סרטן הוושט הינו סרטן נדיר יחסית, אך שכיחותו עולה עם השנים בעולם המערבי. ישנם שני סוגים עיקריים של סרטן זה, בהתאם למראה המיקרוסקופי שלו – קרצינומת תאי קשקש ואדנוקרצינומה. הסוג האחרון עשוי להתפתח אחרי שנים רבות של מחלת החזר קיבתי-וושטי- רפלוקס, ומכאן החשיבות במעקב אחרי מצבים אלו, שכן אבחון מוקדם יכול להציל חיים.

קיימים מספר גורמי סיכון המעלים את הסיכוי לחלות בסרטן הוושט. הצוות הרפואי צריך לתת  את הדעת על אותם גורמי סיכון בטיפול באנשים המשתייכים לקבוצה זו. להלן מספר גורמי סיכון:

  • גיל – הסיכוי לחלות בסרטן הוושט עולה מעל גיל 55.
  • מין – גברים נוטים לחלות במחלה פי 3 מנשים.
  • רפלוקס קיבתי-וושטי – צרבות חוזרות ונשנות לאורך זמן ממושך.
  • וושט על שם בארט – שינוי ההרכב התאי של רירית הושט בגבול בין הושט לקיבה. התופעה מתרחשת לרוב עקב רפלוקס קיבתי-ושטי ומעלה את הסיכון לסרטן.
  • אלכוהול
  • עישון
  • השמנה
  • אכלזיה – חוסר הרפיית הסוגר התחתון של הוושט הגובל עם הקיבה, וכשל בתנועה הפריסטלטית של הוושט.
  • תזונה – צריכת בשר מעובד או שתיית משקאות חמים מאד.
  • סיפור משפחתי של סוגי סרטן שונים, לדוגמא סרטן הפה.

אחד הקשיים באבחון סרטן הוושט מתבטא בהיעדר תסמינים ברורים. סימפטומים המרמזים על המחלה מופיעים בדרך כלל רק בשלב מתקדם שלה, כאשר כבר לא נותרות הרבה אפשרויות לטיפול.

  • קושי בבליעה – התסמין הנפוץ ביותר. התחושה מזכירה גוש שנתקע בגרון או בבית החזה או תחושת מחנק מאוכל. התסמין עלול להחמיר עם הזמן ככל שהגידול גדל. בעקבות כך, משתנים הרגלי האכילה של החולים – לעיסה של חתיכות קטנות יותר לאורך זמן ממושך יותר. עקב הקושי בבליעה, מיוצר יותר רוק – החולים מתלוננים על ריור יתר.
  • כאבים בבליעה
  • כאבים בחזה – חוסר נוחות באזור החזה, עקב תחושת הצרבת.
  • ירידה לא מכוונת במשקל – עקב הקושי בבליעה ושינוי הרגלי אכילה בעקבות כך.
  • צרידות – במידה והגידול מערב את מיתרי הקול.
  • שיעול כרוני
  • הקאות
  • שיהוקים
  • דלקת ריאות
  • כאבי עצמות
  • דימום בושט – הדימום נובע מפגיעה ברירית הוושט. התסמין יבוא לידי ביטוי כהקאת דם טרי, המתוארת כ"קפה טחון" בגלל צבעה (חומר גרגירי בצבע חום-כהה), ובהמשך כצואה שחורה (מלנה).

חולים המתלוננים על חלק מהתלונות הנ"ל אמורים לעבור בדיקות לאבחון מחלות שונות בוושט, ובפרט סרטן הוושט. הבדיקות העיקריות המתבצעות הן:

  • צילום רנטגן לאחר בליעת בריום – לבדיקת המעבר דרך הוושט.
  • אנדוסקופיה – מדגימה את פנים הוושט, ובעזרתה ניתן לזהות שינויים, כמו גידולים.
  • ביופסיה – לקיחת דגימה להערכה מיקרוסקופית, ניתן לעשות זאת במהלך האנדוסקופיה.
  • CT– במטרה להעריך את התפשטות הגידול והימצאות גרורות, בהינתן אבחנה של סרטן בוושט.

הטיפול נקבע בהתאם לסוג, לשלב ולמיקום של הסרטן. באופן כללי, הוא כולל שלוש אפשרויות, כמו רוב סוגי הגידולים הממאירים – ניתוח, כימותרפיה וטיפול בקרינה. בדרך כלל נעשה שילוב של שניים מאופציות הטיפול או שלושתן.

עילות אפשריות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה של סרטן הוושט:

  • אי ביצוע בדיקות סקר לחולים עם גורמי סיכון ובכך איבחון מאוחר של הסרטן.
  • טיפול רשלני בסרטן שגרם לנזק שהיה ניתן למנוע, למשל נזקים בוושט, פגיעה בלתי הפיכה במיתרי הקול לאחר ניתוח להסרת גידול בוושט.

במידה וקיים חשש לרשלנות רפואית באבחון סרטן הוושט או בטיפולו, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות של רשלנות רפואית. המידע הרפואי הרלוונטי יוצג לרופא מומחה לחוות דעת שניה. במידה ויקבע כי אכן הייתה רשלנות רפואית, תוגש תביעה לבית המשפט. סכום הפיצויים נקבע לפי מידת הנזק שנגרם בעקבות האבחון או הטיפול הרשלני ויכול להגיע לסכומים גבוהים.