רשלנות רפואית בהריון

היכן עובר הגבול בין טעות סבירה לרשלנות ולעילה לתביעה?

לא כל שגיאה רפואית במהלך ההיריון מהווה רשלנות. יש טעויות שנעשות בתום לב ובמסגרת מגבלות רפואיות סבירות. אולם כאשר ניתן היה לאבחן מום בעובר או לפחות לעדכן את ההורים על חשש משמעותי – קיימת חובה על הצוות הרפואי לפעול, להסביר ולהפנות לבדיקה מתאימה. אם הדבר לא נעשה קמה זכות לתביעה ולפיצויים.

בכל מקרה של ספק, פנו אלינו להתייעצות ללא עלות

אמנם הרפואה בישראל נחשבת לאחת המתקדמות בעולם, אך גם בה עלולים להתרחש מחדלים. למרות קיומם של אמצעים טכנולוגיים כמו סקירות מערכות, סקר גנטי וייעוץ מקצועי, נולדים לעיתים תינוקות עם מומים שלא אובחנו אף שניתן היה לעשות זאת. במקרים כאלה, מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בתביעות בתחום זה, לצורך בדיקת המקרה והערכת אפשרות להגשת תביעה ולקבלת פיצוי.

סימנים שיכולים להעיד על קיומה של רשלנות רפואית במהלך ההיריון

לעיתים, כאשר עולה חשש כי התרחשה רשלנות מצד הצוות הרפואי, הצוות הרפואי עלול לפעול בדרכים שנועדו למזער חשיפה משפטית. התנהגויות מסוימות עשויות להעיד על ניסיון להסתיר מחדל או כשלים בטיפול:

• הימנעות ממסירת מידע או הסברים רפואיים מלאים לאישה ההרה.
• בקשה לא מוסברת לעיין במסמכים רפואיים במהלך תקופת האשפוז בהריון.
• התנהלות רפואית לא שגרתית כגון בדיקות פתאומיות, הפניות חריגות או שינוי גישה רפואית ללא הסבר ברור.
• הערות מצד רופאים או אחיות לגבי ליקויים בבדיקות שבוצעו במהלך מעקב ההיריון.
• יצירת קשר יזום מצד גורם מטעם "ניהול סיכונים" של קופת החולים או המוסד הרפואי עוד לפני שהמטופלת פנתה בעצמה.

עילות תביעה נפוצות בעקבות טעויות רפואיות בתקופת ההיריון

להלן עילות תביעה שכיחות לרשלנות בטיפול בתקופת ההיריון, הנתמכות בדוגמאות מהשטח:

טיפול רשלני בהריון בסיכון גבוה

כאשר לא ניתן מעקב הדוק או טיפול הולם לאישה הרה עם גורמי סיכון כמו גיל מבוגר, סכרת הריון, יתר לחץ דם, או הריונות קודמים מורכבים. לדוגמה: מקרה שבו אובחנה רעלת הריון אך לא ננקט טיפול מתאים בזמן.

כשל באבחון מומים בעובר

כאשר מומים משמעותיים לא אותרו אף על פי שניתן היה לזהותם בבדיקות המקובלות:

• מומי לב, מומי מוח או עמוד שדרה (כגון ספינה ביפידה), חסר איברים.
• פענוח שגוי של שקיפות עורפית או סקר ביוכימי מבלי להפנות לבדיקת מי שפיר.
• התעלמות מסימני פיגור בגדילה תוך רחמית (IUGR) או מצוקה עוברית.

אי הפניה לבדיקות או לייעוץ גנטי

למשל: אישה עם היסטוריה משפחתית של מחלה גנטית שלא הופנתה לייעוץ גנטי, או לא נשלחה לבדיקות משלימות כמו אקו לב עובר או סקירה מכוונת.

רשלנות במניעת לידה מוקדמת

במצבים שבהם הופיעו סימנים ללידה מוקדמת (כגון צירים מוקדמים או קיצור צוואר הרחם) ולא ניתן טיפול להקטנת הנזק (כמו סטרואידים להבשלת ריאות או טיפול טוקוליטי), עלולה להתרחש רשלנות רפואית בלידת פג, כאשר היעדר הטיפול מוביל לסיכון ממשי לבריאותו של היילוד.

פענוח רשלני של בדיקות מעקב הריון

למשל, התעלמות מתוצאות חריגות של בדיקות דם או שתן, או ממצאים חריגים בבדיקת אולטרסאונד או במוניטור עוברי שמצביעים על מצוקה עוברית ומחייבים התערבות מידית.

מתן תרופות מסוכנות במהלך ההיריון

שימוש בתרופות טרטוגניות (מסוכנות לעובר) ללא התוויה רפואית ברורה או ללא הסבר סיכונים מספק לאם כאשר קיימות חלופות בטוחות יותר.

כיצד תדעו אם יש לכם עילה לתביעה?

בסרטון הבא, עו"ד פייל מציג מהם הקריטריונים לבחינת מקרה, מתי קיימת עילה לתביעה, וכיצד מלווה משרדנו את ההורים בתהליך המשפטי הרגיש.

בדיקות הריון: אחריות רפואית וחשיבות הגילוי המוקדם

במהלך ההיריון, מתבצע מעקב שגרתי הכולל בדיקות חיוניות לאיתור מומים וסיכונים לעובר. כל ממצא חריג מחייב הפניה להמשך בירור או לייעוץ. כשבדיקות חיוניות אינן מבוצעות, מבוצעות עקב רשלנות או שפוענחו בצורה שגויה אז עלול להיגרם נזק חמור שניתן וצריך היה למנוע.

האחריות המקצועית חלה לעיתים עוד לפני ההיריון, דרך סקר גנטי וייעוץ ונמשכת לכל אורכו בהתאם לגורמי סיכון ולשלבי ההתפתחות. כשל בזיהוי בעיה או בהפניה להמשך טיפול, עלול להצביע על כשל במעקב.

על מה ניתן לקבל פיצוי ולפי אילו קריטריונים?

כאשר מוכחת רשלנות במעקב הריון, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים לנפגעי רשלנות בהריון, במטרה להחזיר את המצב לקדמותו ככל שניתן ולפצות על הפגיעה, הכאב וההשלכות הכלכליות.

הפיצוי מחושב לפי מספר ראשי נזק עיקריים, בהתאם לנסיבות המקרה:

כאב וסבל – פיצוי בגין נזק לא ממוני כלומר הסבל הפיזי והנפשי שנגרם כתוצאה מהרשלנות. גובה הפיצוי תלוי בחומרת הפגיעה, השפעתה על איכות החיים, ואחוזי הנכות שנקבעו.

הוצאות רפואיות ושיקום בעבר ובעתיד – כולל החזר על הוצאות קיימות ועלויות צפויות: טיפולים רפואיים, תרופות, ניתוחים, מכשירים שיקומיים (כיסא גלגלים, הליכון, מכשירי שמיעה), וכן טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פסיכולוגים ועוד.

הפסדי שכר ואובדן כושר השתכרות – להורים ניתן לתבוע פיצוי על רשלנות רפואית במקרה שאחד ההורים נאלץ להפסיק לעבוד או לצמצם את משרתו כדי לטפל בילד או במקרה של תביעות הולדה בעוולה פיצוי על הצורך לתמוך ולפרנס ילד שלא יכול להשתכר למחייתו.

לילד – במקרים של נכות הפוגעת ביכולת ההשתכרות בעתיד, בית המשפט יפסוק פיצוי על אובדן או גריעה מכושר ההשתכרות לכל החיים.

עזרת צד ג' וסיעוד – פיצוי בגין צורך בעזרה יומיומית, בין אם ממטפל מקצועי ובין אם מבני המשפחה. הפיצוי משקף את עלות ההעסקה או את התרומה בפועל של בני המשפחה בטיפול ובסיוע.

התאמת דיור וניידות – כאשר הנזק מצריך התאמות בבית (רמפות, מעלונים, הרחבת פתחים, מקלחות מותאמות) או רכישת רכב נכים, ניתן לתבוע את מלוא העלויות הנלוות לכך.

הוצאות נסיעה מוגברות – החזר על נסיעות תכופות לצורכי טיפול רפואי, בדיקות, או שיקום עבור הילד ועבור מלוויו.

הבסיס המשפטי לתביעה – האם ניתן היה למנוע את הנזק?

אלה שלושת התנאים שחייבים להתקיים:

א. התרשלות (חריגה מהסטנדרט)
הרופא או המערכת חרגו מהסטנדרט הרפואי המקובל. זה אומר: עשו משהו שרופא סביר לא היה עושה, או לא עשו משהו שרופא סביר כן היה עושה.

למשל: לא הפנו לייעוץ גנטי למרות היסטוריה משפחתית ברורה. לא ביצעו בדיקה שהייתה מקובלת באותה תקופה. לא עקבו אחרי ממצא חריג שהתגלה באולטרסאונד.

חשוב להבין: הסטנדרט נמדד לפי מה שהיה נהוג באותו זמן, לא לפי מה שאנחנו יודעים היום.

ב. נזק (פגיעה מוכחת)

קיים נזק גופני, נוירולוגי או התפתחותי משמעותי. נזק מוחשי, מדיד, שמשפיע על איכות החיים באופן דרמטי.

במקרים של מחלות מולדות הנזק הוא לרוב ברור ומתועד: קשיי הליכה, ניוון שרירים, כאבים כרוניים, צורך בטיפולים רפואיים יקרים ולטווח ארוך.

ג. קשר סיבתי (זה גרם לזה)

זו החוליה הקשה ביותר. צריך להוכיח שההתרשלות היא זו שגרמה לנזק – ולא גורם אחר.

בתחום הגנטיקה, הטענה היא לא שהרופא "יצר" את המחלה. אף אחד לא חושב שהוא הזריק לעובר גן פגום. הטענה היא עדינה יותר אבל לא פחות חזקה: הרופא מנע מההורים את היכולת לבחור.

לו ידעו, היו מפסיקים את ההריון או היו בוחרים מראש בהפריה עם ברירה גנטית (PGD) .

מתי אפשר להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון?

תביעת רשלנות בהריון בעילה של הולדה בעוולה ניתן להגיש רק עד שהילד בן 7.

החוק מבחין בין תביעת האם לבין תביעת הילד, ולכל אחת יש פרק זמן אחר:

תביעת האם (למשל עקב נזק שנגרם במהלך ההיריון כאשר בטענה היא פגיעה בזכות להחליט אם להפסיק את ההריון בגלל מום) -תקופת ההתיישנות היא 7 שנים מיום הלידה (גילוי הנזק).

תביעת הקטין (כלומר הילד עצמו) – תביעתו מתיישנת רק כשהוא מגיע לגיל 25 (כלומר 7 שנים לאחר שהפך לבגיר). לכן, ניתן להגיש תביעת הילד עד הגיעו לגיל 25.

אז למה בעצם צריך עורך דין?

מעבר להבנה המשפטית והרפואית, עורך דין רשלנות רפואית בהריון מנוסה לוקח על עצמו את ניהול ההליך הבירוקרטי המורכב מול המוסדות הרפואיים והגורמים המבטחים. הוא פועל לאיסוף שיטתי של כלל התיעוד הרפואי הרלוונטי, מאתר ומתאם חוות דעת רפואיות קריטיות ממומחים בכירים, ומגבש אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית להוכחת הקשר הסיבתי בין המחדל לנזק. בכך, הוא מאפשר למשפחה להתמקד בהתמודדות האישית והרפואית, בידיעה שההיבט המשפטי מטופל במקצועיות.

משרד עורכי דין דוד פייל ושות' – מומחיות בתביעות הריון מורכבות

יחס אישי, ניסיון מוכח והיכרות עמוקה עם התחום.

משרד עורכי דין דוד פייל ושות' מתמחה בניהול תביעות רשלנות רפואית ובפרט תביעות בגין נזקים שנגרמו במהלך ההיריון או עקב ליקויים במעקב. אנו מציעים ייעוץ ראשוני דיסקרטי, במהלכו נבחן יחד את פרטי המקרה, נבדוק האם קיימת עילה לתביעה, ונבנה תהליך מקצועי של איסוף ראיות, תיאום מומחים רפואיים וייצוג משפטי מלא.

יש לכם חשש לרשלנות בהריון? פנו אלינו בטלפון או דרך האתר ונשמח לעזור.