רשלנות רפואית בלידה בעקבות עירויי דם נגוע

להאזנה:

תרומת דם מיידית היא מהלך מציל חיים ממש. אך מה קורה כאשר יולדת מגלה לתדהמתה שחוברה אל עירוי דם נגוע וכעת חוותה רשלנות רפואית בלידה? נקדים ונאמר שיש כיצד לפעול משפטית כבר מהשלב הראשון ושאתם לא לבד. במאמר זה נפרט בנוגע לעקרונות הטיפול והאחסנה של מנות דם, הדרך לספק אותן בעירוי ומה קובעים החוק והפסיקה במקרה של שימוש במנת דם מזוהמת.

מתן עירוי דם נגוע – רשלנות רפואית בלידה

עירוי דם מקובל מאוד למצבי פציעה קשים, ניתוחים מורכבים וגם בלידות קשות שבהן חל איבוד דם חמור, קיימת קרישיות דם חמורה והמוגלובין נמוך או שהתקיימה טראומה גופנית (למשל בניתוח קיסרי שהסתבך). במקרים אלו, יולדת צפויה לקבל מנות דם שישפרו את מצבה והתקבלו מתורמים מתאימים.

אמנם איבוד דם בלידה נחשב לתרחיש ידוע, אך רשלנות רפואית בלידה היא מצב שאיש איננו מכוון אליו. ובכל זאת, כאשר ניתנה מנה מזוהמת חלילה, או אם ההחלטה לספק אותה ניתנה בשלב מאוחר מידי, ניתן לפנות למשרדנו כדי לפרט את נסיבות המקרה ואנו נדאג להעריך את אפשרויות התביעה וליידע אתכם כיצד מומלץ לפעול הלאה.

עירוי דם: מה כבר יכול להשתבש?

במהלך עירוי דם, מחדירים מחט לווריד המטופל ומזרימים אליה את הדם הבריא. דם זה חייב להיות תואם לסוג הדם האישי של החולה, אחרת יש חשש שגופו ידחה את התרומה ויפתח נוגדנים. אם התגלה שזהו עירוי דם נגוע, תוכלו לפנות מיידית למשרדנו לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית ולקבל פיצוי על כל נזק שנגרם מכך.

ההנחיות הרפואיות מתייחסות לכמה דרכים למניעת זיהומים במנות דם:

1. בדיקה קפדנית של מנת הדם שנתרמה ווידוא שהיא אכן התקבלה מתורם בריא. ביקורת זו אמורה לקבוע גם את חוסר יכולתם של נגיפים שונים לחדור פנימה אל תוך שקית הדם ולזהם אותה. בדיקות הדם העיקריות שנערכות הן לנגיף HIV, דלקת כבד מסוג B ומסוג C.
2. חיידקים מזהמים נוכחים בכמות גבוהה יותר מטבעם מאשר נגיפים ולכן פותחו שיטות לאיתור וחיסול זיהומים חיידקיים, אם התגלו כאלה.
3. עריכת בדיקות לאיתור מנות דם שיש בהן מחוללי מחלות מסוימים שמקורם לא ידוע, אך צריך להימנע מהעברתם הלאה.

כל אלו מצביעים על מתן עירוי דם נגוע כמצב של טעות אנוש. זה יכול להיות כשל מסוים באחסון ובבדיקת מנת הדם לפני שניתנה, מתן עירוי דם בעל סוג שונה מזה של המטופל ובמקרים נדירים גם מחט מזוהמת שדרכה הועבר דם שיצא בריא והוחדר מזוהם. מקרים אלו יכולים להביא לסיבוכים קשים ולגרום להיווצרות של אחת משתי מחלות מסוכנות – מחלת הצהבת ומחלת האיידס.

עירוי דם נגוע ליולדת שגרם למחלת האיידס

הפסיקה הישראלית מכירה לאורך השנים בכמה וכמה מקרים שבהם התרחש מתן עירוי דם נגוע ושהביאו למרבה הצער גם לפטירה. רוב המקרים מתייחסים למנות דם שהייתה בהן אי התאמה לסוג הדם של המטופל/ת, אם כי מקצתם דנו בסיטואציות של עירוי דם נגוע.

על פי חוק הפיצוי לנפגעי עירוי דם (התשנ"ג – 1992), מטופלים שקיבלו עירוי דם נגוע ונדבקו מאוחר יותר במחלת האיידס, רשאים לקבל פיצוי מכוחה של וועדה מיוחדת, הבודקת את נתוני המקרה ומחליטה על גובה הפיצויים המתאים.

אם הוועדה תחליט לדחות את התביעה, ניתן לערער על ההחלטה בבית משפט מחוזי, אך חשוב לדעת שמדיניות בתי המשפט היא להימנע מהתערבות בקביעותיהם של רופאים מומחים. ולכן הדרך הטובה ביותר היא לצרף לערעור חוות דעת רפואית ממומחה מתאים, או לערער בעניין משפטי מסוים (למשל שהוועדה התעלמה בהחלטותיה מנושאים מסוימים).

במקרה לדוגמה, יולדת שאושפזה לאחר ניתוח קיסרי, חוברה בטעות לעירוי של יולדת אחרת במחלקה ואישה נשאית של נגיף ה-HIV. היולדת כמובן נותקה ברגע שהתגלתה הטעות, אך היא נאלצה לקבל טיפול מונע לנגיף במשך חודש שבו גם נאסר עליה להניק ונגרמו לה נזקים נפשיים.

רק בסיום הטיפולים התגלה כי היולדת לא נדבקה כלל והיא תבעה את בית החולים בעילת רשלנות רפואית בטיפול בגין עירוי דם נגוע.

עירוי דם נגוע ליולדת שגרם למחלת הצהבת

להבדיל ממנגנון הפיצויים שמתייחס לחשיפה למחלת האיידס, חקיקה לעניין מחלת הצהבת עדיין לא גובשה ואין חוק נכון להיום, שמטיל את שאלת הפיצוי בגין רשלנות רפואית על וועדה מסוימת, אם וכאשר עירוי דם נגוע גרם למחלה זו. אז מה בכל זאת קיים? האפשרות לתבוע כרגיל תוך מציאת דרכים מתאימות להימנע מקביעות משפטיות כמו זו:

בשנת 1995 נפגעת מתאונת דרכים שפונתה לבית חולים מסוים, קיבלה עירוי דם שהיה נגוע בצהבת. למרבה הצער, הוא גם הביא למותה וכך מצאה את עצמה משפחתה של המנוחה מול בית המשפט המחוזי. בתביעה, נקבע כי בית החולים עצמו לא מחויב לבדוק כל מנת דם ושצהבת מוכרת כסיכון רפואי בקבלת עירויים. לפיכך התביעה נדחתה.

לאור הנושא, חשוב לנו להבהיר שכל יולדת שחוותה מקרה רשלנות רפואית, נותרה בין כה וכה כנפגעת ועל כן אנו שואפים לספק לה את התמיכה המשפטית המקצועית והטובה ביותר שניתן לקבל. משרדנו מונה למעלה מ-30 עורכי דין מנוסים שיפעלו עד להשגת התוצאה הטובה ביותר, תוך בקיאות ושליטה בחוק ובפסיקה, שימוש בגורמים רפואיים מקצועיים שיפעלו לניסוח חוות דעת וליווי אישי וקשוב בכל עת.

שלבי הגשת התביעה – רשלנות רפואית בלידה

ברגע שיולדת חוברה לעירוי שהתברר כעירוי דם נגוע ו/או עירוי שאיננו תואם את סוג דמה, הרי שהיא ובני משפחתה יוכלו להגיש תביעה מתאימה כלפי המוסד שהתרשל בביצוע העירוי. עקרונית, התיישנות בתביעות אלו נכנסת לתוקפה בתוך 7 שנים, אך מאחר ומקרים אלו מהווים רשלנות רפואית מעצם היותם, רצוי להתחיל לצבור מאותה הנקודה את כל הניירת הרפואית הרלוונטית, לרבות זו שחושפת את הנזקים וההשלכות הרפואיות שנגרמו בעקבות אותו עירוי נגוע.

לאחר שתמונת המצב בנוגע לכל הנזקים וכל ההשלכות מהעירוי הנגוע התבררה במלואה, ניתן יהיה להעביר את החומר הרפואי כולו לעורך הדין. עורך הדין יעביר את הנתונים למומחה רפואי מטעמו, לטובת ניסוח של חוות דעת התומכת בטענות וממצאי התביעה וזו תוגש בצירוף כתב תביעה נגד המוסד הרפואי לבית המשפט.

ניתן כמובן להתייעץ משפטית עם עורך דין רשלנות רפואית בכל שלב. מומלץ לעשות זאת למן הרגע שבו נחשפה הרשלנות, משום שכך ניתן יהיה להעריך את המקרה טוב יותר ולפעול לאיסוף התיעוד לגביו בדרך שאיננה מעכבת את גיבוש התיק והגשת התביעה מאוחר יותר.

במהלך התביעה עצמה

במעמד הדיון, עורך הדין יצטרך לבסס את הקשר הסיבתי הקיים בין העובדה שבוצע עירוי דם נגוע ליולדת (ההתרשלות) לבין הנזק שנגרם לה כתוצאה מהמחלה או הנגיף שבהם נדבקה. לטובת הנושא, יש לבחור בעורך דין מיומן ומקצועי שהידע שצבר עד כה עשיר מאוד, על מנת שיקדם את התביעה כראוי ויקבל את מלוא הפיצויים.

משרדנו ישמח לסייע לכם תמיד

למרות שהרפואה מבצעת עירויים נקיים ואיכותיים ברובם המכריע של המקרים, רשלנות רפואית בטיפול ביולדת עשויה להתרחש גם במקרים אלה. אם זהו המצב שלכן או של מי ממשפחתכן, אנא פנו אלינו לייעוץ ולהערכת סיכויי התביעה, משרד עורך הדין דוד פייל ישמח לעמוד לרשותכן ולהעריך את הפיצויים שיתקבלו ללא צורך בהתחייבות מראש. צרו קשר ונענה מיד.