לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית בסרטן הוושט

רשלנות רפואית סרטן הוושט מתייחסת לשורה של כשלים, שגיאות, טעויות או חריגה מסטנדרטים ונהלים רפואיים שגרמו לנזקים חמורים, מגילוי מאוחר על המחלה והחרפתה ועד אובדן הסיכויים לריפוי והחלמה. מתי הופך אבחון, טיפול או הליך רפואי בסרטן הוושט לרשלנות לשמה? לפניכם כל המידע שצריך לדעת לפני שמגישים תביעה:

 

בואו נדבר במספרים

סרטן הוושט הוא השמיני בשכיחותו בעולם. הוא צובר כחצי מיליון חולים חדשים מידי שנה ומהווה את הסרטן במקום השישי באחוזי התמותה. מדובר בגידול ממאיר אלים וקטלני, שאחוזי השרידות ממנו נמוכים מאוד. למעשה, רק 10%-20% מהחולים צפויים להמשיך לחיות עם המחלה יותר מחמש שנים אחרי שאובחנה. כמו כן, הסטטיסטיקה מראה כי 80% מהחולים בסרטן הוושט הם בני למעלה מ-60.

 

אבחון, טיפול ומניעה של סרטן הוושט

אז כיצד נלחמים בסרטן הוושט? כיום ניתן להאריך את תוחלת החיים על ידי שימוש בבדיקות מתקדמות, טיפולים חדשניים וכמובן פרקטיקות טיפוליות (בדגש על ניתוחים כירורגיים) שמביאות יותר ויותר מטופלים לעבור את התקופה הקשה בשלום. למרבה הצער, גם בעת אבחון או טיפול בסרטן הוושט עשויה להתרחש רשלנות רפואית שתפגע בסיכויי ההחלמה ובמקרה החמור, גם תסכן את חיי החולה שאיבד את הסיכוי להחלים.

 

סרטן הוושט – מאפיינים וגורמי סיכון

הוושט הוא למעשה צינור העברת האוכל מחלל הפה לקיבה עצמה ואורכו כ-30 ס"מ. הצינור חודר את הסרעפת ומסתיים בסוגר שרירי, שחוצץ פיזית בינו לבין תחילתה של הקיבה ומונע את החזרה של האוכל לתוך הוושט. צינור הוושט מצופה בשלוש שכבות, כאשר הפנימית ביותר דומה במרקם והמבנה שלה לזו של עור האדם (אפיתל קשקשי) והיא זו שמאכלסת את רוב גידולי הוושט.

לסרטן הוושט יש שני מופעים מובחנים, שנהוג להבדיל ביניהם כדי לסווג את סוג הגידול ולהחליט על הטיפול המתאים לו. המופע הראשון הוא קרצינומה (squamous cell carcinoma) – גידול קשקשי שמתפתח בתוך התאים העליונים של ציפוי הוושט הפנימי. המופע השני או אדנוקרצינומה (adenocarcinoma) שמתפתח מאפיתל שדומה לאפיתל בציפוי הקיבה. כיום שכיחותו של הסוג השני גבוהה יותר, אם כי מסיבות שעדיין לא התבררו לחלוטין.

קיימים מספר גורמי סיכון המעלים את הסיכוי לחלות בסרטן הוושט. הצוות הרפואי צריך להיות ער ומודע לכל הגורמים הללו ולתת את הדעת עליהם בקרב באנשים המשתייכים לקבוצה זו. להלן מספר גורמי סיכון:

  • גיל – הסיכוי לחלות בסרטן הוושט עולה מעל גיל 55, אם כי יש הטוענים שקבוצת הסיכון היא כבר מגיל 50.
  • מין – גברים נוטים לחלות במחלה פי 3 מנשים.
  • רפלוקס קיבתי-וושטי – צרבות חוזרות ונשנות לאורך זמן ממושך אמורות לעורר חשד בנוגע לסרטן בוושט.
  • וושט על שם בארט – תופעה שבה חל שינוי ההרכב התאי של רירית הושט בגבול בין הושט לקיבה. תופעה זו מתרחשת לרוב עקב רפלוקס קיבתי-ושטי ומעלה את הסיכון לסרטן.
  • הרגלי חיים שאינם בריאים – עישון, צריכת אלכוהול, השמנה שמקורה בתזונה לקויה הכוללת צריכה רבה של בשר מעובד ושתיית משקאות בטמפרטורה חמה מאוד עשויים גם הם להגדיל את הסיכון ללקות בסרטן הוושט.
  • אכלזיה – חוסר הרפיית הסוגר התחתון של הוושט הגובל עם הקיבה, וכשל בתנועה הפריסטלטית של הוושט.

 

סיפור משפחתי של סוגי סרטן שונים, לדוגמא סרטן הפה.

 

רשלנות רפואית באבחון סרטן הושט

אחד הקשיים באבחון סרטן הוושט מתבטא בהיעדר תסמינים ברורים. סימפטומים המרמזים על המחלה מופיעים בדרך כלל רק בשלב מתקדם שלה, כאשר כבר לא נותרות הרבה אפשרויות לטיפול.

  • קושי בבליעה – התסמין הנפוץ ביותר. התחושה מזכירה גוש שנתקע בגרון או בבית החזה או תחושת מחנק מאוכל. התסמין עלול להחמיר עם הזמן ככל שהגידול גדל. בעקבות כך, משתנים הרגלי האכילה של החולים – לעיסה של חתיכות קטנות יותר לאורך זמן ממושך יותר. עקב הקושי בבליעה, מיוצר יותר רוק – החולים מתלוננים על ריור יתר.
  • כאבים בבליעה
  • כאבים בחזה – חוסר נוחות באזור החזה, עקב תחושת הצרבת.
  • ירידה לא מכוונת במשקל – עקב הקושי בבליעה ושינוי הרגלי אכילה בעקבות כך.
  • צרידות – במידה והגידול מערב את מיתרי הקול.
  • שיעול כרוני
  • הקאות
  • שיהוקים
  • דלקת ריאות
  • כאבי עצמות
  • דימום בושט – הדימום נובע מפגיעה ברירית הוושט. התסמין יבוא לידי ביטוי כהקאת דם טרי, המתוארת כ"קפה טחון" בגלל צבעה (חומר גרגירי בצבע חום-כהה), ובהמשך כצואה שחורה (מלנה).

 

רשלנות רפואית בבדיקות לאיתור סרטן הוושט

חולים המתלוננים על חלק מהתלונות הנ"ל אמורים לעבור בדיקות לאבחון מחלות שונות בוושט, ובפרט סרטן הוושט. הבדיקות העיקריות המתבצעות הן:

  • צילום רנטגן לאחר בליעת בריום – לבדיקת המעבר דרך הוושט.
  • אנדוסקופיה – מדגימה את פנים הוושט, ובעזרתה ניתן לזהות שינויים, כמו גידולים.
  • ביופסיה – לקיחת דגימה להערכה מיקרוסקופית, ניתן לעשות זאת במהלך האנדוסקופיה.
  • CT – במטרה להעריך את התפשטות הגידול והימצאות גרורות, בהינתן אבחנה של סרטן בוושט.

הטיפול נקבע בהתאם לסוג, לשלב ולמיקום של הסרטן. באופן כללי, הוא כולל שלוש אפשרויות, כמו רוב סוגי הגידולים הממאירים – ניתוח, כימותרפיה וטיפול בקרינה. בדרך כלל נעשה שילוב של שניים מאופציות הטיפול או שלושתן.

 

הגשת תביעת רשלנות רפואית סרטן הוושט

עד כה פירטנו בנוגע לגורמי הסיכון, התסמינים ומהלך הבדיקות שיידרשו על מנת לאבחן סרטן בוושט. מתי אם כך נוצרת במסגרתם רשלנות רפואית? לפניכם מספר תרחישים אפשריים שמצביעים על רשלנות:

  • אי ביצוע בדיקת סקר לחולים בעלי גורמי סיכון, דבר שמביא לאבחון מאוחר של סרטן הוושט ולפגיעה באפשרויות הטיפול וסיכויי ההחלמה.
  • הימנעות מהפניית מטופל לבדיקות מתאימות
  • עריכת בדיקות באופן לקוי או רשלני
  • פענוח ממצאי בדיקות שגוי או רשלני
  • טיפול רשלני בסרטן שגרם לנזק שניתן היה למנוע, כמו למשל נזקים שנגרמו לצינור הוושט, פגיעה צמיתה ובלתי הפיכה במיתרי הקול אחרי ניתוח להסרת הגידול מתוך הוושט וכו'.
  • אי הסכמה מדעת של המטופל על אופן ודרך הטיפול שתבוצע לו, או על ההשלכות והסיכונים של ביצוע הטיפול שהיו מאפשרים לו להחליט אחרת ובכך להימנע מהנזקים שנוצרו עקב הטיפול.
  • כשל במבחן "הרופא הסביר" שבמסגרתו רופא נקט בפעולות או נמנע מפעולות שלא תואמות את קבלת ההחלטות שמאפיינת כל רופא סביר אחר.

 

במידה וקיים חשש לרשלנות רפואית באבחון סרטן הוושט או בטיפולו, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות של רשלנות רפואית. המידע הרפואי הרלוונטי יוצג לרופא מומחה לחוות דעת שניה. במידה ויקבע כי אכן הייתה רשלנות רפואית, תוגש תביעה לבית המשפט. סכום הפיצויים נקבע לפי מידת הנזק שנגרם בעקבות האבחון או הטיפול הרשלני ויכול להגיע לסכומים גבוהים מאוד.

 

עורך דין רשלנות רפואית נדרש למספר הוכחות משפטיות

ראשית – ההוכחה לעניין הנזקים שנגרמו לתובע והיקפם, כפי שהם מתוארים בחוות דעתו של המומחה וכן בניירת הרפואית שנפגע הרשלנות כבר צבר.

שנית, הוכחה לעניין הרשלנות עצמה שכן עליו להראות שהרופא כשל במבחן הרופא הסביר, שלא ניתנה הסכמה מדעת או שהתרחשו חריגה, כשל או שגיאה מטעם רופא, צוות רפואי ולעתים גם מצידו של מכון רפואי שלם (למשל קופת חולים שסירבה לספק התחייבות לבדיקה ובכך עיכבה משמעותית את ביצועה והדבר יצר בינתיים החמרה קשה במצב).

שלישית, עורך הדין יצטרך לקשור סיבתית בין הרשלנות שהתרחשה לבין הנזקים שנגרמו. במילים אחרות, מה נבע מאותה רשלנות שהתקיימה ויכול היה להימנע לו רק דברים היו פועלים אחרת.

כאשר בית המשפט משתכנע שאכן התקיימה רשלנות רפואית באותו המקרה, הוא יפסוק פיצויים לתובע על פי חומרת הנזקים שנגרמו לו. לבדיקת נסיבות המקרה שלכם והערכת סיכויי התביעה פנו אלינו בהקדם.

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם

    דילוג לתוכן