להאזנה:
רשלנות רפואית בהריון היא אחד מהמצבים היותר מורכבים בדין הישראלי, וזאת משום שקשה מאוד להוכיח שנזק שנגרם לאם או לעובר במהלך ההיריון אכן היה יכול להימנע לו הצוות הרפואי היה נוהג באופן אחר.
מתי אפשר להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון?
תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון ניתן להגיש רק עד שהילד בן 7.
הרבה מאוד הורים תוהים, מהי טעות סבירה של רופאים במהלך הריון ומהי טעות שבגינה אפשר ואפילו צריך להגיש תביעת רשלנות רפואית בהריון.
אחרי הכול, במהלך הריון, נשים מבצעות הרבה מאוד בדיקות שאמורות לצפות מראש מומים של העובר, ויש טעויות שהן בגדר הסביר.
למרות זאת, אם בבדיקה מסוימת אפשר היה לדעת בוודאות שהעובר סובל ממום מסוים או לפחות לעדכן את ההורים בבעיה שנמצאה ושיכולה להשפיע על בריאותו – הצוות הרפואי הוא זה שצריך לזהות את הבעיה, וכמובן שעליו מוטלת גם האחריות לעדכן את ההורים בהשלכות שיכולות להיות.
חשוב לציין, כי מערכת הבריאות בישראל בכלל והרפואה הגינקולוגית בפרט היא מהמתקדמות ביותר בעולם.
לצוותים הרפואיים יש מכשור מאוד מתקדם ויכולות מאוד גבוהות לזהות בעיות, אולם למרות זאת, עדיין יש לא מעט מקרים בהם נולדים תינוקות עם מומים אשר לא אובחנו במהלך ההיריון עצמו.
- רשלנות רפואית בהריון
בדיקות במהלך ההיריון
כאמור, כל אישה אמורה לעבור במהלך ההיריון מספר בדיקות, שמטרתן להפחית את הסיכון ללידת ילד עם מום.
זה מתחיל בבדיקות גנטיות שמתבצעות עוד לפני ההיריון כדי לא להגיע למצב של רשלנות רפואית ייעוץ גנטי, עובר מספר בדיקות:
- בדיקת חלבון עוברי.
- סקירת מערכות עוברית.
ואם יש צורך – מסתיימת בבדיקת מי שפיר, שהיא היום הבדיקה המדויקת ביותר שיש לצורך חיזוי מומים עובריים.
כמובן, שאם רופא מגלה בעיה כלשהי במהלך הריון הוא אמור להפנות את האישה לביצוע בדיקות נוספות, אשר יספקו תמונה ברורה יותר לגבי מצבו של העובר.
רשלנות רפואית בהריון – מתי אפשר לתבוע עם עורך דין?
המקרה העיקרי שבו ניתן לתבוע רופא או צוות רפואי בגין רשלנות רפואית בהריון הוא מקרה שבו רופא יכול היה לאתר מום בעובר אשר סביר להניח שההורים היו מעדיפים להפסיק את ההיריון בגינו – ולא איתר אותו.
מי שאמור לקבוע מהו מקרה סביר שבגינו ההורים היו מפסיקים את ההריון ומהו מקרה שבו ההורים היו ממשיכים בהריון למרות המום, הוא צוות השופטים היושבים בבית המשפט אשר דן בתביעה.
מומים זניחים יחסית אשר האדם הסביר היה אומר שלא מפסיקים הריון בגינם, כמו למשל תינוק שנולד ללא זרת – הם בדרך כלל מומים שבגינם לא ניתן לזכות בתביעת רשלנות רפואית בהריון.
למרות זאת, במקרה שבו תינוק שנולד עם מום שישפיע על איכות חייו בצורה קריטית – סביר מאוד להניח שצוות השופטים יפסוק שאכן מדובר ברשלנות רפואית ושהנתבע צריך לפצות את התובעים.
דברים שמעידים על אפשרות לקיומה של רשלנות רפואית בזמן ההריון
הרבה פעמים במקרים בהם הצוות הרפואי יודע שקיימת אפשרות שיתבעו אותו בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה, הוא מבצע פעולות שונות מתוך מטרה לטייח ולהסתיר עדויות לרשלנות זאת. בין פעולות אלה ניתן למנות את הבאות:
- הוצאת המלווה של היולדת מחדר הלידה במהלך הלידה
- הימצאות של רופאים רבים בחדר הלידה, לרבות רופאים בכירים ו/או רופאים שאינם מיילדים
- הימנעות ממתן תשובות והסברים ליולדת ו/או למלווה שלה
- בקשה לעיין במסמכים של היולדת בהם יש פרטים אודות ההיריון שלה ואודות הבדיקות שביצעה וזאת במהלך שהותה בבית היולדות
- התנהלות לא שגרתית של הצוות הרפואי כגון בדיקות יתר לאחר הלידה ועוד
- הערות שונות מצד הצוות הרפואי שבודק את התינוק אל עבר היולדת לגבי ביצוע לקוי של בדיקות במהלך ההיריון
- קבלת שיחה מטעם נציג של המחלקה לניהול סיכונים בקופת החולים שאליה שייכת היולדת
חשוב לדעת – תביעת רשלנות רפואית ניתן להגיש רק עד שהילד מגיע לגיל 7 ולכן חשוב להתחיל בתהליך בזמן.
יש לזכור כי תהליך הטיפול בתיק תביעה שכזה יכול לקחת לא מעט זמן, ולכן כדאי מאוד להתחיל בתהליך כמה שיותר מוקדם,כדי שהפיצוי יאפשר לילד איכות חיים טובה יותר.
משרד עורכי דין דוד פייל – עורך דין רשלנות רפואית בהריון
משרד עורכי דין דוד פייל ושות' הינו משרד העוסק בתחום זה. אם אתם חושדים שקיימת רשלנות במהלך ההריון ואשר בגינה נגרם נזק לילד שלכם, צרו עמנו קשר לקביעת פגישת ייעוץ ראשונית.
במהלך הפגישה נבחן את השתלשלות העניינים במטרה להחליט האם אכן ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות.
אם נמצא שאכן כך – נלווה אתכם לאורך כל הדרך ונסייע לכם לאסוף את כל המסמכים הדרושים להוכחת טענתכם, ובבוא הרגע – נספק לכם ייצוג משפטי ראוי בבית המשפט.
למידע על רשלנות רפואית בלידה
לקבלת מידע נוסף ולקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות – צרו עמנו קשר טלפוני או דרך האתר ונשמח לעמוד לשירותכם.
שאלות ותשובות על רשלנות רפואית בהריון
רשלנות רפואית בניתוח מתייחסת למקרים בהם מנתח או צוות חדר הניתוח חורגים מסטנדרט הטיפול המקובל, וכתוצאה מכך נגרם נזק למנותח. הדבר יכול להתבטא בטעויות ומהלכים שגויים/רשלניים במהלך הניתוח, התנהלות והכנה לא תקינה של המטופל לפני הניתוח או טעויות במעקב לאחר הניתוח.
דוגמאות נפוצות כוללות היעדר הסכמה מדעת, ביצוע ניתוח ברמה שאינה עומדת בסטנדרטים המקובלים, אי עמידה בכללים, ביצוע ניתוח בחלק לא נכון של הגוף, טעויות הרדמה, אבחנה שגויה המובילה לניתוח מיותר ואי מעקב אחר מטופל במהלך הניתוח ואחריו בצורה הולמת. כל אלו הם חלק מהתרחישים שיכולים לענות על ההגדרה של רשלנות רפואית.
הסכמה מדעת, כשמה כן היא, הסכמת המטופל לכך שיבוצע ניתוח או כל הליך רפואי אחר בגופו, כך שההסכמה ניתנת באופן מודע לחלוטין. לפני כל ניתוח חייבת להתקבל הסכמה מדעת מצידו של המטופל. במידה ולא ניתנת הסכמה כזאת או שהיא ניתנת מבלי שהמטופל היה חשוף לכל המידע הרלוונטי – ניתן לגשת להליך משפטי כנגד הגורמים שלא דאגו לקבל הסכמה מדעת לפי הכללים המקובלים.
על המטופלים להוכיח שהמנתחים או הצוות הרפואי הפרו את סטנדרט הטיפול המקובל, וכתוצאה מכך נגרם נזק. הליך ההוכחה כולל איסוף מסמכים רפואיים, קבלת חוות דעת מומחים והוכחת קשר ישיר בין הרשלנות לנזק שנגרם.
ניתן וכדאי להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית כדי להעריך את המקרה בעיניים משפטיות. אם יש ראיות לרשלנות, אפשר להגיש תביעה משפטית לבקשת פיצוי בגין הוצאות רפואיות, כאב וסבל ונזקים אחרים.
