להאזנה:
דיני נזיקין עוסקים בין היתר באחריות לנזקים מסוגים שונים אשר נגרמו לפרט. הסעד המקובל בתביעות נזיקין הוא סעד כספי של פיצויים כאשר מטרת הפיצויים היא להשיב ככל שניתן את הנפגע למצב שבו היה אילולא התרחש הנזק. תחשיב נזק רשלנות רפואית הינו רשימה מפורטת לפיה אומדים את הנזק שנגרם לתובע. התחשיב מפרט את אומדן הנזק ומשקף אותו לבית המשפט במדדים כמותיים.
ראשי פרקים בתחשיב
ישנם מספר ראשי פרקים מרכזיים המופעים במסגרת תחשיב נזק רשלנות רפואית. אלו כוללים הוצאות לטיפולים רפואיים, הוצאות על התאמה של סביבת המגורים, הוצאות לניידות ונסיעה, אובדן כושר השתכרות של התובע, עזרת הזולת מצד שלישי, אחוזי נכות וכאב וסבל. התחשיב מתייחס למאפיינים האישיים של התובע לרבות הגיל והמקצוע.
התחשיב מאפשר לבית המשפט לבסס את הפיצויים באופן שצופה פני עתיד בהתאם לנתוני העבר ובהתאם למצבו של התובע בעקבות הנזקים שנגרמו לו. תחשיב נזק רשלנות רפואית מהווה חלק בלתי נפרד בתביעות בתחום זה והוא נערך בהתאם לנסיבות של כל מקרה לגופו ויש להתאימו לאופי של כל תביעה.
ראשי נזק
ראשי הנזק בתחשיב רשלנות רפואית מגלמים את אפיקי הפיצוי השונים הנתבעים במסגרת כתב התביעה. ראשי הנזק הללו מביאים לידי ביטוי את השלכות של רשלנות רפואית בטיפול על נשוא התביעה. ראשי נזק מחולקים לראשי נזק ממוניים ולראשי נזק בלתי ממוניים.
-
תחשיב נזק רשלנות רפואית
ראשי נזק ממוניים
בראש נזק הפסדי שכר לעבר נבחנת סוגיית השכר החודשי של התובע ושכרו בתקופה שקדמה לתביעה מהווה פרמטר מרכזי המשפיע על גובה הפיצוי בתחשיב. חשוב להבין לגבי ראש נזק זה ששני תובעים שנחשפו לאותה רשלנות רפואית באבחון ולאותם נזקים כתוצאה ממנה יקבלו פיצוי שונה בהתאם לגובה שכרם מכיוון שכל אחד הפסיד שכר אחר.
במסגרת תחשיב נזק רשלנות רפואית מוכנס ראש נזק ממוני נוסף והוא של הפסדי השכר לעתיד. בתחשיב לרוב ישוקלל מכפלת גובה ההכנסה החודשית באחוזי הנכות התפקודית בהתאם למספר החודשים שנותרו לתובע עד גיל הפרישה.
הפסדי השתכרות לשנים האבודות
ראש נזק ממוני של הפסדי השתכרות לשנים אבודות יופיע במסגרת תחשיב נזק רשלנות רפואית במידה וקוצרו חייו של התובע באופן חלקי כאשר הוא תובע או באופן מלא כאשר שאריו תובעים. נשוא התביעה או עזבונו זכאים לפיצוי בשל אובדן יכולת ההשתכרות במשך אותן שנים שהוא היה להשתכר אלמלא מעשה הרשלנות.
אובדן כושר השתכרות
ראש נזק ממוני זה מתייחס למידת הפגיעה ביכולת של התובע להרוויח שכר מלא או חלקי בעתיד והוא מבוסס על התפקיד המקצועי של התובע ועל השכלתו כמו גם, על אפשרויות הקידום שנמנעו ממנו כתוצאה מהנזקים. במקרים מסוימים יכולים להילקח בחשבון בקריטריון זה במסגרת תחשיב נזק רשלנות רפואית גם גובה השכר הממוצע במשק.
סיעוד ועזרת הזולת
ראש נזק ממוני נוסף אשר במקרים רבים יופיע במסגרת תחשיב נזק רשלנות רפואית הוא של הוצאות לצד ג' עבור סיעוד ועזרה הן לעבר והן לעתיד. לעבר מדובר על החזר הוצאות עבור העזרה במשק הבית כאשר מצבו התפקודי והרפואי של התובע אינו מאפשר לו להתנהל עצמאית. חשוב לדעת כי השונות בעלות של העסקת עובד זר למול העסקת מטפל ישראלי צריכה להילקח בחשבון.
ראשי נזק ממוניים נוספים בתחשיב כוללים הוצאות ניידות והוצאות עבור התאמת דיור ושיקום כמו גם, עבור הוצאות רפואיות שאינן נכללות בסל הבריאות.
ראשי נזק לא ממוניים
ראש נזק לא ממוני של כאב וסבל נפסק על ידי בית המשפט בהתאם לשיקול דעתו ולפי היקף הנזק שנגרם לתובע ואופן השפעת הנזקים על שגרת חייו, גילו של התובע ומידת הצער שנגרמה לו. ראש נזק לא ממוני נוסף הוא פגיעה באוטונומיה והוא קיים רק בתביעות על רשלנות רפואית והוא אינו תלוי ברמת הנזק. גם אבדן סיכויי החלמה הוא ראש נזק לא ממוני וגובה הפיצוי בראש נזק זה יהיה כגובה אחוז סיכויי ההחלמה.
נתונים המסייעים לבסס את התחשיב
ישנם מסמכים שונים שמסייעים לבסס את תחשיב נזק רשלנות רפואית ויש להגישן כנספחים לתחשיב. בין היתר מדובר על נתוני שכר של הנפגע באמצעות תלושי שכר או טופסי 106 לשכירים ודוחות שומה לעצמאים על מנת להוכיח את בסיס השכר. גם רשימת התרופות שנרכשו בבית המרקחת יכול לסייע בביסוס הנזק המיוחד.
עיתוי הגשת תחשיב נזק רשלנות רפואית
חשוב לדעת כי לא תמיד כדאי להגיש תחשיב נזק במועד הראשון שבית המשפט קצב לעניין. הגשת התחשיב לפני שמומחה ההגנה נתן חוות דעת מטעמו ומבלי להתייחס לטענות של ההגנה עשויה להיות טעות ולהצריך מתן חוות דעת משלימה. עורך הדין מטעם ההגנה גם כך לא יגיש תחשיב מטעמו בטרם התיק "בשל" לכך ובית המשפט לרוב ייתן לכך גיבוי ויאריך את המועדים.
סיכום תחשיב נזק רשלנות רפואית
לסיכום הנושא, תחשיב הנזק נעשה על מנת לכמת ולפצות אדם על נזקים שנגרמו לו בעבר ושייגרמו לו בעתיד. התחשיב הינו אישי לכל תובע בהתאם לקריטריונים מוגדרים והוא מוצג בפני בית המשפט על מנת שהשופט יוכל להתחשב בשיקולים שהוצגו בו ולפסוק לפיהם. ישנה חשיבות לפירוט בתחשיב לגבי התובע לרבות גילו, מעמדו, מקצועו מצבו המשפחתי וכן הלאה.
ליווי משפטי מקצועי
תחשיב הנזק אמור להיעשות על ידי עורך דין מיומן ומקצועי, כגון עו"ד דוד פייל הבקיא בנושא נזקי גוף ומנוסה בהתמודדות מול חברות הביטוח בבתי המשפט. משרד עו"ד דוד פייל ושות' עוסק בנזקי גוף ומתמחה ברשלנות רפואית. המשרד מעסיק למעלה מ-40 עורכי דין מקצועיים ומנוסים ומוביל את התחום בישראל. אתם מוזמנים ליצור אתנו קשר, אנחנו כאן למענכם.
בית המשפט העליון בהלכת המר קבע שני תנאים מרכזיים שקיומן נדרש לביסוס עילה זו. התנאי הראשון הוא שמדובר במום או מחלה שהוועדה להפסקת הריון הוועדה הייתה בוודאות מאשרת להורים להפסיק את ההיריון. התנאי השני הוא כי במידה והתנאי הראשון מתקיים ההורים בוודאות היו מחליטים לבצע הפלה רפואית.
בעבר הן ההורים והן הניזוק עצמו היו יכולים לתבוע בגין עילה זו. כתוצאה מכך תקופת ההתיישנות בת 7 השנים החלה עם הלידה ואילו של היילוד בהגיעו לגיל 18. כיום רק ההורים יכולים להגיש את התביעה וזו כאמור צריכה להיות מוגשת בתוך 7 שנים למעט במקרים חריגים הקבועים בחוק.
בעבר הן ההורים והן הילד היו רשאים להגיש תביעות רשלנות רפואית עקב לידה עם מחלה חמורה שהייתה אמורה להתגלות קודם לכן. ההורים יכלו לתבוע בשל ההולדה בעוולה והילד בשל החיים בעוולה. בית המשפט העליון ביטל את הזכאות של הילד לתבוע וכיום לא ניתן לתבוע בעילה של חיים בעוולה.
בדרך כלל בתביעות רשלנות רפואית יש צורך להוכיח כי היה קשר סיבתי בין הרשלנות לנזקים מהם התובע סובל. בהולדה בעוולה לא ניתן לטעון כי הנזקים נגרמו מהרשלנות. התובעים נדרשים להוכיח כי לו היו מקבלים את המידע לגבי המום או המחלה במועד בו ניתן היה לבצע הפלה וכתוצאה מהרשלנות הרפואית הדבר נמנע מהם.
