תביעה בגין תאונת טביעה

להאזנה:

בין 30-50 בני אדם נפטרים מידי שנה בתאונות תביעה, על אף שישראל למרבה האבסורד, היא מדינת חוף המכילה כ-306 ק"מ הנושקים לים התיכון, המלח והכנרת, 157 חופים מוכרזים ואלפי מפעלי טבע ותיירות בכל האזורים. אם לכם או ליקיריכם אירעה תאונת טביעה, מאמר זה ישמש אתכם כמדריך לפני הגשת תביעה בגין תאונת טביעה שהתרחשה בים, הבריכה או הצימר.  

הגורם הנתבע בגין תאונת טביעה

טביעה בים

הגשת תביעה בגין תאונת טביעה נגד מפעיל החוף – האחריות לאירועי טביעה שהתרחשו בחופי ישראל היא של הגורם שמחזיק באותו חוף, לרוב העיריה או המועצה המקומית שמתפעלת אותו ומחויבת לדאוג להסדרי בטיחות במקום ולאכוף אותם בשוטף.

כך למשל, טביעה בחוף מציצים התלאביבי תגרור תביעה כלפי עיריית תל אביב. טביעה שהתרחשה בחוף פלמחים תופנה לרשות הטבע והגנים. טביעה בחוף ניצנים תאפשר לתבוע את מועצה אזורית חוף אשקלון. וכן הלאה.

הגשת תביעה בגין תאונת טביעה נגד משרד הפנים – מלבד הגורם המחזיק בחוף, חשוב לדעת כי גם המדינה אחראית במובן מסוים ועל כן ישנם מקרים בהם ניתן לתבוע אותה. הסיבה לכך היא סמכויות הפיקוח על החופים ששמורות לשר הפנים, בין היתר על איסור כניסת מתרחצים לאזור אסור. וכך כאשר נסיבות אותו החוף "מסוכנות באופן קבוע" אך ניתן להוכיח כי המדינה לא נקטה בצעדים להימנעות מרחצה במקום – ניתן לתבוע גם אותה.

ומה לגבי טביעה בחוף לא מוכרז? הגורם האחראי אינו פטור מאחריות לכך, בייחוד כאשר באותו החוף יש מתקנים שמהם ניתן לשער שמדובר בחוף מוכרז, כמו למשל מבנה עזרה ראשונה או שירותים. הפסיקה מהעשורים האחרונים בנושא קובעת כי חובה לשלט באופן ברור ובולט מאוד את החופים הבלתי מוכרזים ולגדר אותם בעזרת חבלים, דגלים ומצופים, לצד פיקוח סדיר על המקום.

טביעה בבריכה

תביעה בגין תאונת טביעה בבריכה תופנה כמובן למפעילי הבריכה: גורם פרטי שהבריכה בשטחו, קיבוץ שמפעיל את הבריכה, הנהלת פארק מים וכיוצ"ב. כדי לתבוע, יש לבדוק האם נשמרו הנחיות כחוק מצד המפעילים:

• קיום נקודת הצלה הכוללת סוכת מצילים עם תצפית לכל שטח הבריכה וגישה מיידית למים. הסוכה נדרשת לסוכך, וילון ואלמנטים נוספים לראיה טובה גם בשעות בהן השמש מסנוורת.
•  ציוד הצלה – שני גלגלי הצלה, מוט באורך 5 מ' עם לולאה בקצה ורמקול (מגהפון). התחנה תסומן בשלט לבן ועליו מגן דוד אדום, עם המילים "תחנת עזרה ראשונה".
• העסקת מצילים – הבריכה נדרשת לשני מצילים בכל שעות הפעילות, כאשר אחד מהם מציל אחראי העונד תג מיוחד ומונע ממתרחצים המתקשים בשחייה או ציפה להגיע למים העמוקים. על המציל נאסר לעזוב את נקודת ההצלה או לעסוק בכל עניין אחר. לצידו פועל סדרן בריכה לאורך כל שעות הפעילות.
• גידור הבריכה וסימון – סימון יופיע בדפנות הבריכה על כל שינוי של 20 ס"מ בעומק המים. החל מעומק 120 ס"מ יופיע בקרקעית הבריכה ודפנותיה פס אדום בולט. הבריכה תשולט בשלט אזהרה "סכנה – מים עמוקים" שתלוי בחבל מעל המים.
• מקפצות למים – קרש מקפצה מוכרח להכיל מעקה משני צדדיו ושלט אזהרה "זהירות מקפצה".
• צבע קרקעית הבריכה – על פי החוק, קרקעית הבריכה מוכרחה להיות צבועה בכחול או תכלת בלבד.

טביעה בצימר

בדומה לבריכה, הגשת תביעה בגין תאונת טביעה בצימר תופנה לבעלי מתחם האירוח. גם כאן יש לבדוק האם המקום פועל תחת הנחיות נדרשות:

• רישוי להפעלת המקום – האם הצימר מכיל רישיון עסק ואת אישור משרד הבריאות להפעלת מתקני מים במקום (בריכה, ג'קוזי פנימי וג'קוזי ספא).
• שילוט הכוונה ואזהרה – שילוט סכנת מים עמוקים, פתחי יציאה ממתחם הבריכה והוראות הפעלה ובטיחות למתקני הספא.
• הליך בטיחות ייחודי לבריכה – צימרים אינם מחויבים בהחזקת מציל אך כן נדרשים לאחריות תפעול ותחזוקת הבריכה ומתחם הבריכה. האחראי למתחם מחויב להישאר במרחק 20 דקות משטח הבריכה כל זמני הפעילות.
• בטיחות מתחם הבריכה – יש להקיף את הבריכה בריצוף נוגד החלקה. רוחב הבריכה המקסימלי המותר הוא עד 6 מטרים. שטח פני המים המקסימלי המותר הוא עד 75 מטרים. הבריכה תכלול שער כניסה תקני לחלוטין, לא רעוע, לא שבור ושנפתח בקלות.
• אופי השכרת המקום – טרם הגשת התביעה יש לבדוק את אופי וטיב ההשכרה של הצימר, כמות האנשים שהתארחה בו ואופן השימוש שנעשה במקום.

הכנת תיק התביעה

בעת המקרה, יש להצטייד בפרטי פוליסת הביטוח של הגורם המפעיל. אם מפעיל השטח הפר את אחת מתקנות הבטיחות שפורטו לעיל או יותר וככל שישנו קשר סיבתי בין הפרת אותה תקנה לטביעה עצמה, קיימת עילה לתביעת נזיקין. אם התביעה הסתיימה בפגיעה פיזית, ניתן לתבוע בגין נזקי גוף, הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות, הפסדי שכר, עזרת צד ג', נכות, כאב וסבל ועוד. אם התביעה הסתיימה במוות, התביעה תכלול את אובדן ההשתכרות הפוטנציאלי עד גיל הפרישה מעבודה ופיצוי על אובדן החיים, הוצאות קבורה ועוד.

לצורך גיבוש התביעה יש להצטייד במסמכים הבאים:

• רישום פרטים מדויק – עריכת זיכרון דברים למיקום, תאריך, שעה וכל הפעולות, הגורמים או המחדלים שנכללו באירוע עד לרגע הטביעה ולאחריו.
• דו"ח רפואי – מיד לאחר קבלת הטיפול וביצוע עזרה ראשונה, יש לכתוב את כל הנסיבות שהובילו לטביעה ולפגיעה ממנה ולפרט באופן מסודר את כל שלבי השתלשלות האירוע.
• דו"ח מפעיל – דיווח למפעיל הבריכה אודות התביעה והפעלת פוליסת הביטוח האישית של המבוטח, אם קיימת פוליסה רלוונטית.
• נתונים מתיעוד המקרה – איסוף צילומים, פרטי עדי ראייה או נותני הסיוע (המציל עצמו למשל) ולנסות לגבות מהם הצהרה מצולמת, מוקלטת או כתובה אודות הנסיבות.
• דו"ח מומחה בטיחות – צירוף חוות דעת ממומחה בטיחות מתאים, שיפרט את הכשלים או ההתרשלות סביב אירוע התביעה ושייתכן כי גרמו לה.

הימנעות אישית מטביעה

סביר להניח שתהליך הוכחת האחריות לצורך קבלת הפיצויים יהיה ממושך, בעיקר בשל הניסיון של הנתבעים להוכיח את האשם התורם המשמעותי שהיה לטובע בעת כניסתו למים או פעולותיו בשל שיקול דעת לקוי.

חשוב מאוד לתת את הדעת לגבי הפעולות או רמת המודעות האישית בה היה נתון האדם שטבע, האם הכיר מראש את הסכנות והמפגעים הפוטנציאליים לרבות אלה שהיו קיימים במקום והאם יכול היה לנקוט בפעולות להימנעות מהאירוע, שמכוחן ייתכן ודבר לא היה מתרחש. כך או כך, יהיה צורך להתייעץ עם עו"ד המתמחה בנזקי גוף לצורך הגשת התביעה וניהול הליך מוצלח, עד לקבלת הפיצויים המלאים מנזקי הגוף וטראומת התביעה.

ניסיון של יותר מ-20 שנה בתביעות נזקי גוף

אם אתם או מי מיקיריכם חוויתם אירוע טביעה, בין אם תוצאות האירוע הותירו נזק זמני או צמית ובין אם נגרם מותו של אדם – משרדנו ערוך ללוות אתכם לאורך כל הדרך, תוך מתן מעטפת משפטית מלאה לנושא והשלמת התביעה וקבלת הפיצויים בהצלחה.

אנו מזמינים אתכם לתאם עמנו פגישה ללא כל התחייבות שתיערך בביתכם, במסגרתה נקבל מכם מידע אודות המקרה ונעריך את סיכויי התביעה והאסטרטגיה המשפטית הנדרשת לה.