להאזנה:
אחת השאלות הכי נפוצות בקרב עובדים שנפצעו או נפגעו כתוצאה ועקב עבודתם, היא האם המעסיק מחויב לפצות בגין המקרה. החוק קובע כי לאחר תאונת עבודה חובת המעסיק תהיה לטפל במספר עניינים בירוקרטיים הכרוכים בסוגיית הביטוח והביטוח הלאומי, אך לא כל מקרה יחייב אותו בתשלום פיצויים. אז מה אם כך הן חובות המעסיק בתאונת עבודה ומתי ניתן לתבוע ממנו פיצויים מהמקרה?
תאונות קורות, אך במה הן יחייבו את המעסיק?
עולם העבודה נדרש בכללותו לתפקד כמקום בטוח לכלל העובדים המצויים בו, תוך מאמצים להקטין למינימום האפשרי את חשיפתם לסיכונים שונים ואף לפעול בדרכים מסוימות כדי להימנע מהם בכל תוקף. ויחד עם זאת, כולנו מבינים כי תאונות הן הכרח המציאות ולעתים מתרחשות חרף כל מאמץ סביר להימנע מהן. אז כאשר קרה המקרה והעובד נפגע – האם מלבד זכויותיו הביטוחיות ישנן חובות נוספות שהמעסיק כעת חייב בהן?
נפתח ונאמר שמערכת החוק והמשפט בישראל משתדלת מאוד לתפקד כגורם מאזן, כך שגם במקרים שבהם המעסיק לא חטא ברשלנות שהובילה לתאונה, היו מקרים מעולם שבהם בית המשפט פסק פיצויים לעובד. יחד עם זאת, אין הדבר פוטר את העובדים עצמם ממסלול בירוקרטי להבטחת זכויותיהם מול המוסד לביטוח הלאומי, גם בו צומחות חובות מסוימות שהמעסיק נדרש להן.
תאונת עבודה חובת המעסיק מול המוסד לביטוח הלאומי
חוקי הביטוח הלאומי אמנם קובעים את חובות מעסיקים בנוגע לתאונות עבודה, אך היקף החובות הללו משתנה ממקרה למקרה, בראש ובראשונה ביחס להכרה באירוע כתאונת עבודה לפי חוק. עובדים המבוטחים בביטוח הלאומי ושאינם מסוגלים לעבוד לאחר מכן, זכאים לקבלת דמי פגיעה במשך 91 ימים, אך עוד לפני כן תתחיל חובתו של המעסיק בנושא.
תחילה עליו לשלם שכר מלא עבור יום העבודה בו אירעה הפגיעה. לאחר מכן, אם התעודה הרפואית שמציג העובד קובעת היעדרות של 12 ימים ומטה, הביטוח הלאומי ישלם דמי פגיעה מהיום השלישי שאחרי התאונה. אם התעודה קובעת היעדרות של 12 ימים ומעלה, יתקבלו דמי הפגיעה החל מהיום שלאחר התאונה.
בנקודה זו, אין המעסיק מוכרח לשלם בעצמו את דמי הפגיעה אלא רק את שכר העבודה עבור יום התאונה. הביטוח הלאומי למעשה משלם ישירות לעובד ולאחר מכן גובה החזר מהמעסיק, עבור 12 ימי הפגיעה הראשונים. חוק זה חל על כלל המעסיקים למעט מעסיקי עובדים במשק בית.
מתשלום דמי הפגיעה נאסר לנכות כל תשלום שהוא מהעובד, לרבות ימי מחלה. רק במקרה שבו תביעת העובד לדמי פגיעה נדחתה או שלא הגיש תביעה בפועל, באפשרותו של העובד לדרוש דמי מחלה מהמעסיק וזאת בתנאי שלזכותו יש די ימי מחלה.
חובת המעסיק לסייע לעובד לקבל תגמול
כפי שקראתם, המעסיק ישלם לעובד שכר עבודה מלא תמורת יום התאונה ובדרך כזו או אחרת, בעבור 12 הימים הראשונים לתקופת דמי הפגיעה שהתקבלו מהביטוח הלאומי. אך מלבד אלה, האם עליו לסייע לעובד לתבוע את המוסד לביטוח הלאומי?
את התשובה יהיה קל יותר להסביר דרך הדוגמה הבאה: עובד לקה באירוע מוחי ויצא לחופשת מחלה של 3 חודשים. מעסיקו שילם תמורת יום התאונה, דמי מחלה עבור היום השני והשלישי כחוק בגובה 50% ובהמשך 100% מהשכר.
כעת מעוניין העובד לתבוע את המוסד לביטוח הלאומי, אך כדי שתביעתו תתקבל, עליו לקשור בין האירוע לבין עבודתו. שהרי אירוע מוחי עשוי להתרחש לכל אדם גם שלא במקום העבודה או מתוקף עבודתו אצל המעסיק ובמקרה כזה התביעה תידחה.
העובד כמובן רשאי להחליט האם לקבל מהמעסיק שלו דמי מחלה בסך 100%, או לקבל דמי פגיעה מהביטוח הלאומי בגובה של עד 75% מההכנסה החייבת בלבד. אם העובד בכל זאת תבע, הוכר כנפגע עבודה וקיבל דמי פגיעה – עליו להחזיר כעת למעסיקו את דמי המחלה ששולמו לו.
בשורה התחתונה – האם המעסיק נדרש לסייע לעובד לתבוע?
חובתו היא במילוי טפסים נדרשים לדיווח והכרה במקרה מול הביטוח הלאומי (דמי הפגיעה מחושבים על סמך המידע שיספק המעסיק) ובתשלום ימי מחלה כחוק ותו לא. אם הנפגע טרם מיצה את זכויותיו מהביטוח הלאומי ודרש בדמי פגיעה, המעסיק אף רשאי לסרב לשלם את דמי המחלה. מעבר לכך, לא יהיה למעסיק כל קשר לכך שהעובד תובע את הביטוח הלאומי.
חובת הזהירות והבטיחות במקומות עבודה
עד כה התמקדנו בחובות והזכויות של מעסיקים שעובדיהם חוו תאונת עבודה וכעת לחובותיהם על פי חוקי העבודה במדינת ישראל, שהפרתם תגרור ענישה כבדה וחמורה. חובת הזהירות קובעת כי על כל מעסיק ליצור סביבת עבודה בטוחה וממוגנת, תוך פעולות נדרשות לצמצום סיכונים וסכנות. מדובר באחריותו של המעסיק לשמירה על התנהלות תקינה בכל רגע נתון, כך שאם תתרחש אצלו תאונת עבודה, לא הוא יספוג את הנזק ישירות. .
המעסיק נדרש לכלול בפעילותו אמצעי מיגון ובטיחות נדרשים, להעביר הדרכות והשתלמויות בנוגע לנהלי העבודה ואופן ביצועה ולפקח על הנעשה בשטח תוך חידוד נהלים, ריענון, יידוע העובדים לגבי סכנות פוטנציאליות וסילוק סיכונים גלויים וסמויים מעבר לסביר הנדרש, כדי להותיר את סביבת העבודה בטוחה.
כאשר נהלי הבטיחות וחובת הזהירות במקום העבודה הופרו, המעסיק ייחשף לתביעת רשלנות אפשרית מצד העובד הנפגע. אם תביעה זו אכן תתקבל ותסיק לגבי רשלנותו של המעסיק, הוא יחויב לשלם לעובד דמי פיצויים.
תביעת פיצויים מהמעסיק בגין תאונת עבודה
לגבי תאונת עבודה חובת המעסיק קובעת כי בכל מקרה של הפרת נהלים או רשלנות, ניתן יהיה לתבוע אותו ולקבל פיצויים בהתאם להיקף וחומרת הנזקים שנגרמו מהמקרה. תביעת הפיצויים הינה זכות נפרדת מקבלת התגמולים בביטוח הלאומי, אך מותנית בהוכחת ההתרשלות, הכשל או המחדלים שהתרחשו מצד או מטעם המעסיק.
ועם זאת, ייתכן שגם העובד עצמו לא היה חף מאשמה ביחס לאותו מקרה. הרי קל לשער שישנם מקרים בהם העובד החליט על דעת עצמו לפעול בניגוד לנהלים, "לקצר תהליכים", להסתובב באתר ללא ציוד המיגון שלו ואף להימנע בעצמו מקבלת החלטה מושכלת כפי שהיה מצופה ממנו והדבר גרם לו להיפגע (למשל נסיעה ברוורס על מלגזה, באזור עם שדה ראייה מוגבל ביותר).
במקרים אלה, יקבע בית המשפט "רשלנות תורמת" מצידו של העובד ובהתאמה יפחית משיעור הפיצויים שיידרש לשלם המעסיק.
כיצד פועל הדבר? אם למשל רשלנות המעסיק הינה בשיעור של 65% ונקבע כי עליו לשלם לעובד פיצויים בסכום של 70,000 ₪, ככל שבית המשפט מוצא לנכון לקבוע רשלנות תורמת בשיעור מסוים, הוא יופחת מהפיצויים שנקבעו. לצורך העניין, אם באותו המקרה נקבעה רשלנות תורמת מצד העובד בשיעור של 20%, אזי חובת המעסיק תהיה לפיצוי בסכום כולל של 56,000 ₪ בלבד (כלומר הפחתת 20% מ-70,000 השקלים).
בשורה התחתונה:
בכל תאונת עבודה חובת המעסיק תהיה להעברת אינפורמציה כחוק למוסד לביטוח הלאומי, לתשלום שכר מלא מיום התאונה ותשלום בדיעבד לביטוח הלאומי תמורת 12 ימי דמי הפגיעה הראשונים שקיבל העובד. חובות אלה נפרדות מחובת המעסיק לזהירות ובטיחות בעבודה על פי חוק ומכילות חבות פיצויים וענישה בכל מקרה של הפרה.
נפגעתם מתאונת עבודה? לא ברור לכם מה נדרש מהמעסיק בנושא? אנחנו לרשותכם!
משרד עו"ד דוד פייל ושות' מתמחה כבר למעלה מ-20 שנים בדיני הזכויות הרפואיות, בדגש על תאונות עבודה, תגמולים בביטוח הלאומי, תביעת חברות הביטוח ותביעות רשלנות לרבות רשלנות רפואית ורשלנות מעסיקים. להתייעצות בלתי מחייבת עם משרדנו בנושא, אנא צרו קשר ונתאם פגישה להערכת המקרה ואפשרויותיו המשפטיות.
