תסחיף ריאתי (PE-Pulmonary Emboli) הוא מצב חירום רפואי בו מתרחשת חסימת העורק הראשי של הריאה או אחד מסעיפיו בעקבות קריש דם. מקורו של קריש הדם הוא  בדרך כלל מאחד הוורידים העמוקים ברגליים (פקקת ורידים עמוקים, DVT – deep vein thrombosis). במקרים פחות שכיחים יכול להיות תסחיף שומני, תסחיף אוויר או תסחיף מי שפיר.

גורמי הסיכון לתסחיף ריאתי הם רקע גנטי ומצבים המעלים את הנטיה לקרישיות יתר:

  • חוסר ניידות לאורך זמן – נסיעה או טיסה ארוכה, שבר, פציעה, ניתוח ו\או אישפוז ארוך.
  • אירוע קודם של תסחיף בריאות או בורידים העמוקים ברגליים.
  • עישון
  • השמנה
  • גיל מבוגר
  • זיהום
  • סרטן
  • הריון (מידע על רשלנות רפואית בהריון)
  • גלולות למניעת הריון
  • אירועי לב או מוח בעבר
  • מחלות גנטיות המעלות את הקרישיות
  • מחלות דלקתיות במעיים – קרוהן או קוליטיס

קריש הדם בעורק חוסם את אספקת הדם לאזור מסוים בריאה, ובכך נמנעת העברת החמצן לאיברים חיוניים אחרים בגוף. אם התסחיף הריאי\תי לא מאובחן בזמן, הסיבוך עלול להסתיים במוות.

תסמינים המאפיינים תסחיף ריאתי:

  • כאב פתאומי בחזה
  • קוצר נשימה פתאומי
  • נשימות מהירות
  • קצב לב מהיר
  • גוון עור כחלחל
  • פעימות לב לא סדירות (אריתמיה)
  • סחרחורת
  • חום
  • הזעה
  • עילפון
  • חרדה

כאמור, הסיבה הנפוצה ביותר לתסחיף ריאתי היא קריש דם בורידים העמוקים ברגליים, לכן ישנה חשיבות לזהות סימפטומים מקדימים בגפיים התחתונות, על מנת למנוע סיבוכים מורכבים יותר. להלן התסמינים האפשריים ברגל הפגועה:

  • נפיחות
  • רגישות וכאב
  • עור אדום או חיוור, חם למגע באזור הפגוע

תסמינים אלו עלולים להתגלות במהלך בדיקה גופנית שגרתית או בהופעת סיבוכים כמו תסחיף ריאתי. הבדיקה הנדרשת לאיבחון הפקקת בורידים היא אולטראסאונד של הגפיים. אם מבצעים אותה בזמן ונותנים את הטיפול המתאים, נוגדי קרישה, ניתן למנוע בקלות ובאופן די וודאי סיבוכים ומוות.

קיימות המלצות להפחתת הסיכויים להופעת פקקת ורידים או תסחיף ריאתי באנשים עם גורמי סיכון:

  • טיפול תרופתי – אנטיקואגולנטים (נוגדי קרישה), תרופות אנטי-טרומבוטיות.
  • הגברת זרם הדם בגפיים התחתונות להפחתת הסיכויים להתפתחות קריש דם:
  • לחץ חיצוני על הגפיים במצבים של חוסר ניידות לתקופה ארוכה – לדוגמא, באמצעות גרביים אלסטיות.
  • הליכות קצרות או לכל הפחות ביצוע תרגילי כיווץ ושחרור שרירי הרגליים, לאחר ניתוח או במהלך אישפוז ממושך.
  • הליכות לאורך המטוס במהלך הטיסה וכד'.
  • שינוי אורח חיים במטרה להפחית גורמי סיכון כמו הפסקת עישון, שינוי תזונתי, פעילות גופנית ועוד.

עילות אפשריות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בחולים עם תסחיף ריאתי:

  • אי זיהוי סימפטומים המאפיינים תסחיף בריאות – לדוגמא, התייחסות לקוצר נשימה \ כאב בחזה כסימן להתקף חרדה.
  • לקיחת אנמנזה לא מקיפה – אי תשאול על טיסות ארוכות מהתקופה האחרונה, סיפור משפחתי של קרישות יתר ועוד.
  • אי ביצוע הבדיקות הנחוצות לאישור האבחנה – צילום חזה, בדיקות דם, CT וכד'.
  • פענוח שגוי של הבדיקות
  • מתן טיפול רשלני או חלקי
  • אי יידוע חולים עם סיכון מוגבר לתסחיף ריאתי אודות דרכים למניעת הסיבוך כפי שפורטו.
  • טיפול שהחמיר את מצבו של החולה – דימום נרחב בעקבות טיפול טרומבוליטי הנועד לפורר את קרישי הדם, במקרה של קרישים גדולים החוסמים אזורים נרחבים בריאות.

במידה וקיים חשש לרשלנות רפואית באבחון תסחיף ריאתי או בטיפולו, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות של רשלנות רפואית. המידע הרפואי הרלוונטי יוצג לרופא מומחה לחוות דעת שניה. במידה ויקבע כי אכן הייתה רשלנות רפואית, תוגש תביעה לבית המשפט. סכום הפיצויים נקבע לפי מידת הנזק שנגרם בעקבות האבחון או הטיפול הרשלני ויכול להגיע לסכומים גבוהים.