סרטן הכבד הוא אחד מסוגי הסרטן המסוכנים ביותר והמתפשטים במהרה בגוף מבין הגידולים המוכרים. בעבר, סרטן ממקור ראשוני בכבד היה נפוץ בעיקר במדינות מתפתחות, אולם כיום הוא נמצא במגמת עליה גם במדינות המפותחות.

בנוסף לסרטן הראשוני שמקורו מתאי הכבד עצמו, קיים סרטן כבד ממקורות אחרים – גרורות שהתפשטו לכבד מאזורים אחרים. המקורות הנפוצים ביותר לגידולים משניים בכבד הם:

  • מעי גס
  • ריאות
  • לבלב
  • שד
  • קיבה

במאמר זה נתמקד בסרטן ראשוני בכבד. הסוג הנפוץ ביותר בקטגוריה זו הוא קרצינומה הפטוצלולרית (hepatocellular carcinoma). סרטן הכבד נפוץ יותר בגברים מאשר בנשים, ומתפתח בגיל מאוחר יחסית – 60.

גורמי הסיכון הם רבים, וקשורים בעיקר בתחלואה קודמת של הכבד, לדוגמא:

  • צהבת B או C
  • שחמת של הכבד
  • כבד שומני
  • מחלות מטבוליות תורשתיות
  • שחמת ראשונית של המרה – מחלה אוטואימונית של הכבד בה מתרחש הרס של דרכי המרה בתוך הכבד.

כמו כן, הגורמים הבאים נחשבים למעלי סיכון לסרטן הכבד:

  • צריכת אלכוהול מופרזת
  • השמנת יתר
  • סכרת סוג 2
  • עישון
  • ארסן
  • אפלטוקסין – רעלן הנמצא בסוג מסוים של זיהום פטרייתי
  • שימוש בסטרואידים אנאבוליים הנמצאים בשימוש בעיקר באנשים העוסקים בפיתוח גוף להגדלת נפח השרירים.

הקושי באבחון מוקדם של סרטן הכבד טמון בכך שתסמינים הנראים לעין מופיעים רק בשלבים מתקדמים של המחלה. הסימפטומים המופיעים בשלבים מאוחרים כוללים את הבאים:

  • כאבים בצד ימין של הבטן העליונה
  • ירידה בתאבון
  • ירידה דרסטית במשקל
  • חום
  • צהבת בעיניים ובעור
  • נפיחות בטנית (מיימת)

כאמור, הגילוי המוקדם אינו קל, וברוב המקרים המחלה מתגלה בשלב בו לא ניתן לעזור לחולה. אולם, קיימת בדיקה לאבחון מוקדם, אשר חולי שחמת מחוייבים לעבור כל חצי שנה – בדיקת דם לסמן גידולי בשם אלפא-פטו-פרוטאין. בנוסף, ניתן לאבחן את סרטן הכבד באמצעות בדיקות הדמיה שונות:

  • אולטראסאונד
  • CT– השיטה למתן אבחנה סופית.
  • MRI

כמו כן, ניתן לבצע ביופסיה של הכבד.

הפרוגנוזה של הסרטן איננה טובה. היא נעה לרוב בין 8 לבין 18 חודשים. ככל שהאבחון נעשה מוקדם יותר, כך גבוהים יותר הסיכויים להצל תאת החולה או להארכת חייו. הטיפול הוא לרוב מקומי, וכולל את האפשרויות הבאות:

  • הסרה כירורגית של הגידול – השיטה היעילה ביותר לסרטן ראשוני בכבד, אולם היא אפשרית רק אם הגידול מקומי ולא התפשט לאזורים מחוץ לכבד. קיים סיכון של עד 70% לחזרת הגידול לאחר הסרתו.
  • השתלת כבד – מתאים לגידולים עד 5 ס"מ.
  • אבלציה (צריבה) – החדרת גלי רדיו באופן מקומי הגורמים למיגור הגידול באופן ישיר. מתאים לחולים שלא נמצאו מתאימים לניתוח או להשתלה.
  • TACE– טיפול בו מזריקים חומר כימותרפי לאזור הגידול.
  • Sorafenib– טיפול סיסטמי של נטילת כדורים המאריכים חיים לחלק גדול מהחולים הנושאים סוג מסוים של מוטציה גנטית שגרמה לגידול הסרטני.

עילות אפשריות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה של סרטן הכבד:

  • אי זיהוי סימנים מקדימים וסימפטומים המוביל למתן אבחנה שגויה
  • איחור באבחנה הגורם להחמרה של המחלה
  • אי הפניה לבדיקות הנדרשות
  • פענוח שגוי של תוצאות הבדיקות
  • אי אבחון התפשטות הסרטן מהכבד לאיזורים אחרים בגוף
  • רשלנות בהליכים כירורגיים של הכבד
  • רשלנות במתן טיפול כימותרפי או קרינה

במידה וקיים חשש לרשלנות רפואית באבחון סרטן הכבד או בטיפולו, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות של רשלנות רפואית. המידע הרפואי הרלוונטי יוצג לרופא מומחה לחוות דעת שניה. במידה ויקבע כי אכן הייתה רשלנות רפואית, תוגש תביעה לבית המשפט. סכום הפיצויים נקבע לפי מידת הנזק שנגרם בעקבות האבחון או הטיפול הרשלני ויכול להגיע לסכומים גבוהים.