אי אבחון תסמונות גנטיות

להאזנה:

תביעות רבות עקב רשלנות רפואית בהריון מוגשות לאחר לידה שלתינוק הסובל ממום מולד הנובע מתסמונת גנטית. בדרך כל תביעות אלו מתבססות על עילת רשלנות המכונה “הולדה בעוולה”. מונח זה משמש  למקרים של אי אבחון תסמונות גנטיות שהביא לכך שהתינוק נולד כשהוא סובל ממום גנטי קשה. התביעות לרוב מוגשות כאשר לו היה גילויו במועד של המום, האישה הייתה עוברת הפלה יזומה.

הפסקת הריון במומים גנטיים

חלק גדול מהתסמונות הגנטיות ניתן לאבחן לפני הריון או במהלכו באמצעות ביצוע של  בדיקות גנטיות שונות. בישראל על פי הדין ניתן להפסיק הריון בהליך רפואי בשל מום בעובר, בכפוף לאישורה של הוועדה להפסקת הריון. ככל שהמום  הגנטי נחשה לקשה יותר, כל צפוי להינתן  אישור גם בשלבים מאוחרים יותר בהריון.

הפרת חובת היידוע

בהתאם לחוק ולפסיקה בישראל קיימת חובה ליידע את  ההורים על קיומן של בדיקות גנטיות, גם של כאלה שאינן כלולות בסל הבריאות, במידה והן רלוונטיות עקב מאפייני ההיריון או ההורים. במסגרת הפסיקה, בתי המשפט הרחיבו לאורך השנים את חובת היידוע של הרופא המטפל וגופי הבריאות  המעורבים כלפי ההורים, מאחר וללידת ילד עם תסמונות גנטית יכולה להיות השפעה דרמטית ומשנת חיים עבורם.

בדיקות טרום לידתיות בעובר

לאחר השלמת פיצוח הגנום האנושי, נכנסו גם לשימוש בדיקות גנטיות טרום לידתית חדשות לעובר כמו, בדיקת אקסום ובדיקת הצ'יפ הגנטי. במסגרת הבדיקות הללו נלקחים תאים עובריים על ידי בדיקת סיסי שלייה או דיקור מי שפיר.

גם כאשר בדיקות אלו אינן נכללות בסל הבריאות כאשר מדובר באוכלוסייה בעלות סיכון נמוך ללידת ילד הלוקה בתסמונת גנטית מסוימת עקב מאפיינים רלוונטיים קיימת חובה לספק להורים את המידע לגבי יכולתם לבצע בדיקות אלו במסגרת פרטית.

ביצוע רשלני של הבדיקה

סוג נוסף של תביעות רשלנות בשל אי אבחון תסמונות גנטיות מתייחס לרשלנות של המעבדה הגנטית. הדבר יכול להתבסס על בחירה בטכניקה לא מתאימה אשר מעלה את הסיכוי לקבלת תוצאה שגויה או כאשר תשובת המעבדה ניתנה תוך הסתמכות  על בדיקות שאינן באיכות מספקת מבחינה טכנית על מנת לספק תשובה אמינה.

רשלנות בבדיקת צ'יפ גנטי

תביעות בגין אי אבחון תסמונות גנטיות יכולות להיות מוגשות ספציפית בנוגע לבדיקת הצ'יפ. הדבר יכול להתבסס על אי ביצוע בדיקת צ'יפ גנטי או היעדר הפנייה לבדיקה זו למרות קיומם של נתונים מחשידים המצדיקים את היצוע הבדיקה. ניתן לתבוע גם בגין אי יידוע של ההורים על האפשרות לבצע בדיקה זו או  אי מתן הסברים חיוניים לגבי יתרונותיה על בדיקת מי שפיר.

חישוב גובה הפיצויים

בחישוב הפיצויים במקרים של רשלנות באבחון בגין אי אבחון תסמונות גנטיות נלקחת בחשבון היקף הפגיעה ביילוד ונתוניו. כאשר מדובר ילד שנכפו עליו חיים כבעל מום יש לקחת בחשבון את רמת העצמאות אליה הוא יהיה מסוגל להגיע בעתיד ואת מידת יכולתו להשתכר או לתפקד מבחינה בריאותית וחברתית.

עילת הולדה בעוולה

בית המשפט העליון בפסיקות עבר קבע כי ניתן במסגרת עילת הולדה בעוולה, בין היתר בגין אי אבחון תסמונות גנטיות,  עילה זו מאפשרת לתבוע פיצוי לכיסוי כל הוצאות הטיפול בילד הפגוע למשך כל חייו. תביעת אי אבחון תסמונת גנטית מוגשת על ידי ההורים לא רק בשמם אלא גם בשם הילד והדבר נקבע במקביל עם הביטול של עילת התביעה של חיים בעוולה שהייתה מוגשת בשם הילד בעבר.

הוכחת הולדה בעוולה

במסגרת תביעת אי אבחון תסמונת גנטית והולדה בעוולה התובעים נדרשים להוכיח כי הצוות הרפואי כשל באבחון המום בשל  אבחון שגוי או אי הפניה לבדיקות הרלוונטיות. חוסר במסירת מידע נבחן  על פי מבחן ה"רופא הסביר" למשל בכל הנוגע לנחיצות של הבדיקות הנוספות כאשר היו ממצאים חשודים או שייכות לאוכלוסיית סיכון להופעת אותו המום.

תקופת ההתיישנות בהולדה בעוול

הנושא של מרוץ ההתיישנות שונה בתביעות על אי אבחון תסמונות גנטיות מתביעות על רשלנות רפואית בהריון והלידה ממספר בחינות. מכיוון שהתביעה עשויה להיות מוגשת גם בשם הילד שנפגע יחל מרוץ ההתיישנות של שבע שנים בעת שימלאו לנפגע 18 שנים.

את התביעה יש להגיש כנגד בית החולים כאשר מדובר בבית חולים פרטי שהתרשל. כאשר הגורם הרשלני היה בית חולים ממשלתי יש להגיש את התביעה כנגד משרד הבריאות והמדינה. במרבית המקרים לא מגישים תביעות מסוג זה כנגד רופאים באופן אישי.

מקרים נפוצים לתביעה

ישנם מקרים בהם תביעות אי אבחון גנטי נפוצות במיוחד. דוגמא לכך היא כאשר האם ההריונית עשתה את מעקב ההיריון בהתאם לכל הנהלים וההמלצות ולמרות זאת הילד נולד כשהוא לוקה באחת מהתסמונת הגנטית בעלת שכיחות גבוהה באוכלוסייה.

מקרים נפוצים נוספים של רשלנות רפואית בטיפול הם כאשר התקבלו ממצאים במערב ההיריון שמהוויים סימנים להימצאות תסמונת גנטית בעובר וההורים לא הופנו לבדיקות נוספות. גם כאשר זוהה פיגור בקצב הגדילה התוך רחמי של העובר והצוות הרפואי התעלם ממצב הוא מצב נפוץ בו מוגשים תביעות רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה.

בדיקת ההיתכנות לתביעה וליווי משפטי

במידה וילדכם נולד עם פגם גנטי או תסמונות גנטית כדאי לכם לבדוק אם המקרה שלכם נופל תחת ההגדרה של רשלנות רפאית המצדיקה פיצויים. משרד עו"ד דוד פייל ושות' מתמחים בתחום הרשלנות הרפואית כבר למעלה מעשרים שנה. המשרד עובד עם יועצים רפואיים בעלי מומחיות רלוונטית בגניקולוגיה וגנטיקה שיכולים להפיק את הדו"ח המקצועי שיהווה בסיס לתביעה ולפיצויים.