להאזנה:
כל אדם שנגרמו לו נזקי גוף מתאונת עבודה, רשאי לתבוע בגינם ולקבל פיצויים ממספר גורמים רלוונטיים. מכיוון שכל סדרי הדין והביטוח במדינת ישראל מכילים תנאים שקובעים גם את מועדי הגשת כתב התביעה, חשוב מאוד להבין אחרי כמה זמן אפשר לתבוע תאונת עבודה ומהם המועדים המדויקים שמהם והלאה לא ניתן יהיה לקבל בגינה תגמולים.
אחרי כמה זמן אפשר לתבוע תאונת עבודה בביטוח הלאומי?
הגורם המפצה העיקרי בתאונות עבודה הינו המוסד לביטוח הלאומי, בו משולמים דמי פגיעה ונכות מעבודה למי שפגיעתם הוכרה כפגיעה מעבודה וזאת עקב ההכרה בתאונה שחוו כתאונת עבודה. מדובר בתהליך בירוקרטי שבסיומו תתרחש הכרה זו מכוחם של מסמכים שונים.
המסמך המרכזי והקובע הינו תעודה רפואית לנפגע עבודה, המתקבלת מרופא מטפל ושקובעת את מצבו הרפואי של התובע, את סוג הטיפול הנדרש לו וגם את ימי אי הכושר בהם לא יוכל לשוב לעבודתו. בהתאם לימי אי הכושר שנקבעו לתובע ועל סמך שכרו הממוצע משלושת החודשים שקדמו לתאונה (שכר ברוטו), יתקבל תשלום דמי פגיעה עד ל-91 הימים הראשונים שאחרי התאונה.
כפי שאתם מבינים, הליך זה עשוי להיות מעט מורכב ככל שהוא דורש קביעות ומסקנות רפואיות, לצד מילוי של כמה וכמה טפסי דיווח ותביעה למוסד לביטוח הלאומי. אם נוסיף לכך את מסגרת ההמתנה הפוטנציאלית במחלקת התביעות או העומס הנקודתי על הפקידים במועד התביעה הספציפי, נקבל פרק זמן לא מבוטל שבו תתרחש ממילא המתנה מסוימת עד לתגמולים ולכן מומלץ בכל מקרה לפעול כבר מיד אחרי התאונה ללא דיחוי.
על פי תקנות הביטוח הלאומי, ניתן להגיש תביעה להכרה בפגיעה מעבודה וקבלת דמי פגיעה בתוך 12 חודשים בלבד מיום המקרה. אם דמי הפגיעה שולמו אך התובע עדיין נותר במצב של אי כושר, באפשרותו להמשיך הלאה בתביעת זכויותיו מהביטוח הלאומי ולהגיש תביעת נכות מעבודה.
מכיוון שגם את תביעת הנכות מעבודה ניתן להגיש רק בתוך 12 חודשים מיום האירוע, מומלץ שלא להתמהמה עם התהליך ולקבל לגביו התייעצות משפטית בהקדם, ככל שישנו צורך.
אחרי כמה זמן אפשר לתבוע את פוליסת הביטוח?
במקרים רבים, תאונת העבודה מצמיחה גם את האפשרות לתבוע צד שלישי מסוים, כמו פוליסת תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה, ביטוח סיעודי, נכות מעבודה ועוד. בנוסף, חלק מהתאונות נגרמות בעקבות רשלנות או מחדלים שהתרחשו מצד גורם ספציפי, כמו למשל מעסיק שהפר את חובת הזהירות או הוראות הבטיחות במקום העבודה ואף רשות מקומית שהותירה מפגע בדרך והעובד נפגע ממנו.
בתרחישים מהסוג הזה, קיימת האפשרות להגיש תביעת רשלנות נפרדת ממנה אותו גורם יחוייב בתשלום פיצויים. אם התביעה תוגש לחברת הביטוח, הפיצויים יחולו בהתאם לתנאי הפוליסה והסכומים שנקבעו בה מראש.
החוק קובע כי ניתן לתבוע תאונת עבודה מחברות הביטוח בתוך 3 שנים ממקרה הביטוח. אם מדובר בתביעת ביטוח חיים, אשפוז, ביטוח סיעודי או ביטוח מפני מחלות, התביעה מתאפשרת במסגרת זמנים של עד 5 שנים מיום מקרה הביטוח.
אם עילת התביעה היא נכות שנגרמה למבוטח בעקבות מחלה או נזקי תאונה מאוחרים, תקופת ההתיישנות תיספר החל מהיום שבו קמה הזכאות לתבוע ובהתאם לחוזה הביטוח. לצורך העניין, תביעת ביטוח חיים תקים את הזכאות לתביעה ממועד פטירת המבוטח.
אחרי כמה זמן אפשר לתבוע תאונת דרכים המוגדרת כתאונת עבודה?
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי יש לתבוע את ביטוח החובה לרכב בתוך 7 שנים מיום התאונה. לכלל זה ישנו חריג המתייחס לקטינים שנפגעו בתאונה, כלומר נפגעים שגילם במועד המקרה היה מתחת לגיל 18. במקרה כזה, גם אם ניתן לפעול בהליך התביעה באמצעות הורים ואפוטרופוסים טבעיים או שמונו לקטין, ספירת שבע שנות ההתיישנות תתחיל רק מיום הגיעו לגיל 18, כך שניתן לתבוע בגין המקרה עד לגיל 25.
כך תפעלו אחרי תאונת עבודה:
איסוף תיעוד מהשטח
אם מצבכם הרפואי מאפשר באותו הרגע, זהו הזמן להתחיל לאסוף תיעוד מזירת התאונה. עליכם לצלם את שטח התאונה, את המפגע ואת הפציעות שנגרמו (אם נראות לעין) ורצוי לצלם את הכל ממספר זוויות. אם היו עדים לתאונה, יש לקבל את פרטיהם ולכתוב אותם ברישום מסודר הכולל את שמם המלא, מספרי הטלפון וכתובתם. מומלץ גם לנהל רישום אישי לגבי השתלשלות המקרה, על מנת שהפרטים המלאים שלו יתועדו גם כן ושדבר לא יישכח בהמשך הדרך. כמו כן, בנקודה זו עליכם גם לעדכן את המעסיק.
קבלת טיפול רפואי
גם אם נדמה שהתאונה נסתיימה בפגיעה יחסית קלה, גם אם אתם מעדיפים קודם להירגע מהמקרה ולגשת מאוחר יותר לטיפול וגם אם לדעתכם יצאתם בלא פגע, עליכם לגשת מיד לקבלת טיפול רפואי במיון, קופת חולים או במוקד רפואי קרוב.
מעבר לחשיבות הבטחת שלומכם ובריאותכם, מדובר בעניין קריטי במיוחד להוכחת המקרה. אם תתפנו שלא בסמוך למקרה או בדיעבד משום שרק אז התחילו להתפתח כאבים, לא תוכלו להוכיח בעת התביעה כי הסיבה שקיבלתם טיפול רפואי קשורה לתאונה, מה שעלול לדחות אותה בסופו של דבר. במעמד קבלת הטיפול עליכם לציין כי הגעתם בעקבות תאונת עבודה ולשמור מכאן והלאה כל מסמך רפואי שתקבלו.
מילוי טופס ביטוח לאומי ראשון
טופס ב.ל 250 של המוסד לביטוח הלאומי דורש מילוי חלקי וחתימה מצד המעסיק ומילוי בחלקו מצידכם כנפגעי העבודה. לאחר הגשתו של טופס זה לביטוח לאומי ע"י המעסיק (עליו למלא אותו כבר מיד עם קבלת הדיווח על התאונה), יש לגשת איתו לשלב הבא.
קבלת המשך טיפול רפואי בקופת החולים
כעת עם הטופס שבידכם, יש לגשת לקופת החולים בה אתם חברים ולהוציא תעודה רפואית ראשונית לנפגע עבודה. בתעודה זו יופיע מצבכם הרפואי הנוכחי, סוג ואופן הטיפול שניתן לו וגם ימי ההיעדרות מעבודה הנקראים ימי אי כושר.
הגשת תביעה לקבלת דמי פגיעה
עם תעודת אי הכושר, תלושי שכר מ-3 החודשים האחרונים וטופס ב.ל 211 מלא וחתום מצידכם, יש לתבוע את הביטוח הלאומי ולקבל דמי פגיעה, שישולמו למשך 91 ימים. התשלום מבוסס על 75% משכרכם הממוצע משלושת החודשים שקדמו לתאונה.
הגשת תביעה לנכות מעבודה
אם חלפו 91 הימים ועדיין נותר אי כושר, ניתן להגיש לביטוח הלאומי תביעת נכות ולעבור וועדה רפואית. וועדה זו תקבע אחוזי נכות מהם יתקבלו מענק חד פעמי או קצבה חודשית, האם מדובר בנכות זמנית או צמיתה והאם יש לקבוע גם אי כושר תפקודי.
בהתאמה לקביעות הוועדה, ניתן יהיה לתבוע תאונת עבודה גם מיתר הגורמים המפצים קרי חברות הביטוח, קרן הפנסיה עבור פנסיית נכות ותביעות נזיקין בגין גורם שהתרשל וגרם בכך לתאונה כמו המעסיק, הנהלת מתחם מסחרי, מפעיל פארק ציבורי ועוד.
מתי לפנות לעורך דין עקב תאונת עבודה?
עורך הדין מהווה את הגורם היחידי שמלווה את הנפגע לאורך כל מסלולי והליכי התביעות עקב תאונתו. בקיאותו וניסיונו לא רק שמאפשרים טיפול הולם בכל עניין בירוקרטי, אלא גם מביאים לכדי תכנון מושכל ונכון יותר של כל הליך. למשל, ההחלטה האסטרטגית איזה גוף לתבוע קודם או כיצד להציג את הפגיעה התפקודית מהמקרה כדי שתתבטא באחוזי נכות גבוהים יותר.
מכיוון שניתן לפנות לעו"ד בכל עת אך מומלץ להתייעץ כבר לאחר התאונה – משרד עו"ד דוד פייל ושות' ערוך לפגוש אתכם בביתכם ללא כל התחייבות, לשמוע על אפשרויות הטיפול בתביעה והיקף הפיצויים המשוער ולקבל מידע והכוונה בנוגע לכל סיטואציה שעולה מהמקרה ושדורשת התייחסות מקצועית.
