דמי פגיעה בעבודה משולמים מטעם המוסד לביטוח הלאומי בגין פגיעה בתאונת עבודה או מחלת מקצוע. זהו סוג של תגמול שמיועד כפיצוי לתקופת ההיעדרות מעבודה בעקבות הפגיעה, כך שהזכאות אליו נבחנת בכל מקרה לגופו. במאמר זה נציג את דמי הפגיעה כחלק ממכלול הזכויות לנפגעי עבודה מול הביטוח הלאומי, את סכומי הפיצוי ואפשרויות להמשך התביעה.
פגיעה מעבודה: איך לנהוג ומה לעשות?
למרות שכולנו מייחלים מעת לעת למעט חופש, איש איננו מעוניין למצוא את עצמו במצב פיזי או נפשי חמור וקשה כתוצאה מפציעה או מחלה שנגרמו עקב עבודתו. במקרה כזה, נבצר מאותו עובד להמשיך ולהתפרנס כראוי וכעת נוסף על עצירת הכנסותיו, הוא נתון גם לסבל הנובע מאותה פגיעה.
לאור את, לאותו עובד קיימות זכויות תאונת עבודה, המאפשרות לו לתבוע את הביטוח הלאומי ולקבל תגמולים שישאירו אותו תחת רמת חייו הנוכחית וימנעו הידרדרות כלכלית בלתי רצויה. דמי הפגיעה מהווים את התחנה הראשונה בכל תביעה מול המוסד לביטוח הלאומי, אותה יש להגיש בתוך 12 חודשים בלבד מיום התאונה או הגילוי על מחלת מקצוע. הצעד הראשון בנושא יהיה למלא את טופס ב"ל 250, המהווה אישור על פגיעה בעבודה.
אם נבצר מהעובד לשוב לעבודתו כך שיוכל לקבל את שכרו המלא במשך 3 ימים ויותר, המעסיק מחויב לדווח על האירוע למפקח האזורי מטעם משרד העבודה. בנקודה זו רצוי להגיש את הדיווח למוסד לביטוח הלאומי, כך שאם חלילה תיווצר החמרה במצבו הרפואי של העובד, הדבר יהיה מתועד.
כעת המעסיק נדרש על פי חוק לשלם לעובד שכר מלא תמורת יום הפגיעה (גם אם מדובר בפגיעה שהתרחשה בבוקר, בדרך לעבודה). עליו גם לוודא שהעובד קיבל טיפול רפואי בתוך 72 שעות מהמקרה. לאחר מכן, עליו למלא את חלקו בטופס ב"ל 211 שעניינו הוא תביעת דמי פגיעה בעבודה לביטוח הלאומי.
תנאים שחשוב להכיר במהלך תקופת תשלום דמי הפגיעה
אמנם בכל אירוע שהתרחש נקבעות לגבי תאונת עבודה זכויות הפיצוי המתאימות, אך הן אינן מתקבלות בלעדי משמעויות נוספות ותנאים מחייבים. התנאי הבולט שחשוב להכיר בנושא הוא העדר אפשרותו של העובד לקבל תשלום עבור ימי מחלה במקביל לקבלת דמי הפגיעה.
על המעסיק מצידו, נאסר לנכות מהעובד ימי מחלה בגין אותו המקרה. במקרים שבהם העובד מסוגל לעבודתו ברמה הפיזית אך בהיקף שעות נמוך יותר מזה שעבד בו טרם הפגיעה, ניתן יהיה לגשת לרופא תעסוקתי ולקבל ממנו הנחיות ואישור רלוונטי להמשך עבודה.
אם העובד לחלוטין מנוע מלעבוד בעקבות המצב הפיזי או הנפשי שלו, מה שמונע ממנו לעבוד גם במשרה אחרת באותו המקום או בכפוף להתאמות ספציפיות, עומדת לו הזכות להתפטר בדין מפוטר. כך למעשה, העובד מגיש את התפטרותו אך החוק רואה בו כמי שפוטר על ידי מעסיקו, על כל הזכויות המשתמעות מכך בהתאם לחוק.
בנקודה זו חשוב להבהיר שגם כאשר מוגשת למוסד ביטוח לאומי תביעת תאונת עבודה, אין מניעה מבחינתו של מעסיק לפטר את העובד מיוזמתו. זאת כמובן להבדיל ממצב שבו העובד מקבל חופשת מחלה בתשלום, כך שבמהלך ניצול ימי מחלתו הצבורים עומדת לו הגנה מפני פיטורין.
תשלום דמי פגיעה בעבודה
כל היעדרות מצד העובד בעקבות פגיעה בעבודה דורשת התייחסות מיוחדת לעניין התשלום. חוקי הביטוח הלאומי קובעים כמה דרכי תשלום אפשריות, כאשר כל מקום עבודה רשאי לבחור באחת מהן. יש להבהיר כי תשלום דמי פגיעה בעבודה יתרחש רק כלפי התקופה שבה העובד לא יכול היה לשוב לעבודתו ובתנאי שלא עסק בשום עבודה שהיא, במהלך תקופת הטיפולי, השיקום או ההחלמה שלו.
לעניין גובה דמי הפגיעה בעבודה, סכום התגמול המקסימלי עומד על עד 75% מהשכר הממוצע של העובד משלושת חודשי עבודתו האחרונים (החודשים שקדמו לפגיעה). השכר מתייחס כמובן לסכום ההכנסה החייבת שממנה מנוכים דמי הביטוח הלאומי. דמי הפגיעה משולמים במשך 91 ימים במטרה לכסות את תקופת הפגיעה הראשונית ולכן מתקבלים באופן רטרואקטיבי החל מהחודש שאחרי החודש בו הופסקה העבודה.
סוגי תשלום דמי הפגיעה
כאמור, קיימות מספר דרכים לספק עבור תאונת עבודה פיצויים בדמות דמי הפגיעה וזאת בהתאם לטיב הפיצוי שהעובד זכאי לו וההחלטה מצד הגורם המשלם בפועל:
תשלום דמי פגיעה בעבודה מהביטוח הלאומי
המעסיק ישלם את סכום דמי הפגיעה לביטוח הלאומי עבור 12 ימי המחלה הראשונים.
תשלום דמי פגיעה מהמעסיק
המעסיק תובע מהביטוח הלאומי את דמי הפגיעה, למעט הסכום עבור 12 הימים הראשונים. זוהי האפשרות שמונעת מהעובד בירוקרטיה מול ביטוח לאומי ומאפשרת לו להתנהל ישירות מול המעסיק. הדבר כרוך במעין עמלה בסכום 2.5% מהסכום ששולם.
תשלום דמי פגיעה מהביטוח הלאומי או המעסיק
זוהי אפשרות שתביא להשלמת השכר לכדי 80%-100% באמצעות שימוש בקרן המאפשרת זאת, כמו "מבטחים" בכפוף לרכישת ביטוח חיים מצד המעסיק ותשלום הפרמיה של הביטוח.
תשלום לפי הסכם עבודה
במשק קיימים הסכמי עבודה שלפיהם דמי הפגיעה יתקבלו בסכום גבוה יותר, עד ל-100% מהשכר הרגיל (במקום 75% מהשכר). במקרה כזה, המעסיק יתבע את הביטוח הלאומי ובדומה לשימוש ב"מבטחים" יבלום פגיעה בשכר העובד. הסכם העבודה יכול לכלול גם תגמולים על שעות נוספות ותוספות מהתקופה שלפני הפגיעה, לרבות הכללת שני ימי הפגיעה הראשונים שעבורם לא תמיד מתקבל תשלום.
תשלום כשכר רגיל
האפשרות האחרונה היא שהמעסיק יממן את דמי הפגיעה מכיסו, כשכרו הרגיל של העובד. במקרה כזה המעסיק זכאי להנחה בדמי הביטוח הלאומי שהוא חייב עבור נפגע העבודה. זוהי אפשרות ששמורה רק למעסיקים גדולים שיש אצלם 500 עובדים ומעלה, החתומים על חוזי עבודה והסכמים קיבוציים בהם מופיע תנאי לפיו השכר המשולם לא יהיה נמוך יותר מדמי הפגיעה. כמובן שאפשרות זו שוללת את הזכאות לדמי פגיעה בעבודה.
לאחר התשלום: המשך מסלול התביעה
עובדים שקיבלו דמי פגיעה בעבודה, יכולים כעת להמשיך גם בהגשת תביעה להכרה בתאונת עבודה, ככל שנבצר מהם לשוב לעבודתם גם לאחר תקופת התשלום. במקרה כזה, רשאי העובד להגיש תביעת נכות למוסד לביטוח הלאומי ולעבור וועדה רפואית שתקבע את אחוזי הנכות שלו. (https://www.napavalley.com/)
מלבד הזכויות המאפשרות לתבוע את הביטוח הלאומי, לעתים תאונת העבודה תצמיח זכויות גם כלפי גורמים מפצים נוספים שניתן להגיש כלפיהם תביעה:
תביעת ביטוח תאונת עבודה – ככל שלעובד קיים ביטוח פרטי כלשהו שמכסה את המקרה שהתרחש לו בהתאם לתנאי הפוליסה, באפשרותו לתבוע את הביטוח שלו ולקבל ממנו את התגמולים המתאימים.
תביעה תאונת עבודה נגד המעסיק – אם התרחשה רשלנות מצידו של המעסיק והיא זו שגרמה לתאונת העבודה, קיימת הזכות להגיש תביעת נזיקין בנושא ולהצביע על חבות לפיצוי מצד המעסיק. אפשרות זו שמורה למקרים ספציפיים בהם ניתן לקשור סיבתית בין נזקי העובד והמחדלים שהתרחשו מצד מקום העבודה שלו, כאשר הפיצוי מהם יינתן בכפוף לשיעור אחריותו של המעסיק בפועל לאותם המחדלים.
נפגעתם בעבודה? אנו נלווה אתכם עד לקבלת הפיצויים המלאים
משרד עו"ד דוד פייל ושות' מתמחה כבר יותר מ-20 שנים בתחום הזכויות הרפואיות, בדגש על תאונות עבודה וייצוג עובדים בתביעות מול הביטוח הלאומי ומול גורמים מפצים נוספים. צוות המשרד המונה למעלה מ-30 עורכי דין מיומנים ומנוסים ביותר, ערוך וזמין לכל פנייה, שאלה והתייעצות בנושא ומזמין אתכם להערכה ראשונית למקרה, המאפשרת לגבש כראוי את מהלך התביעה ולהבטיח את זכויותיכם המלאות לפיצוי.
