להאזנה:
אף עובד לא מייחל להיקלע לתאונת עבודה, אך את הזכויות בגין המקרה חשוב להכיר מבעוד מועד. אז כאשר נגרמת תאונת עבודה – מי משלם בגינה וכמה? לפניכם כל הגורמים אותם ניתן לתבוע בגין המקרה:
הזכאות להכרה בתאונת עבודה
על פניו, כל עובד במדינת ישראל רשאי לגשת למוסד לביטוח הלאומי ולתבוע בגין תאונת עבודה שאירעה לו. אלא שחוק זה מכיל הגדרות, חריגים וסייגים שונים להלן:
- הזכאות לתבוע מותנית בתשלום דמי הביטוח הלאומי ובהצהרה תקינה על ההכנסות בהתאם לחוק.
- תאונת העבודה תוכר רק אם התרחשה לעובד במהלך ועקב עיסוקו, או במהלך ועקב עיסוק במשלח ידו (לעצמאיים).
- גם תאונות בדרך לעבודה וממנה ייחשבו ככאלה, כל עוד לא בוצעו סטיות מהדרך המקובלת לעבודה למעט לצורך איסוף והורדת ילדים במסגרות חינוך, או לצורך קיום תפילת הבוקר בבית הכנסת.
- תאונות שהתרחשו בהפסקת הצהריים של העובד, בתנאי שהעובד שהה במקום שמקובל על המעסיק ושההפסקה שלו הייתה עד 3 שעות לכל היותר.
- אירועים רפואיים כמו התקף לב או שבץ מוחי ייחשבו כתאונת עבודה בתנאי שניתן לבסס קשר סיבתי בינם לבין תנאים או תרחישים מעבודה שקדמו להם.
- התפרצות מחלות (מחלת מקצוע) או נזקים (מיקרוטראומה) יוכרו כתאונת עבודה, ככל שניתן להוכיח כי נגרמו מתנאי העבודה, סביבתה או עצם קיומה.
תאונת עבודה מי משלם לי מיד לאחר המקרה?
הדיווח וקבלת התגמולים מתאונת העבודה דורשים תהליך בירוקרטי מסוים, כך שהתשלום עשוי להתרחש, ככל שנמצאתם זכאים אליו, באופן רטרואקטיבי. כך או כך, הגורם הראשון שישלם לכם מבחינת סדר הזמנים הכרונולוגי יהיה המעסיק, שמחויב לפי חוק לשלם את השכר המלא לעובד מיום התאונה ולאחר מכן ישלם ימי מחלה על פי חוק.
כאשר העובד ניגש לתבוע את הביטוח הלאומי בגין תאונת העבודה – אם יימצא זכאי להכרה במקרה ישולמו לו דמי פגיעה החל מהיום הרביעי למקרה. אם פגיעתו של העובד נמשכת כך שאיננו מסוגל לשוב לעבודתו גם בתום תקופת דמי הפגיעה, באפשרותו לתבוע נכות מעבודה.
תשלומים ותגמולים לנפגע העבודה במוסד לביטוח הלאומי
כאמור, התחנה הראשונה והמרכזית שבה יחול תשלום היא הביטוח הלאומי. עם קבלת התביעה והכרה באירוע כתאונת עבודה, יהיה הנפגע זכאי לקבלת דמי פגיעה המשולמים לו עד 91 ימים מהתאונה ומבוססים על 75% משכרו הממוצע משלושת חודשי העבודה שקדמו לתאונה. השכר הקובע הינו ברוטו, כולל כל תוספת שהוכנסה לשכר בתקופה זו כמו דמי הבראה, בונוס, משכורת 13 וכיוצ"ב.
אם בתום תקופת דמי הפגיעה העובד נותר במצב של אי כושר המונע ממנו את מסוגלות העבודה, בין אם לתקופה זמנית ובין אם לצמיתות, באפשרותו להגיש תביעת נכות מעבודה ולקבל אחוזי נכות מתאימים. כאן נחלק התשלום לאחת משתי אפשרויות:
- קבלת מענק כספי חד פעמי – נפגעים שנקבעו להם 9%-19% נכות בוועדה הרפואית זכאים למענק חד פעמי בגובה 43 קצבאות, המבוסס גם הפעם על 75% מהשכר הממוצע ל-3 החודשים שקדמו לתאונה.
- קבלת קצבת נכות חודשית – נפגעים שנקבעו להם 20% נכות ומעלה בוועדה הרפואית זכאים לקצבה קבועה וזאת עד לגיל הפרישה מעבודה. בנקודת הפרישה, יתבקשו לבחור האם לעבור לקבל קצבת זקנה, המזכה במענק חד פעמי בגובה 26 קצבאות אך שוללת את הזכאות להגיש מכאן והלאה תביעות להחמרת מצב ולכן בבוא היום תדרוש שיקול והתייעצות.
מלבד התגמולים הבסיסיים שמגיעים לכל תובע שהוכר כנפגע עבודה, נציין כי במקרים רבים שמורה הזכות לקצבאות והליכים נוספים, בהתאם למצבו של הנפגע ובכפוף למסלולים בירוקרטיים נפרדים:
- קצבת סיעוד לבעלי מצב סיעודי הזקוקים לעזרת הזולת
- קצבת שירותים מיוחדים
- מעמד נכה נזקק הקובע נכות של 100% לתקופה זמנית, בקרב נפגעים שקיבלו נכות זמנית.
- קצבת ניידות לזקוקים לפתרונות התניידות או להתאמות רכב והסעות
- זכויות נוספות מול מס הכנסה ומשרד האוצר, הרשויות המקומיות והגופים הרפואיים.
כשיש שני מקומות עבודה ומתרחשת תאונת עבודה: מי מהם משלם?
במקרה כזה, השכיר נדרש להגיש את התביעה שלו בהתאם למקום העבודה שבהקשר שלו נגרמה תאונת העבודה. יחד עם זאת, עליו לצרף לתביעה את תלושי השכר ממקום העבודה השני ככל שבגינו משולמים דמי הביטוח הלאומי כחוק וזאת כדי ששכרו הממוצע יחושב משני מקומות העבודה, כבסיס לקבלת תגמול הולם.
אם השכיר היה מצוי באי כושר לתקופה של 12 ימים ומטה עקב תאונת עבודה, המוסד ישלם לו דמי פגיעה בעבור התקופה רק החל מהיום הרביעי.
מי משלם לעצמאי שעבר תאונת עבודה?
עצמאיים אינם זכאים לקבלת דמי פגיעה מהביטוח הלאומי בעבור 12 הימים הראשונים של אי הכושר. במילים אחרות, הזכאות מתחילה רק מהיום ה-13 וכאמור למשך 91 ימים לכל היותר. אם אי הכושר נקבע לתקופה נמוכה מ-12 הימים, לא יהיה זכאי העצמאי לדבר. נציין כי חישוב דמי הפגיעה לעוסקים מורשים מבוסס על המקדמות החודשיות שכבר שולמו לביטוח הלאומי במועד תאונת העבודה.
ככל שמקדמות אלה גבוהות יותר, כך תשלום דמי הפגיעה יהיה גבוה גם כן. לאור המורכבות והרגישות הגבוהה שבזכויות מתאונת העבודה לעצמאיים, מומלץ לוודא מול רואה החשבון כי המקדמות לביטוח הלאומי משולמות כראוי ובזמן אמת ולפנות לאחר מכן להתייעצות משפטית לצורך הגשת התביעה.
תשלום תאונת עבודה לעובדים בהסדר (לפי תקנה 22)
תקנה 22 של הביטוח הלאומי קובעת, כי כל ארגון עם 100 עובדים ומעלה יוכל לערוך מול העובדים שלו הסדר, לפיו דמי הפגיעה ישולמו ישירות מהמעסיק, שידווח על התאונה לביטוח הלאומי במקביל ויבוא איתו בחשבון בהמשך ובמנותק מהעובד כדי להתקזז על התשלום. לרוב ההסדר נערך כך, שהעובד מקבל את דמי הפגיעה במועד השכר החודשי כך שתימנע פגיעה בהכנסה השוטפת.
תביעות צד שלישי לאחר תאונת עבודה
כפי שקראתם, המוסד לביטוח הלאומי מהווה את הגורם המרכזי ביותר לעניין הפיצויים אך הוא אינו היחיד. בהתאם למקרה ונסיבותיו, יוכלו נפגעי העבודה לתבוע גם את חברת הביטוח או קרן הפנסיה בגין מקרי אובדן כושר עבודה, את פוליסת הביטוח לתאונות אישיות, נכות מעבודה, שברים, ניתוחים, אשפוזים ועוד.
ככל שהתאונה נגרמה עקב כשל, מחדל או רשלנות מצד מקום העבודה, ניתן יהיה להגיש נגדו תביעת נזיקין ולקבל פיצויים כספיים. נציין כי במקרים אלה בית המשפט עלול לקבוע "אשם תורם" שמפחית מסכום הפיצויים בפועל, ביחס לחלקו האישי של העובד בהיווצרות או היקלעות לתאונה מצידו. לאחר פסק הדין, ניתן יהיה להגיש תביעה נגד ביטוח מעבידים שקיים למעסיק.
צד שלישי נוסף יהיה הגורם שבשטחו נגרם המפגע וככל שמדובר ברשלנות מצידו, למשל בור פתוח במדרכה או מרצפות רטובות בקניון. יש לציין כי בכל אחד מהתרחישים הללו, סכומי הפיצויים יקוזזו בפועל בהתאם לתגמולים שכבר שולמו ע"י המוסד לביטוח הלאומי.
עורך דין תאונות עבודה עם ניסיון של 20 שנה
אם אתם או מי ממשפחתכם חוויתם תאונת עבודה, אל תתמהמהו בבדיקת היקף זכויותיכם המלאות ובהגשת התביעה. זה הזמן לפנות אלינו להתייעצות מקצועית ומהירה, שתאפשר לכם להבין את זכויותיכם והיקף הפיצויים המשוער ולהתחיל לפעול על מנת לממש אותם מכל גורם מפצה.
