להאזנה:
נפגעתם בתאונת עבודה ואין לכם מושג מה צריך ונכון לעשות קודם? מאמר זה נכתב בדיוק עבורכם. עו"ד דוד פייל המחזיק בניסיון מקצועי של יותר מ-20 שנה כעורך דין נזקי גוף, זכויות רפואיות ותאונות עבודה, מסביר את כל הדברים שחשוב לדעת לפני הגשת התביעה, מהם הדגשים החשובים שיש להתייחס אליהם וכיצד תובעים בפועל ומממשים את זכויותיכם.
פגיעה בתאונת עבודה: דעו מה עושים מכאן והלאה!
פגיעה מתאונת עבודה היא עניין מורכב, הן מבחינת ההתמודדות האישית של הנפגע עם המקרה והנזקים ממנו והן מבחינת התמודדות עם המנגנונים הבירוקרטיים השונים שמולם צריך להתנהל. על פניו, כל אדם שנפצע במקום העבודה, שחווה תאונת דרכים בדרך לעבודה או ממנה, זכאי להגיש תביעת תאונת עבודה וכך גם מי שחווה אירוע רפואי כמו התקף לב, חלה במחלת מקצוע או סובל מפגיעות מיקרוטראומה.
יחד עם זאת, הדרך למימוש הזכויות דורשת התנהלות מדויקת ונכונה ביותר כבר מן הרגע הראשון, שכן כל שגיאה בהתנהלות מכאן והלאה עשויה להכריע את הכף לרעתכם ולמנוע את קבלת הפיצויים שמגיעים לכם. להלן כל הצעדים שנדרשים מכם משלב התאונה עצמה ועד לתביעה בפועל, כאשר בכל אחד מהם ניתן להתייעץ כבר מבעוד מועד עם עורך דין מיומן.
האם הפגיעה נחשבת לתאונת עבודה? בדקו כאן:
כל עוד נמצאתם במקום עבודתכם, עסקתם בפעילות שקשורה לעבודתכם, אפילו התהלכתם במקום העבודה או השתמשתם במכונה או מכשיר מסוימים, ברור הרי שאם נפגעתם תוך כדי אלה ייחשב הדבר כתאונת עבודה ולכן לא נרחיב על המובן מאליו.
השאלה היא כיצד מתייחס החוק למקרים "גבוליים" יותר – כמו למשל כאשר נציג מכירות מסיים את יום עבודתו בתום פגישה אצל לקוח וממשיך לביתו ואז מתרחשת התאונה (כלומר שהעובד לא היה בתוך בית העסק), נהג משאית הגיע לשעה ה-13 ברציפות שבה הוא נוהג ואז היה מעורב בתאונה (כלומר שהנהג עבר על חוק שעות נהיגה ומנוחה אך למרות זאת עדיין עוסק בעבודתו), או כאשר אדם מסיים שבוע עבודה אינטנסיבי במיוחד וחווה התקף לב, כשברור לו שאלו נסיבות עבודתו שגרמו לכך.
ההגדרה בחוק לתאונות עבודה הינה זו:
בקרב שכירים – אירוע שהתרחש במהלך ועקב עבודתו של העובד אצל מעבידו
בקרב עצמאיים – אירוע שהתרחש במהלך ועקב עיסוקו של העובד במשלח ידו.
הגדרה זו זכתה להרחבה במרוצת השנים, כך שהיא מתייחסת גם לאירועים רפואיים שניתן לבסס בינם לבין מקום העבודה קשר סיבתי מובהק, למחלות שנגרמו כתוצאה מפגיעה בסביבת העבודה וגם לפציעות מיקרוטראומה שנגרמו עקב פעולות חוזרות ונשנות למשך שנים.
הרחבה זו כוללת גם את החשבתן של תאונות הדרכים בדרך למקום העבודה (כל עוד לא בוצעה סטייה מהדרך הישירה בין בית ועבודה למעט כדי לאסוף/ להוריד את הילדים במסגרות חינוך או לקיים את מצוות תפילת הבוקר) וגם תאונות שהתרחשו בהפסקת הצהריים בעבודה (כל עוד לא ארכו יותר מ-3 שעות והתקיימו במקום שמקובל על המעסיק).
אם להבנתכם התאונה שאירעה לכם משתייכת להגדרה זו על כל אחת מהרחבותיה, ניתן להמשיך הלאה.
כך תפעלו לאחר תאונת עבודה
לפני שנפרט את הפעולות המרכזיות שעליכם לבצע מיד אחרי האירוע, חשוב להדגיש כי הגשת כתב תביעה לגורמים המפצים מוגבלת בזמן. לכן גם אם אירע מקרה חמור שהצדיק תקופת החלמה ושיקום ארוכים, מוטב שלא להמתין עד לסיומה כדי שלא תאבדו את זכויותיכם.
מעבר לכך, עשו לכם כלל אצבע מכאן והלאה, לגבי פקטור הזמנים מכל תאונה שהיא: ככל שהזמן חולף, לא רק שספירת ההתיישנות מתקדמת, אלא שמתפוגגים בהדרגה התיעוד, העדויות, פרטי המקרה, מעסיקים מתחלפים, חוקים משתנים ועוד. ככל שהדברים נתונים וידועים כבר כעת, אין ולא יהיה שום טעם להתעכב איתם, משום שאין בכך דבר פרט לחסרונות.
ובהינתן הדברים הללו, כלל אצבע נוסף: כל עוד מצבכם הרפואי עדיין נמצא בבירור וככל שייתכן שתמונת המצב עדיין אינה מלאה (אתם נמצאים עדיין בבדיקות, מעקב, אפילו לפני ניתוח), מומלץ להתייעץ משפטית לפני כל הליך תביעה ולהבין מהי נקודת הזמן הטובה ביותר לפעול מול כל גורם.
איסוף תיעוד ממקום ההתרחשות, לרבות תיעוד רפואי
מרגע הפגיעה מומלץ לפעול במהירות וביעילות כדי שלא להתעכב. הן כדי שהתיעוד יהיה כמה שיותר אמיתי והן כדי לא לסכן את שלומכם ובריאותכם באי קבלת טיפול רפואי בהקדם. ככל שמצבכם לא מאפשר להישאר בשטח ולתעד את התאונה, יש להתפנות ולשוב למקום בהמשך כדי לתעד אותו.
בשטח התאונה יש לצלם את האזור, המפגע עצמו, מעורבים, שילוט, שדה ראיה וכל אלמנט רלוונטי ורצוי מכמה זוויות שונות. יש לקבל פרטי עדים למקרה (כולל עובדים שנמצאו בשטח, אם היו כאלה) ולנהל רשימה המכילה את שמם המלא, טלפונים וכתובות.
יש לחייג למעסיק בהקדם ולדווח על התאונה, אם לא היה נוכח במקום. כמו כן, רצוי לצלם גם פגיעות פיזיות אם יש כאלו שנראות לעין, את תוצאות התאונה (מכונה שבורה, רכב הרוס וכיוצ"ב) ולערוך רישום אישי לגבי השתלשלות המקרה, עם כמה שיותר פרטים שתוכלו להביע. עם סיום התיעוד יש לגשת לקבלת טיפול רפואי ולציין שהגעתם עקב תאונת עבודה.
זכרו את מרכיב הזמן – אם תתעכבו בקבלת הטיפול, תדחו אותו בכמה שעות או שאפילו תגיעו אליו בדיעבד, משום שהכאבים התפתחו רק כעבור יומיים שלושה, הקשר הסיבתי בין תאונת העבודה לנזק יתנתק ולא תוכלו לקבל על כך פיצוי! לאחר קבלת הטיפול, יש לשמור מכאן והלאה כל תיעוד רפואי שתקבלו (כולל הפניות, מרשמים, תצלומים, תוצאות בדיקות ופענוחים) ולהמשיך לבצע את כל ההנחיות הרפואיות שנמסרו לכם במלואן.
טיפול בטפסים, ניירת ורישומים רפואיים
את התיעוד הרפואי יש להכין בסדר כרונולוגי המעיד על השתלשלות שתקל בהמשך על הליך התביעה. בנוסף, אם פוניתם באמבולנס לאחר התאונה יש להוציא דו"ח מד"א שיוגש לצורך מימון הנסיעה. אם תאונת העבודה התרחשה כתאונת דרכים ושוטר לא נכח במקום, יש לגשת לתחנת המשטרה ולדווח על התאונה, בסיומו תקבלו דו"ח משטרה (מסמך קריטי מאוד להגשת התביעה!).
בשלב זה, טופס הדיווח הראשוני על תאונת העבודה למוסד לביטוח הלאומי (ב.ל 250) כבר מוכן מצד המעסיק ומכיל את חתימתו. עם הטופס, עליכם לגשת כעת לקופת החולים שלכם ולהוציא תעודה רפואית ראשונית לנפגע עבודה, בה מפורט המצב הרפואי על הגדרת נסיבותיו ואופן הטיפול וכן ימי אי הכושר בהם לא תוכלו לעבוד. עצמאיים יתבקשו למלא תחילה את טופס ב.ל 283 ורצוי באמצעות רואה חשבון/ מנהל חשבונות.
הגשת תביעת תאונת עבודה בפועל
כעת עם הטפסים שבידכם, ניתן להגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה – טופס ב.ל 211 של הביטוח הלאומי. יש למלא אותו בפירוט ודיוק רב ולכן הקדישו לו את הזמן הנדרש וודאו שכל הפרטים תקינים, לרבות צירוף מלא של כלל הטפסים שנתבקשתם לכלול בתביעה.
כעת, תביעתכם תיבדק ואם תאושר, תקבע את גובה דמי הפגיעה שישולמו לכם, המכסה עד 91 ימים מהמקרה. אם הפגיעה תהיה ממושכת יותר, יש להגיש תביעת נכות מעבודה ממנה ניתן לקבל אחוזי נכות וקצבה חודשית קבועה או מענק כספי.
נפגעתם בתאונת עבודה? אנו נדאג למימוש זכויותיכם המלאות!
משרד עו"ד דוד פייל מעמיד לרשותכם צוות מקצועי של 30 עורכי דין ומומחים רפואיים, שיוכלו להעריך את המקרה ולגבש את דרכי הטיפול המשפטיים בו. אם תביעתכם מורכבת, נדחתה ע"י הביטוח הלאומי או שישנם גורמים מקבילים/ נוספים שצריך לתבוע, פנו אלינו ונדאג גם לכם.
