גילוי מחלות נוספות והבנת מנגנונים של מחלות אחרות, עדיין אורתופדים הם בין הרופאים העסוקים ביותר שיש במערכת הבריאות.

מלבדם, חשוב לזכור את הקרדיולוגים שעובדים כל כך קשה לאורך הזמן וצריכים להתמודד עם נזקים שנגרמים לשרירי הלב לאורך השנים, וכמובן עם התוצאות ההרסניות שהנזקים הללו יכולים לגרום.

לאור הפניות הרבות של כולנו לאורתופדים ולקרדיולוגים, ניתן להבין כי גם הסיכוי לטעויות גדל ובאותה מידה האפשרות שתתרחש רשלנות רפואית באחד מהם הופכת להיות משמעותית ויש להתייחס אליה בהתאם.

כדי לדעת איך להתכונן לכך, כדאי להכיר את הטעויות המרכזיות באורתופדיה ובמחלות לב ולדעת איך להתכונן אליהן כראוי. 

רשלנות רפואית באורתופדיה 

החזרה לא נכונה של שבר 

במידה ועצם נשברת היא זזה ממקומה. כאשר באים עם עצם שבורה למיון, הרי ש כל נגיעה קלה כואבת והרופאים יכולים לאתר את התזוזה על ידי נגיעות במקום, וכמובן על ידי צילומים מתאימים. לאחר הבנה מדויקת היכן השבר ולאן זזה העצם, יש צורך להחזיר אותה למקום ולעשות זאת בצורה הכי מדויקת שאפשר,  כדי שהשבר יתאחה בצורה נכונה.

אבל מה קורה אם האורתופד עושה זאת בצורה לא מקצועית וגורם לנזק גדול יותר או אפילו לשבר פתוח? מצב שכזה נכנס תחת ההגדרה של רשלנות רפואית באורתופדיה וחייבים להתייחס אליו בהתאם. 

תסמונת המדור 

לרבים מאיתנו היה גבס בשלב כזה או אחר של החיים ואנו יודעים כי. איבר שנשבר יש לקבע, ולכן שמים עליו גבס כדי שיהיה ישר, מדויק מבחינת מיקום והרקמות יוכלו לנוח בצורה מספקת. חשוב לשים לב שהגבס לא יהיה הדוק מדי, שכן אז יכולה להתפתח תסמונת מדור, בה היד מתפקדת כמדור בפני עצמו של הגוף.

במצב כזה היד תהיה חיוורת, כאובה, עם תחושות נימול וללא דופק מה שיכול להוביל בסופו של דבר לשיתוק מוחלט של היד – והכל בגלל גבס שהונח בצורה מהודקת מדי וגרם לבעיות מיותרות שהמטופל לא הכיר לפני שהגיע לרופא בגלל כאבים ביד השבורה. 

בחירה טיפולית לא נכונה 

אורתופדים רבים מעדיפים את הפתרונות הניתוחיים. הם מהירים יותר, ניתן לחזור לתפקוד בצורה זריזה יותר והשיקום לא נמשך לאורך כל כך הרבה חודשים.

למרות זאת, ישנן פעמים בהם מומלץ לבצע טיפול שמרני ולתת לשבר להתאחות לבדו. אם האורתופד מציע ניתוח, זו לא בהכרח האופציה הטובה ביותר עבור המטופל ויש לכך תוצאות בשטח – ייתכן ומדובר על רשלנות רפואית שהוא יצטרך לתת עליה את הדין. 

רשלנות רפואית במחלות לב

חוסר אבחון 

תלונות על מצבים לבביים יכולות להיות מגוונות ורבות. קשיים בזמן מאמץ, כאבים בנשימה, קושי לעלות במדרגות ועוד תלונות. כל אחת שונה מחברתה ויש צורך לחבר בין הנקודות.

אבל מה קורה אם הרופא לא עושה את החיבור, לא בודק את המטופל ופוטר אותו הביתה בטענה שהכול יהיה בסדר ושהתחושות הללו יעברו? אם המטופל אכן חווה אירוע לבבי הוא יכול להישאר עם נזק לכל החיים, וכל זאת בגלל חוסר אבחון מקצועי על ידי הרופא המטפל. 

הצורך לשלוח לבדיקות הנכונות 

סימנים עיקריים בהם ניתן לבחון אירוע לבבי הם שינויים באק”ג ובדיקות דם המכילות חומר מיוחד הנקרא טרופונין. חומר זה משתחרר לזרם הדם במקרה ויש נזק לשריר הלב וכך ניתן לדעת שמתרחש אירוע לבבי באותו הזמן.

אבל מה קורה אם הרופא מחליט לוותר על הבדיקות הללו או לא שולח אותן כמו שצריך? בשלב זה, החולה יוכל להמשיך ולסבול ואף לחוות תוצאות הרסניות והכול בשל החלטה שגויה של הרופא לא להשתמש בבדיקות המתאימות העומדות לרשותו בכדי לאבחן את המצב הלבבי כראוי. 

היסטוריה רפואית 

חולי לב יכולים להגיע לרופא בתדירות די גבוהה ויש לקחת את דבריהם ברצינות. הם מכירים את הכאבים האופייניים, חוו אותם בעבר ויודעים לזהות מתי הם מתחילים.

למרות ההיגיון הזה, לפעמים רופאים משחררים חולים ידועים ללא אבחון נכון, פשוט בגלל ההיסטוריה הידועה שלהם והעובדה שהם חוזרים ומתלוננים פעמים רבות.

הרופא טוען שמדובר על מקרה קלאסי של “זאב זאב” ומשחרר את המטופלים לביתם למרות שהם זקוקים לטיפול ובעצם גורם להם לנזק בעקבות רשלנות רפואית שלו.

למידע נוסף וקבלת ייעוץ ראשוני ללא תשלום.

רשלנות רפואית במחלות לב
Sending
User Rating 5 (1 vote)