רשלנות רפואית בביצוע בדיקות סקר גנטיות

להאזנה:

הבדיקות המלוות את ההיריון לרבות בדיקות הסקר הגנטיות הינן חשובות מאוד ומחדל שקשור להעדר הפניה לבדיקות, טעויות של המעבדה הגנטית או אבחון לקוי של מום בעובר, יכול להוות במקרים רבים עילה לתביעת רשלנות רפואית. רשלנות רפואית בביצוע בדיקות סקר גנטיות יכולה להשפיע דרמטית על ההורים והתינוק במידה והוא נולד כתוצאה מרשלנות שכזו ולהצדיק פיצויים משמעותיים במידה והתביעה תתקבל בבית המשפט.

מטרת בדיקות הסקר

בדיקות סקר גנטיות נועדו לברר אם אחד מבני הזוג המבקשים להיכנס להריון או במהלכו הם נשאים לאחת מהמחלות התורשתיות הנפוצות אשר ניתנות לאבחון במסגרת בדיקת הסקר הציבורי. הבדיקה כוללת רשימת של מחלות שעקב שכיחותן באוכלוסייה או בשל הסיכון הנלווה אליהן נבחרו על ידי משרד הבריאות להיכלל בבדיקת הסקר והם ניתנות ללא עלות במסגרת הסל.

בדיקות הסקר הגנטיות מבוצעות בנטילת דגימות דם כאשר למרבית הבדיקות נדרש דם מהאם ורק במידה ומזוהה אצלה נשאות גם מהאב. הבדיקות המומלצות לכל בני זוג נקבעות על פי ארץ המוצא והעדה של שני הצדדים.

קבלת החלטות רפואיות חיוניות

לאחר ביצוע הבדיקות השונות אפשר לאמוד את מידת ההתפתחות התקינה של העובר וכאשר מתגלה מום, כשל גנטי או לחילופין צפי למומים מולדים ומחלה קשה, יש חובה לידע את ההורים על כך ולתת להם לבחור אם להמשיך את ההיריון עד סופו למרות הסיכונים או להפסיקו באופן יזום. כאשר הדבר לא נעשה הדבר עשוי להיחשב בתור רשלנות רפואית באבחון בתנאים מסוימים.

סוגי רשלנות רפואית בביצוע בדיקות סקר גנטיות

ישנם מספר מצבים שעשויים להיות מוגדרים כרשלנות זו. למשל כאשר הרופא המטפל לא הפנה את בני הזוג לביצוע בדיקות שרלוונטיות להם עקב גורמים שונים כגון מוצא או גיל. גם כאשר לא בוצעה הפנייה של בני הזוג לבדיקות נוספות לאחר שהתקבלו ממצאים קודמים המחייבים זאת עשוי להיחשב רשלנות רפואית בביצוע בדיקות סקר גנטיות בנסיבות מסוימות.

רשלנות בבדיקת סיסי שלייה

ביצוע הבדיקות מצריך הליך פולשני כמו בדיקת סיסי שלייה לצד זה, יש צורך בביצוע מעקב צמוד של הרופא המטפל לאחר ביצוע הבדיקה ועליו לוודא כי לא נגרמו למטופלת זיהומים. זיהום כתוצאה מהליך בדיקת סיסי שלייה רשלני הוא נדיר אך במידה והוא התרחש ויהיה ניתן להוכיח כי הנזקים היו נמנעים לו בוצע מעקב גניקולוגי הולם תהא עילה לתביעת רשלנות רפואית.

מצבים המצריכים הפנייה ליועץ גנטי

משרד הבריאות פרסם רשימת מצבים בהם על הגורם המטפל חובה להפנות את ההורים לייעוץ גנטי של מומחה. בין היתר הדבר נחוץ כאשר ישנו סיכון מוגבר למום כמו תסמונת דאון הקשור למאפייני האם או גילה כמו גם, כאשר יש קרבת דם משפחתית בין ההורים. גם כאשר אחד ההורים מדווח על קיומה של מחלה גנטית שלו הרופא המטפל צריך להפנות לייעוץ.

דיקור מי שפיר

בדיקה זו נערכת במטרה לגלות הפרעות במבנה ובמספר של הכרומוזומים של העובר ברחם על מנת לגלות למשל תסמונת דאון. את הבדיקה מבצעים כיום באמצעות השבב הגנטי ושיטה זו מאפשרת לזהות מספר גדול יותר של תסמונות גנטיות מאשר בדיקת הקריוטיפ בה עשו שימוש בעבר. כאשר מתקבלת תוצאה לא ברורה יש צורך להפנות את המטופלת להמשך בירור גנטי.

הלכת סידי

בתחום של רשלנות רפואית בביצוע בדיקות סקר גנטיות יש חשיבות מרכזית לנושא של חובת היידוע והוא נקשר בפסיקה פעמים רבות למקרים המוגדרים כהולדה בעוולה. בית המשפט העליון במסגרת “הלכת סידי” קבע הלכה המגדירה מה הרופא המטפל נדרש ליידע בכל הנוגע לבדיקות השונות.

חובת היידוע על פי הלכת סידי נוגעת, הן לגבי הבדיקות הגנטיות הניתנות ללא עלות במסגרת הרפואה הציבורית והן על כל בדיקה גנטית פרטית, גם אם אינה זמינה ברפואה הציבורית, במידה והיא יכולה למנוע את ההולדה בעוולה. מחובתו של הרופא ליידע לגבי הבדיקות הרלוונטיות ברפואה הפרטית כאן בישראל, כמו גם מעבר לים.

הייחודיות של עילת ההולדה בעוולה

עילת הולדה בעוולה קבלה משנה תוקף עם הכנסת חוקי היסוד למפשט הישראלי בשנות ה-90. במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נקבע כי הזכות לפרטיות ולאוטונומיה של הפרט הן זכויות חוקתיות. בהקשר זה עילת ההולדה בעוולה הינה יוצאות דופן בהשוואה לעילות אחרות בדיני הנזיקין מאחר והעוולה של רשלנות בטיפול בוצעה כלפי מי שטרם נולד כאשר הדין לרוב אינו מכיר בו כבעל זכויות וחובות.

רשלנות במעבר המידע בין הגופים השונים

בדיקות הסקר הגנטיות במהלך ההיריון אינן מתבצעות על ידי גוף או אדם אחד. פעמים רבות האישה עוברת דרך מספר מרכזים רפואיים שונים והם נדרשים לתקשר ביניהם בצורה מקצועית. רופא הנשים של האישה ההריונית אשר מצבע את מעקב ההיריון נדרש לעיתים להפנות גם לגנטיקאי מומחה חיצוני, תוצאות המעבדה צריכות לחזור לגורמים הרלוונטיים וכן הלאה.

ליקויים בהעברת המידע יכולים לעיתים לבסס עילה להגשת תביעה כאשר המחלה הגנטית לא אובחנה מבעוד מועד. ישנם סיטואציות בהם רשלנות רפואית בביצוע בדיקות סקר גנטיות תיוחס למספר גורמים רפואיים במקביל בהתאם לחלקם היחסי במחדל הרשלני כפי שזו תוכח במסגרת התביעה.

התיישנות בהגשת תביעות

כאשר במסגרת תביעת רשלנות רפואית בבדיקות סקר גנטיות מועלית הטענה כי לולא הרשלנות היו ההורים מפסיקים באופן ייזום את ההיריון הרי שעילת התביעה הינה למעשה של ההורים ולא של הילד. לכן במקרה מעין זה התביעה תתיישן תוך 7 שנים מהלידה. מכיוון שהתיישנות ברשלנות רפואית יש להגיש על פי החוק בתוך 7 שנים מיום האירוע אשר גרם לנזק.

מהשלב שבו הוגשה התביעה בפועל לבית המשפט, מרוץ ההתיישנות נעצר וכאשר התביעה מופסקת ומוגשת שוב מחדש לאחר מכן, לא יובא לצורך חישוב מניין תקופת ההתיישנות, משך הזמן שבו התביעה התנהלה בבית המשפט.

ההבדל בין רשלנות בהריון ורשלנות בלידה

בהקשר זה חשוב להבין כי בניגוד לרשלנות בבדיקות סקר גנטיות שמוגדרות כתביעת היריון, בהם התביעה איננה של הילד אלא של ההורים כאשר מדובר ברשלנות בלידה התביעה יכולה להיות מוגשת גם על ידי הילד בעתיד והדבר משנה לחלוטין את סוגיית ההתיישנות. כאשר מדובר בתביעה של הילד היא מתיישנת רק 7 שנים לאחר הגיעו לבגרות כלומר רק בהגיעו לגיל 25.

סיכום רשלנות בביצוע בדיקות סקר גנטיות

לסיכום הנושא, בדיקות סקר גנטיות יש לבצע בהתאם להמלצות מערכת הבריאות ובהתאם למאפיינים עדתיים ואישיים של בני הזוג. רשלנות רפואית בבדיקות סקר גנטיות יכולה להתרחש ע"י גופים שונים לרבות מצד הרופא המטפל, היועץ המומחה, המעבדה כמו גם, עקב חוסר בתיאום בין הגופים. את התביעה לרוב מגישים ההורים וההתיישנות מתחילה עם הלידה בהתאם.

קבלת ליוויי משפטי

במידה ואתם זקוקים למידע נוסף לגבי ההיתכנות של תביעת רשלנות רפואית בביצוע בדיקות סקר גנטיות משרד עו"ד דוד פייל הוא הכתובת לכך.

אנו מתמחים מזה למעלה מ-20 שנה בתחום של רשלנות הרפואית ולמשרד רזומה מפואר של הצלחות בבתי המשפט ומחוצה להם. השגנו לאורך השנים לקוחותינו פיצויים בגובה מאות מיליוני שקלים במשך השנים. המשרד עובד עם יועצים רפואיים מומחים לרבות בתחום הגנטיקה ובדיקות הסקר ועורכי הדין שלנו ישמחו לעמוד לשירותכם.