רשלנות רפואית בלידה

להאזנה:

מבוא: הרגע הרגיש ביותר ברובד הרפואי והמשפטי

תהליך הלידה הוא אירוע דינמי, מורכב ובלתי צפוי. בעוד שמרבית הלידות מסתיימות בהצלחה ובשלום, חדר הלידה עלול להפוך בתוך דקות ספורות לזירת חירום רפואית. ברגעים קריטיים אלו, בהם חייהם ובריאותם של היולדת והעובר תלויים לחלוטין בהחלטות שמתקבלות בשברירי שניות, נדרש הצוות הרפואי רופאים, מיילדות ומרדימים לרמת מיומנות, ערנות ומהירות תגובה מקסימלית.

תביעות נזיקין בגין רשלנות רפואית בלידה עצמה הן מן המורכבות והרגישות ביותר בעולם המשפט. בניגוד לכשלים המתרחשים במהלך מעקב ההיריון (השייכים לרוב לעילות משפטיות אחרות), כאן המיקוד המשפטי והרפואי הוא בניהול שלבי הלידה השונים, בזמן האמת של חדר הלידה. הבנת הגבול הדק שבין סיבוך רפואי טבעי לבין מחדל אנושי חיונית לצורך מיצוי זכויותיהם של הנפגעים.

אבן הבוחן המשפטית: מבחן הרופא והמיילדת הסבירים

מבחינה משפטית, רפואה אינה מדע מדויק, ובית המשפט אינו פוסק פיצויים בגין כל תוצאה רפואית מצערת או טעות קלה בשיקול הדעת. העילה הנזיקית מתגבשת כאשר מוכחת סטייה מסטנדרט הזהירות המקובל קרי, חריגה ממבחן הרופא או המיילדת הסבירים באותן נסיבות.

השאלה המרכזית שבוחן בית המשפט היא האם צוות רפואי מיומן וסביר, הניצב בפני אותם נתונים קליניים בחדר הלידה, היה פועל אחרת, מזהה את הסכנה מוקדם יותר ומונע את הנזק ליילוד או ליולדת.

המקרים השכיחים ביותר של רשלנות רפואית במהלך הלידה

1. כשל בניטור ואי-זיהוי מצוקה עוברית

המוניטור העוברי הוא הכלי המרכזי למעקב אחר דופק העובר וצירים במהלך הלידה. רשלנות רפואית מתבטאת לעיתים קרובות בהתעלמות מהאטות חריגות בדופק, פענוח שגוי של תרשים המוניטור, או אי-מתן תשומת לב מספקת לסימנים מחשידים אחרים (כגון הימצאות מים מקוניאליים סמיכים). מחדל זה עלול להוביל לתשניק סביב הלידה (Asphyxia) מחסור חמור באספקת חמצן למוחו של העובר, המוליד נזקים נוירולוגיים בלתי הפיכים.

2. השהיית ההחלטה על מעבר לניתוח קיסרי חירום

כאשר מתפתחים סיבוכים בחדר הלידה כגון צניחת חבל הטבור, היפרדות שליה, חוסר התקדמות בלידה או מצוקה עוברית חריפה חלון הזמנים לחילוץ העובר מצטמצם במהירות. עיכוב בלתי מוצדק בקבלת ההחלטה על מעבר לניתוח קיסרי בהול, או התארגנות איטית מדי של הצוות הלוגיסטי וחדר הניתוח, עלולים לחרוץ את גורל היילוד לפגיעה קשה.

3. כשל בניהול לידת מכשירים (וואקום או מלקחיים)

לידת מכשירים מיועדת לחילוץ מהיר של העובר בשלבים מתקדמים, אך היא טומנת בחובה סיכונים רבים. רשלנות בהקשר זה יכולה לנבוע מהפעלה כוחנית ובלתי מיומנת של המכשירים, ניסיונות משיכה חוזרים ונשנים בניגוד לפרוטוקולים המחמירים, או קבלת החלטה שגויה לבצע לידת מכשירים כאשר תנאי הלידה הבסיסיים (כמו גובה ראש העובר באגן) כלל אינם מאפשרים זאת. שגיאות אלו עלולות לגרום לשברים בגולגולת, דימומים מוחיים פנימיים או פגיעות עצביות קשות.

4. כשל בניהול כליאת כתפיים

כליאת כתפיים היא מצב חירום רפואי שבו ראשו של התינוק יוצא, אך כתפיו נותרות תקועות מאחורי עצם החיק של האם. במצב זה, הפעלת כוח או משיכה ישירה של הראש אסורה בתכלית האיסור. על הצוות לבצע סדרה מהירה של תמרונים ידניים מקובלים (כגון תמרון מקרוברטס). משיכה כוחנית של ראש התינוק מהווה התרשלות חמורה, המובילה לעיתים קרובות לקריעת מקלעת העצבים בכתף, נזק הידוע כשיתוק על שם ארב (Erb's Palsy) או פגיעה קבועה בגפה.

5. כשל בהזעקת צוות בכיר או אי-מעורבות של רופא כונן

חדרי לידה רבים מנוהלים בשגרה ובאופן תקין על ידי מיילדות ורופאים מתמחים. עם זאת, ברגע שבו מתפתח סיבוך קליני או עולה חשד למצוקה, מוטלת חובה על הצוות הנוכח להזעיק מיד את הרופא הבכיר או את הכונן שנמצא במחלקה. עיכוב בהזעקת המומחה, או לחלופין, סירובו של הרופא המומחה להגיע באופן מיידי לחדר הלידה למרות שנקרא, מהווים מחדל ארגוני ורפואי מובהק.

השלכות הנזק וראשי הפיצוי המשפטיים

הנזקים הנובעים מרשלנות בחדר הלידה הם לרוב מן הקשים והמצערים ביותר, ובראשם שיתוק מוחין, פיגור התפתחותי, אפילפסיה ונכויות פיזיות קשות. מאחר שמדובר בנזק המלווה את הילד לאורך כל תוחלת חייו, סכומי הפיצויים בתביעות אלו הם מן הגבוהים ביותר בעולם הנזיקין, ועשויים להגיע למיליוני שקלים רבים.

הפיצויים מחושבים בקפידה על בסיס מספר ראשי נזק מרכזיים:

• הוצאות סיעוד ועזרת צד ג': מימון מטפלים וליווי צמוד לילד למשך 24 שעות ביממה, למשך כל ימי חייו, גם לאחר הגיעו לגיל בגרות.
• הפסדי השתכרות עתידיים: פיצוי על אובדן יכולתו של הילד להשתלב בשוק העבודה ולהתפרנס בעתיד אלמלא הפגיעה.
• הוצאות רפואיות, שיקום וציוד מיוחד: מימון טיפולי פיזיותרפיה, הידרותרפיה, קלינאות תקשורת, כיסאות גלגלים, רכבים מותאמים וטכנולוגיות מסייעות.
• דיור מותאם: פיצוי מוגדל לצורך רכישת או התאמת דירת מגורים נגישה ומרווחת עבור הילד וצרכיו הייחודיים.
• נזק לא ממוני (כאב וסבל): פיצוי כספי משמעותי המשקף את הפגיעה באיכות החיים, אובדן הנאות החיים והסבל הפיזי והנפשי של היילוד.

סוגיית ההתיישנות הייחודית: זכות התביעה עד גיל 25

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב הורים היא המחשבה כי חלפה תקופת ההתיישנות מאחר שעברו יותר מ-7 שנים מיום הלידה. חיוני להבהיר את חוק ההתיישנות בהקשר של קטינים:
המרוץ הסטנדרטי של 7 השנים אינו מתחיל להיספר מיום הלידה, אלא נעצר לחלוטין כל עוד הנפגע הוא קטין. מרוץ ההתיישנות של היילוד שנפגע מתחיל אך ורק ביום שבו הוא מגיע לגיל בגרות כלומר בגיל 18.

כפועל יוצא מכך, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין נזקים שנגרמו בלידה עד שהילד מגיע לגיל 25. עם זאת, לאור מורכבות איסוף המסמכים הרפואיים (כגון סרטי המוניטור המקוריים שנוטים להישחק או להעלם בארכיוני בתי החולים), מומלץ מאוד לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל הניתן ולא להמתין לרגע האחרון.

בסרטון הבא שלפניכם תוכלו ללמוד על ההבדלים בין רשלנות רפואית בלידה לבין רשלנות רפואית בהריון מפי עו"ד דוד פייל:

סיפור מקרה: אי-אבחון בזמן של דימום מוחי ביילוד הוביל לנכות קשה של 100%

תיאור המקרה: תינוק שנולד בלידה רגילה ובשבוע 39 בבית החולים "וולפסון", החל לסבול שעות ספורות לאחר הלידה מתסמינים מחשידים, בהם בצקת בעין וקושי בסגירתה, ולאחר מכן אף משונות בגודל האישונים. למרות הסימנים המטרידים, הצוות הרפואי הסתפק במעקב בלבד ונמנע מביצוע בדיקות הדמיה מוחית מיידיות. רק כעבור יומיים בוצעה בדיקת הדמיה שהדגימה לחץ תוך-גולגולתי ניכר ודימום מוחי. התינוק הועבר בדחיפות לניתוח נוירוכירורגי להורדת הלחץ, אך בשלב זה הנזק למוחו כבר היה בלתי הפיך. כיום סובל הילד מנכות רפואית ותפקודית מלאה (100%), הכוללת שיתוק מוחי בארבעת הגפיים, פגיעה קוגניטיבית קשה, ליקוי ראייה ואי-שליטה על הסוגרים.

הפעילות המשפטית של המשרד: עורכי הדין דוד פייל ואופיר בן משה ממשרד פייל ושות' הגישו תביעת רשלנות רפואית חמורה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לתביעה צורפה חוות דעת מומחה במומחיות רפואת ילדים וניאונטולוגיה, אשר קבע כי בירור הדמייתי מהיר ביום הלידה היה מאבחן את הדימום בזמן, מאפשר התערבות כירורגית מוקדמת, ומונע בסבירות גבוהה מאוד את הנזק המוחי הכבד והפיכתו של התינוק לנכה לכל ימי חייו.

דוד פייל ושות' – עו"ד רשלנות רפואית בלידה

משרד עורכי דין דוד פייל ושות' עוסק בתחום זה (ובכלל) ומלווה את לקוחותיו לאורך כל הדרך.

עורך הדין אשר ייצג אתכם יספק לכם ייעוץ משפטי מקצועי, ינחה אתכם איזה מסמכים אתם צריכים לספק וילווה אתכם לבית המשפט,עד למיצוי מלא התהליך. המשרד עובד על בסיס הצלחה.

למידע על רשלנות רפואית בהריון

למידע על רשלנות רפואית ייעוץ גנטי

לקבלת מידע נוסף אודות ייצוג בתביעת רשלנות רפואית בלידה צרו עמנו קשר טלפוני או דרך האתר ונתאם לכם פגישת ייעוץ ללא התחייבות.

שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית בלידה