חיפוש
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית הריון נחשבת לאחת הסוגיות המורכבות ביותר במשפט הישראלי, וזאת משום שקשה מאוד להוכיח שנזק שנגרם בין אם לעובר או לאם במהלך ההיריון אכן היה יכול להימנע לו הצוות הרפואי היה נוהג באופן אחר. 

משרד עורכי הדין דוד פייל ושות' מתמחה בתביעות רשלנות רפואית, ובפרט במקרים של כשלים בטיפול ההריוני – ומעניק ליווי משפטי מקיף להורים ולמשפחות שנפגעו.

מה חשוב שתדעו – ואיך הדף הזה יכול לעזור לכם?

אם אתם חושדים שנפגעתם במהלך ההיריון – אל תישארו עם סימני שאלה. בעמוד זה תמצאו את כל מה שחשוב לדעת: מהם המחדלים שיכולים להיחשב רשלנות רפואית, אילו בדיקות נחשבות קריטיות, מה גובה הפיצויים שניתן לתבוע – ומתי חייבים לפעול לפני שחלון ההזדמנויות נסגר. אנחנו כאן כדי לבדוק את המקרה שלכם, ללא התחייבות ובאופן דיסקרטי.

עו"ד דוד פייל - מומחה לתביעות רשלנות רפואית בהריון

מהי רשלנות רפואית בהריון ובמעקב הריון?

מבחינה משפטית, אין בישראל סעיף חוק ייחודי המתייחס לרשלנות הריון. תביעות מהסוג הזה נבחנות לפי הכללים הכלליים של דיני הנזיקין – ובפרט לפי עוולת הרשלנות, פקודת הנזיקין וחוק זכויות החולה.

מתי מחדל רפואי הופך לעילה לפיצוי?

באופן עקרוני, כאשר יש סטייה מסטנדרט רפואי מקובל במהלך ההיריון – למשל בבדיקה, באבחון או בהפניה – ונגרם נזק שניתן היה למנוע, ייתכן שקיימת עילה לתביעה. לדוגמה, אם הצוות הרפואי לא זיהה מום משמעותי בעובר עקב התרשלות מקצועית, והתוצאה היא נזק לתינוק או לאם – מדובר באירוע שעשוי להצדיק תביעת רשלנות רפואית.

בדיקת אולטרסאונד עם רופאים – חשש לממצא חריג אצל אישה בהריון

איפה עובר הגבול בין טעות סבירה לעילה לתביעה?

לא כל שגיאה רפואית במהלך ההיריון מהווה רשלנות. יש טעויות שנעשות בתום לב ובמסגרת מגבלות רפואיות סבירות. אולם כאשר ניתן היה לאבחן מום בעובר או לפחות לעדכן את ההורים על חשש משמעותי – קיימת חובה על הצוות הרפואי לפעול, להסביר ולהפנות לבדיקה מתאימה.

אמנם הרפואה בישראל נחשבת מתקדמת, אך גם בה עלולות להתרחש מחדלים. למרות קיומם של אמצעים טכנולוגיים כמו סקירות מערכות, סקר גנטי וייעוץ מקצועי, נולדים לעיתים תינוקות עם מומים שלא אובחנו בזמן – אף שניתן היה לצפותם מראש.

במקרים כאלה, מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בתביעות בתחום זה, לצורך בדיקת המקרה והערכת אפשרות להגשת תביעה ולקבלת פיצוי.

עו"ד דוד פייל מסביר: מתי ניתן לקבל פיצויים בעקבות טעויות במעקב הריון?

בסרטון הבא מסביר עו"ד דוד פייל מהי רשלנות בהריון, כיצד ניתן לזהות אותה, אילו צעדים משפטיים עומדים לרשותכם – ומהם הפיצויים האפשריים במקרים שבהם מוכחת רשלנות.

מתי אפשר להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון?

תביעת רשלנות בהריון ניתן להגיש רק עד שהילד בן 7. עם זאת, החוק מבחין בין תביעת האם לבין תביעת הילד, ולכל אחת יש פרק זמן אחר:
 • תביעת האם (למשל עקב נזק שנגרם במהלך ההיריון) – תקופת ההתיישנות היא 7 שנים ממועד גילוי הנזק או ממועד התרחשותו (לפי המאוחר).
 • תביעת הקטין (כלומר הילד עצמו) – תביעתו מתיישנת רק כשהוא מגיע לגיל 25 (כלומר 7 שנים לאחר שהפך לבגיר). לכן, ניתן להגיש תביעה בשם הילד עד הגיעו לגיל 25.

עילות תביעה נפוצות בעקבות טעויות רפואיות בתקופת ההיריון

כשל בטיפול רפואי בהריון היא תחום רפואי-משפטי מורכב, שבו קשה לעיתים להוכיח חד-משמעית את מחדלי הצוות הרפואי. לכן, ייצוג של עורך דין רשלנות רפואית בהריון הוא חיוני לבחינה משפטית מעמיקה של המקרה.

להלן עילות תביעה שכיחות לרשלנות בטיפול בתקופת ההיריון, הנתמכות בדוגמאות קליניות מהשטח:

טיפול רשלני בהריון בסיכון גבוה

כאשר לא ניתן מעקב הדוק או טיפול הולם לאישה הרה עם גורמי סיכון כמו גיל מבוגר, סוכרת הריון, יתר לחץ דם, או הריונות קודמים מורכבים. לדוגמה: מקרה שבו אובחנה רעלת הריון אך לא ננקט טיפול מתאים בזמן.

כשל באבחון מומים בעובר

כאשר מומים משמעותיים לא אותרו אף על פי שניתן היה לזהותם בבדיקות המקובלות:

  • מומי לב, מומי מוח (כגון ספינה ביפידה), חסר איברים.
  • פענוח שגוי של שקיפות עורפית או סקר ביוכימי מבלי להפנות לבדיקת מי שפיר.
  • התעלמות מסימני פיגור גדילה תוך רחמית (IUGR) או מצוקה עוברית.

אי הפניה לבדיקות הכרחיות או לייעוץ גנטי

למשל: אישה עם היסטוריה משפחתית של מחלה גנטית שלא הופנתה לייעוץ גנטי, או לא נשלחה לבדיקות משלימות כמו אקו לב עובר או סקירה מכוונת.

רשלנות במניעת לידה מוקדמת

במצבים שבהם הופיעו סימנים ללידה מוקדמת (כגון צירים מוקדמים או קיצור צוואר הרחם) ולא ניתן טיפול למניעה (כמו סטרואידים להבשלת ריאות או טיפול טוקוליטי), עלולה להתרחש רשלנות רפואית לידת פג, כאשר היעדר הטיפול מוביל לסיכון ממשי לבריאותו של היילוד.

פענוח רשלני של בדיקות מעקב הריון

למשל, התעלמות מתוצאות חריגות של בדיקות דם או שתן, או ממצאים חריגים במוניטור עוברי – שמצביעים על מצוקה עוברית ומחייבים התערבות מיידית.

מתן תרופות מסוכנות במהלך ההיריון

שימוש בתרופות טרטוגניות (מסוכנות לעובר) ללא התוויה רפואית ברורה או ללא הסבר סיכונים מספק לאם, כאשר קיימות חלופות בטוחות יותר.

רשלנות רפואית בלידה עצמה

רשלנות בלידה מתייחסת למקרים של ניהול שגוי של מהלך הלידה – למשל איחור בזיהוי מצוקה עוברית, נזק כתוצאה מהפעלת וואקום או מכשירים, או התמודדות לקויה עם זיהום או דימום שלא טופלו בזמן. גם רשלנות בטיפול באם או בתינוק לאחר הלידה עשויה להקים עילה לתביעה.

צפו: עורך דין רשלנות רפואית בהריון דוד פייל מסביר על המורכבות שבתביעות בתחום זה

עו"ד פייל מציג מהם הקריטריונים לבחינת מקרה, מתי קיימת עילה לתביעה, וכיצד מלווה משרדנו את ההורים בתהליך המשפטי הרגיש. באמצעות דוגמאות מהשטח הוא מדגים מתי מדובר בנזק שאי אפשר היה למנוע – ומתי מדובר ברשלנות רפואית בהריון שמצדיקה תביעה לקבלת פיצויים.

בדיקות הריון: אחריות רפואית וחשיבות הגילוי המוקדם

במהלך ההיריון, מתבצע מעקב שגרתי הכולל בדיקות חיוניות לאיתור מומים וסיכונים לעובר. כל ממצא חריג מחייב הפניה להמשך בירור או לייעוץ. כשבדיקות חיוניות אינן מבוצעות, מבוצעות ברשלנות או שפוענחו בצורה שגויה – עלול להיגרם נזק חמור שניתן היה למנוע.

האחריות המקצועית חלה לעיתים עוד לפני ההיריון – דרך סקר גנטי וייעוץ – ונמשכת לכל אורכו בהתאם לגורמי סיכון ולשלבי ההתפתחות. כשל בזיהוי בעיה או בהפניה להמשך טיפול, עלול להצביע על כשל במעקב.

בדיקות הריון חשובות למניעת רשלנות רפואית

שם הבדיקה

מועד ביצוע

מטרה רפואית

אופן ביצוע / הערות

שקיפות עורפית

שבועות 11-13+6

הערכת סיכון לתסמונת דאון ומומים כרומוזומליים.

אולטרסאונד; לעיתים בשילוב עם בדיקת דם (סקר ביוכימי ראשון).

סקר ביוכימי (שליש ראשון)

שבועות 10-13+6

שיפור דיוק ההערכה לבעיות כרומוזומליות באמצעות חלבונים בדם האם.

בדיקת דם פשוטה.

בדיקת סיסי שליה (CVS)

שבועות 10-13

אבחון ודאי של מומים כרומוזומליים ומחלות גנטיות.

בדיקה פולשנית (דגימת סיסי שליה); מומלצת בסיכון גבוה או היסטוריה משפחתית.

סקירת מערכות מוקדמת

שבועות 14-16

סקירה מפורטת של איברי העובר לאיתור מומים מבניים.

אולטרסאונד מפורט ע"י מומחה.

חלבון עוברי / תבחין משולש/מרובע

שבועות 16-20 (רצוי 16-18)

הערכת סיכון לתסמונת דאון, טריזומיה 18 ומומים פתוחים בעמוד השדרה.

בדיקת דם.

בדיקת מי שפיר

שבועות 16-22

אבחון ודאי של מומים כרומוזומליים ואפשרות ל-צ’יפ גנטי.

בדיקה פולשנית (דיקור מי שפיר); לפי המלצת רופא או בחירת ההורים.

NIPT (בדיקה גנטית לא פולשנית)

החל משבוע 10

סקר מדויק לאיתור סיכון לתסמונות כרומוזומליות נפוצות (דאון, אדוארדס, פטאו).

בדיקת דם; אינה מחליפה בדיקות אבחנתיות במידת הצורך.

בדיקת אקסום (ריצוף אקסומי)

לפי צורך רפואי

איתור שינויים גנטיים נדירים שעלולים לגרום לתסמונות; לרוב בעקבות ממצא חריג.

לרוב מבוצעת על מי שפיר או סיסי שליה שנלקחו קודם לכן.

סקירת מערכות מאוחרת

שבועות 19-24 (רצוי 20-23)

סקירה מקיפה של מערכות ואיברי העובר, ואימות תקינות התפתחות.

אולטרסאונד מתקדם, לרוב ע"י רופא מומחה.

הערכת משקל ודופלר

שליש שלישי

מעקב אחר גדילה, מצג העובר, כמות מי שפיר וזרימות דם (כולל בחבל הטבור).

אולטרסאונד עם דופלר; מבוצע בקופות או בבתי חולים.

כמובן שיש עוד בדיקות רבות במהלך ההיריון – חלקן שגרתיות וחלקן תלויות בגורמי סיכון אישיים. ככל שמתגלה חשד לממצא חריג, חובת הרופא היא להפנות את ההורים לבירור מעמיק יותר. אי-הפניה, התעלמות מנתונים או אבחון שגוי – עשויים להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.

אישה הרה מחזיקה את בטנה ברגע שקט של התבוננות בבדיקה

ראשי נזק נפוצים בתביעות רשלנות רפואית בהריון

על מה ניתן לקבל פיצוי – ולפי אילו קריטריונים?

כאשר מוכחת רשלנות במעקב הריון – שגרמה לנזק לאם או לילד – בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים לנפגעי רשלנות בהריון, במטרה להחזיר את המצב לקדמותו ככל שניתן ולפצות על הפגיעה, הכאב וההשלכות הכלכליות.
הפיצוי מחושב לפי מספר ראשי נזק עיקריים, בהתאם לנסיבות המקרה:

כאב וסבל

פיצוי בגין נזק לא ממוני – כלומר הסבל הפיזי והנפשי שנגרם כתוצאה מהרשלנות.
גובה הפיצוי תלוי בחומרת הפגיעה, השפעתה על איכות החיים, ואחוזי הנכות שנקבעו (אם נקבעו).

הוצאות רפואיות ושיקום – בעבר ובעתיד

כולל החזר על הוצאות קיימות ועלויות צפויות: טיפולים רפואיים, תרופות, ניתוחים, מכשירים שיקומיים (כיסא גלגלים, הליכון, מכשירי שמיעה), וכן טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פסיכולוגים ועוד.

הפסדי שכר ואובדן כושר השתכרות

להורים – ניתן לתבוע פיצוי על רשלנות רפואית במקרה שאחד ההורים נאלץ להפסיק לעבוד או לצמצם את משרתו כדי לטפל בילד.
לילד – במקרים של נכות הפוגעת ביכולת ההשתכרות בעתיד, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי על אובדן או גריעה מכושר ההשתכרות לכל החיים.

עזרת צד ג' וסיעוד

פיצוי בגין צורך בעזרה יומיומית, בין אם ממטפל מקצועי ובין אם מבני המשפחה. הפיצוי משקף את עלות ההעסקה או את התרומה בפועל של בני המשפחה בטיפול ובסיוע.

התאמת דיור וניידות

כאשר הנזק מצריך התאמות בבית (רמפות, מעלונים, הרחבת פתחים, מקלחות מותאמות) או רכישת רכב נכים, ניתן לתבוע את מלוא העלויות הנלוות לכך.

הוצאות נסיעה מוגברות

החזר על נסיעות תכופות לצורכי טיפול רפואי, בדיקות, או שיקום – עבור הילד ועבור מלוויו.

חשוב לדעת: הזכאות לפיצויים בגין רשלנות בטיפול רפואי בהריון נקבעת לפי נסיבות המקרה, חומרת הנזק והיכולת להוכיח קשר סיבתי. מאחר שכל תביעה שונה, חשוב להיוועץ בעורך דין מנוסה שיבחן את המקרה לעומק ויוביל את ההליך המשפטי במקצועיות.

אישה הרה מתלבטת מול רקע של צדק רפואי

מתי ניתן לתבוע פיצויים בשל מחדל רפואי במהלך הריון?

הבסיס המשפטי לתביעה – האם ניתן היה למנוע את הנזק?

המקרה העיקרי שבו ניתן להגיש תביעה בגין כשלים בטיפול במהלך הריון נוגע למצב שבו הצוות הרפואי לא זיהה מום בעובר – מום אשר, אילו היה מאובחן בזמן, סביר שההורים היו שוקלים להפסיק את ההיריון.
בית המשפט הוא זה שמכריע האם מדובר במקרה שבו הפסקת ההיריון הייתה סבירה או לא. ככל שמדובר במומים קלים או חריגות זניחות, שאדם סביר לא היה מפסיק בגינן את ההיריון, לרוב לא תתקבל תביעת פיצויים.

סימנים שיכולים להעיד על קיומה של רשלנות רפואית במהלך ההיריון

לעיתים, כאשר עולה חשש כי התרחשה רשלנות מצד הצוות הרפואי, הצוות הרפואי עלול לפעול בדרכים שנועדו למזער חשיפה משפטית. התנהגויות מסוימות עשויות להעיד על ניסיון להסתיר מחדל או כשלים בטיפול:

  • הימנעות ממסירת מידע או הסברים רפואיים מלאים לאישה ההרה.
  • בקשה לא מוסברת לעיין במסמכים רפואיים במהלך תקופת האשפוז בהריון.
  • התנהלות רפואית לא שגרתית – כגון בדיקות פתאומיות, הפניות חריגות או שינוי גישה רפואית ללא הסבר ברור.
  • הערות מצד רופאים או אחיות לגבי ליקויים בבדיקות שבוצעו במהלך מעקב ההיריון.
  • יצירת קשר יזום מצד גורם מטעם "ניהול סיכונים" של קופת החולים או המוסד הרפואי – עוד לפני שהמטופלת פנתה בעצמה.

שימו לב:
ניתן להגיש תביעה רק במסגרת המועדים הקבועים בחוק ההתיישנות. לכן חשוב לא לדחות – יש לאסוף תיעוד רפואי ולפנות לייעוץ משפטי מקצועי בהקדם.

כיצד מוכיחים רשלנות רפואית הריון?

שלושת התנאים שחייבים להתקיים

כדי שבית המשפט יקבל תביעת רשלנות רפואית במעקב הריון, יש להוכיח את שלושת התנאים הבאים:

1.חובת זהירות רפואית

יש להראות כי לרופא או לצוות הרפואי הייתה חובת זהירות כלפי האישה ההרה והעובר, בהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים בתחומי המיילדות והגינקולוגיה.

2. הפרת החובה (התרשלות)

נדרש להראות כי הצוות הרפואי לא פעל כפי שרופא סביר היה פועל באותן נסיבות – למשל, לא הפנה לבדיקות חיוניות, התעלם מממצאים או לא הסביר על סיכונים.

3. קשר סיבתי ונזק

חייב להתקיים קשר ברור בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם בפועל – לאם, לעובר או לשניהם. כלומר, הוכחה שהנזק הוא תוצאה ישירה של המחדל או השגיאה בטיפול.

 

ליווי משפטי מקצועי בתביעות רשלנות רפואית בהריון

תביעות רשלנות רפואית בהריון נחשבות מהמורכבות ביותר – משפטית, רפואית ורגשית. הן דורשות שילוב של מומחיות משפטית מעמיקה עם הבנה קלינית מעודכנת. עורך דין רשלנות רפואית המתמחה בתחום יודע לזהות את נקודות הכשל במעקב ההיריון, לאסוף את החומר הרפואי הנדרש, לתאם חוות דעת תומכת וללוות את ההורים לאורך תהליך משפטי רגיש ולעיתים ממושך.

 

תפקידו של עורך דין רשלנות רפואית בהריון במקרים של פגיעה

מעבר להבנה המשפטית והרפואית, עורך דין רשלנות רפואית בהריון מנוסה לוקח על עצמו את ניהול ההליך הבירוקרטי המורכב מול המוסדות הרפואיים והגורמים המבטחים. הוא פועל לאיסוף שיטתי של כלל התיעוד הרפואי הרלוונטי, מאתר ומתאם חוות דעת רפואיות קריטיות ממומחים בכירים, ומגבש אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית להוכחת הקשר הסיבתי בין המחדל לנזק. בכך, הוא מאפשר למשפחה להתמקד בהתמודדות האישית והרפואית, בידיעה שההיבט המשפטי מטופל במקצועיות.

 

משרד עורכי דין דוד פייל ושות' – מומחיות בתביעות הריון מורכבות

יחס אישי, ניסיון מוכח והיכרות עמוקה עם התחום.
משרד עורכי דין דוד פייל ושות' מתמחה בניהול תביעות רשלנות רפואית – ובפרט תביעות בגין נזקים שנגרמו במהלך ההיריון או עקב ליקויים במעקב. אנו מציעים ייעוץ ראשוני דיסקרטי, במהלכו נבחן יחד את פרטי המקרה, נבדוק האם קיימת עילה לתביעה, ונבנה תהליך מקצועי של איסוף ראיות, תיאום מומחים רפואיים וייצוג משפטי מלא.

יש לכם חשש לרשלנות בהריון? פנו אלינו בטלפון או דרך האתר – ונשמח לסייע.

שאלות נפוצות - והתשובות שמגיעות לכן

זה תלוי. עבור האם – לרוב יש 7 שנים מהאירוע או מהיום שבו התגלה הנזק. עבור הילד  -אפשר להגיש תביעה עד גיל 25. מומלץ לבדוק כל מקרה לגופו.

לא בהכרח. צריך להוכיח שניתן היה לאבחן את המום באמצעים רפואיים קיימים, ושאי-האבחון נבע ממחדל ולא ממגבלות רפואיות.

כן. חוות דעת רפואית היא חלק בלתי נפרד מהגשת תביעת רשלנות – והיא גם תנאי לסינון תביעות שאינן מוצדקות.

מדובר בתהליך מורכב שעשוי להימשך בין שנה לשלוש ואף יותר, תלוי בהיקף הנזק, כמות המסמכים, עמדת ההגנה ומורכבות חוות הדעת.

לשיתוף לחצו:

על אף שאנו עושים מאמץ לפרסם תוכן עדכני ומדויק יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. בנוסף, יש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו עשוי להתעדכן ולהשתנות. העושה שימוש באמור, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
עורך דין דוד פייל
עו"ד דוד פייל

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם