קרדיומיופתיה מוגדרת כמחלה ראשונית של שריר הלב, לרוב בחדרים, שאינה תוצר של מחלה כלילית או עומס בלתי סביר על הלב. קיימים שלושה סוגי קרדיומיופתיות:

  1. קרדיופמיופתיה מורחבת – עליה נרחיב במאמר זה.
  2. קרדיומיופתיה היפרטרופית
  3. קרדיומיופתיה רסטריקטיבית – סוג נדיר מאד.

בקרדיומיופתיה מורחבת חדר שמאל של הלב מאבד את צורתו עקב הגדלת קוטרו והידקקות הדופן שלו. כתוצאה משינויים אלו, רקמת שריר הלב הופכת לצלקתית.

לרוב המחלה מתפתחת בעקבות מצב דלקתי של שריר הלב, מיוקרדיטיס, שהתפתח לכדי מחלה כרונית. קיימים מספר גורמים בגינם מתפתחת קרדיומיופתיה מורחבת:

  • מחלה פוסט ויראלית – בכמחצית מהמקרים המחלה מתפתחת בעקבות וירוס הפוגע ברקמת הלב.
  • מחלה גנטית – בכמחצית מהמקרים הנותרים קיימות מוטציות מסוימות בחלבונים שאחראים על כיווץ שריר הלב. ברבע מאותם מקרים המוטציה היא בחלבון המכונה טיטין. המחלה הגנטית הינה אוטוזומלית דומיננטית.
  • סיבות נוספות פחות שכיחות:
  • Peripartum cardiomyopathy– ירידה בתפקוד הלב בתקופת סוף ההיריון ולאחריו. במקרה זה תהיה אי ספיקת לב, הפרעות קצב, עליה באירועי פקקת וכד'. הפרוגנוזה במצב זה טובה יותר מאשר במצבים אחרים.
  • המוכרומטוזיס – מחלת אגירה של ברזל.
  • אנתרציקלינים- סוג של אנטיביוטיקה.
  • מחלת צ'אגס – מחלה זיהומית הנגרמת על ידי טפיל המכונה טריפונמה קרוזי.

כמו כן, הגורמים הבאים עלולים אף הם לגרום להתפתחותה של קרדיומיופתיה מורחבת:

  • רעלנים שונים
  • צריכת אלכוהול מופרזת
  • מחסור בויטמין B1
  • סכרת

תסמיני המחלה מופיעים בדרך כלל בגילאים מבוגרים, אולם אם סיבת הקרדיומיופתיה המורחבת היא גנטית, ניתן לראות את ביטויי המחלה גם בילדות. הסימפטומים המאפיינים את המחלה מזכירים תסמינים של אי ספיקת לב:

  • קוצר נשימה, ובפרט קוצר נשימה לילי ובשכיבה (אורתופניאה, מצב המוקל על ידי שינוי תנוחה – ישיבה\עמידה).
  • בצקת ריאות
  • הפרעות קצב
  • פקקת
  • דופק מהיר
  • גודש ורידי צוואר
  • גודש בכבד
  • בצקת פריפרית
  • מיימת
  • תחושת קור בקצות הגפיים
  • איוושות אופייניות בלב

אבחנת הקרדיומיפתיה נעשית על ידי שלילת מחלות אחרות, כגון מחלת לב כלילית, מחלות לב מולדות, מחלות מסתמיות וכד'. קיים תת אבחון של סוגי הקרדיומיופתיה השונים בכלל ושל הסוג המורחב בפרט, שכן אחוז היארעותן באוכלוסייה עומד על 1.2%, אך משערים שבפועל כמות החולים גדולה הרבה יותר. על כן, יש צורך לבצע אנמנזה מפורטת, ולשלול את כל המחלות האחרות באבחנה המבדלת, תוך שימוש בכלי העזר האבחנתיים (אחד מהם או יותר, לפי מידת הצורך):

  • אק"ג
  • אקו לב
  • MRI
  • ביופסיה

היות ומדובר בשלב כרוני של דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס), הטיפול הוא בעיקר תומך. נותנים מגוון תרופות למניעת החמרת אי ספיקת הלב. ישנה חשיבות בהתאמת סוגי התרופות לכל חולה באופן פרטני, תוך התחשבות במחלות הרקע שלו.

עילות אפשריות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה של קרדיומיופתיה מורחבת:

  • לקיחת אנמנזה חלקית
  • ביצוע אבחנה מבדלת חלקית
  • אי שלילת מחלות אחרות עם תסמינים דומים
  • אי ביצוע בדיקות סקר בבני משפחתו של חולה
  • מעקב רשלני אחר מטופל עם המחלה
  • אי הפניה לבדיקות האבחנתיות המתאימות
  • פענוח שגוי של הבדיקות האבחנתיות
  • רשלנות בטיפול אשר גרמה להחמרת מצבו של החולה

במידה וקיים חשש לרשלנות רפואית באבחון קרדיומיופתיה מורחבת או בטיפולה, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות של רשלנות רפואית. המידע הרפואי הרלוונטי יוצג לרופא מומחה לחוות דעת שניה. במידה ויקבע כי אכן הייתה רשלנות רפואית, תוגש תביעה לבית המשפט. סכום הפיצויים נקבע לפי מידת הנזק שנגרם בעקבות האבחון או הטיפול הרשלני ויכול להגיע לסכומים גבוהים.