שיתוק מוחין (Cerebral palsy, C.P) הינו מצב רפואי המתייחס למספר ליקויים נוירולוגיים הנובעים מנזק מוחי שנגרם לעובר או לתינוק בזמן ההריון, הלידה או לאחר מכן.

קיימים גורמים שונים היכולים לגרום לשיתוק מוחין. הסיכוי לפתח סיבוך נוירולוגי עולה ככל שגיל העובר צעיר יותר. גורמי הסיכון הנפוצים הם:

  • פגות – הגורם העיקרי
  • ירידה באספקת החמצן למוח
  • אוטם מוחי כתוצאה מחסימת זרימת הדם למוח
  • זיהומים שונים, כגון CMV, אדמת, מנינגיטיס או זיהומים פטרייתיים
  • רעלנים
  • מצבים מולדים על רקע מומים התפתחותיים במוח
  • חבלות מוחיות

הפגיעה הנוירולוגית יכולה להתבטא כהפרעה תפקודית, הפרעה בדיבור, פיגור שכלי ועוד. ספקטרום התסמינים וחומרתם הינו רחב, כל חולה מתייצג עם רמת שיתוק ו\או פיגור שכלי שונה.

התסמינים האופייניים בשיתוק מוחין:

  • מתח שרירים ירוד בגוף
  • עוויתות \ פרכוסים
  • איחור התפתחותי
  • קשיי אכילה ובליעה
  • קשיי למידה, בעיות התנהגות
  • בעיות נשימה
  • ועוד

תהליך האבחון של שיתוק מוחין אינו תמיד פשוט. במרבית המקרים ישנם סימפטומים המתגלים רק בשלב מאוחר יותר בחיי הילוד (מספר חודשים לאחר הלידה), בדרך כלל בעקבות עיכוב התפתחותי או שינוי אחר אליו שמים לב ההורים. במקביל, חלה אחריות מצד הצוות המטפל לעקוב אחרי ילדים עם גורמי סיכון לשיתוק מוחין או ילדים בהם התגלו תסמינים המחשידים לפגיעה מוחית.

עיקר האבחנה היא קלינית, אך ישנו צורך לבצע סדרת בדיקות מקיפה על מנת לשלול מצבים רפואיים אחרים היכולים לגרום לתסמינים דומים.

בירור חשד לשיתוק מוחין כולל בין היתר את הבדיקות הבאות:

  • בדיקת הדמיה, כגון אולטראסאונד או MRI ראש
  • בדיקת EEG – במקרה של פרכוסים
  • בדיקות דם לאבחון מחלות גנטיות או מטבוליות

אמנם לא תמיד ניתן לאבחן מראש שיתוק מוחין, אך במקרים בהם הדבר מתאפשר ישנה חשיבות עליונה באבחון מוקדם, הן בשביל הערכות ההורים, והן כדי להתחיל בטיפול שיקומי מוקדם ככל הניתן על מנת להקל על הילד. הטיפולים הקיימים כיום כוללים:

  • טיפול אורתופדי – לתיקון פגמי שרירים ועצמות
  • ריפוי בעיסוק – לשיפור מיומנויות מוטוריות, חבריות והתנהגותיות
  • פיזיותרפיה – לשיפור היציבות, הכוח, הגמישות ועוד
  • טיפול תרופתי להקלה על הנוקשות בשרירים

עילות אפשריות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה של שיתוק מוחין:

  • מעקב הריון רשלני:
  • אי אבחון פגמים מולדים
  • אי ביצוע בדיקות למחלות זיהומיות
  • אי גילוי מצבים העלולים לגרום לשיתוק מוחין אצל העובר
  • מעקב רשלני אחר התפתחות העובר
  • מעקב רשלני אחר מצבה של האישה
  • רשלנות במהלך בלידה:
  • רשלנות באבחון מצוקה עוברית (אספקת דם ירודה לעובר), למשל במקרים של חבל טבור הכרוך סביב צווארו של העובר, הפרדות שליה וכד'
  • לידה מהירה או איטית מדי שגרמה לסבל עוברי
  • רשלנות בביצוע לידת ואקום
  • רשלנות בביצוע לידת מלקחיים
  • אי ביצוע ניתוח קיסרי בזמן
  • הערכה שגויה של משקל העובר, אשר השפיעה על ההחלטה אם לבצע ניתוח קיסרי או לידה רגילה
  • רשלנות רפואית במעקב אחר הילוד זמן קצר לאחר הלידה:
  • אי אבחון זיהומים או דלקת בקרום המוח ואי מתן טיפול מתאים
  • רשלנות בטיפול במקרים של הפסקות נשימה, דימומים, ירידות דופק

במידה וקיים חשש לרשלנות רפואית בהקשר של שיתוק מוחין, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות של רשלנות רפואית. המידע הרפואי הרלוונטי יוצג לרופא מומחה לחוות דעת שניה. במידה ויקבע כי אכן הייתה רשלנות רפואית, תוגש תביעה לבית המשפט. סכום הפיצויים נקבע לפי מידת הנזק שנגרם בעקבות האבחון או הטיפול הרשלני ויכול להגיע לסכומים גבוהים.