איך להצליח בתביעות תאונת עבודה?

עורך דין לתאונות עבודה

עורכי דין תאונות עבודה – דוד פייל ושות'

על מנת לקבל פיצוי מביטוח לאומי עבור תביעות תאונת עבודה, הצעד הראשון שצריך לעשות הוא לוודא שהמוסד לביטוח לאומי מכיר בפגיעה שלך כתאונת עבודה ולא כפגיעה אחרת שאינה קשורה לעבודה.

חשוב לזכור כי המוסד לביטוח לאומי אינו "מתנדב" להכיר בפגיעות כתאונות עבודה ולכן, ליווי מקצועי גם מבחינה משפטית וגם מבחינה רפואית הוא שעשוי להגדיל משמעותית את הסיכוי שהמוסד לביטוח לאומי אכן יכיר בתאונה כתאונת עבודה והנפגע יקבל את הפיצוי הכספי המגיע לו.

אדם עלול להיפגע ולהינזק במהלך עבודתו. במקרים כאילו הוא יכול לדרוש פיצוי כספי עבור הנזק אשר נגרם לו ממספר מקורות. מחברת ביטוח פרטית אם יש בבעלותו פוליסה לנכות מתאונה. מפוליסת הביטוח חוות מעבידים של המעסיק ומהמוסד לביטוח לאמי עבור תאונת עבודה.

תאונת עבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של אדם אצל מעבידו או אצל מי מטעמו. במובן הרחב, תאונת עבודה היא תאונה שאירעה עקב העבודה, החל מהדרך לעבודה, במהלך העבודה וכלה בדרך חזרה מהעבודה הביתה. כדי שתיחשב כתאונת עבודה צריך שיהיה קשר סיבתי בין העבודה לבין התאונה.

אם הרופא התעסוקתי בקופת החולים או בבית החולים קובע שהנפגע זקוק למנוחה מעבודה עד 12 יום, הוא יהיה זכאי לתשלום השווה ל 75% מהשכר עבור שלושת הימים הראשונים על חשבון המעסיק, ומהיום הרביעי ואילך הוא זכאי לדמי פגיעה מביטוח לאומי, בשיעור של 75% מהשכר. אם נקבע שהוא זקוק למנוחה של יותר מ-12 יום, על המעסיק לשלם לו עד היום התשיעי ומהיום העשירי ועד היום ה 19 יום הוא זכאי לדמי פגיעה מביטוח לאומי.

דמי הפגיעה מביטוח לאומי יהיו עד לתקרה של כ 25,000 שקל. אם בהסכם הקיבוצי במקום העבודה נקבע שהמעסיק ישלים לעובד את ההפרש לשכר מלא, הוא יקבל את מלוא השכר.

במקרה שהתאונה הוכרה על ידי המסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. יש לקבוע את אחוזי הנכות להם זכאי הנפגע. בהתאם לאחוז הנכות נקבעת לנפגע קצבת נכות קבועה או מענק חד-פעמי.

במקרים בהם לא הכיר המוסד לביטוח לאומי בתאונה כתאונת עבודה או לא פסק לו אחוזי נכות כראוי, יכול הנפגע לפנות לבית הדין לעבודה.

הפסיקה קובעת כי תאונות הנגרמות שלא על-ידי גורם חיצוני הנראה לעין, כגון אירוע מוחי, אוטם שריר הלב או בעיה בתחום הנפש, ייחשבו תאונת עבודה אם קיים קשר סיבתי בין אירוע מוגדר שאירע לתובע במהלך עבודתו לבין האירוע הלבבי או האירוע המוחי, לבין עבודתו של הנפגע. מתח ולחצים מתמשכים שאינם משויכים לאירוע ספציפי אינם נחשבים אירוע חריג לעניין אירוע מוחי או אירוע לב ולא יוכרו כתאונת עבודה.

מצב נוסף אשר מוכר כתאונת עבודה הוא מצב של מקרוטראומה. מדובר במחלות הנגרמות מרצף של אירועים זעירים ומצטברים, שביחד רואים בהם נזק שנגרם כתוצאה ממיקרוטראומה. מחלות כאלה ייחשבו תאונות עבודה אם נגרמו כתוצאה מעיסוקו של העובד.

נזק פיזי או נפשי שנגרם לעובד כתוצאה מתקיפה יוגדר כתאונת עבודה אם הוא בעל זיקה לעבודה, ואירע תוך כדי עבודתו או עקב עבודתו של העובד. אך אם הרקע לתקיפה הוא אישי התקיפה לא תוכר כתאונת עבודה, גם אם נעשתה במקום העבודה.

תאונה שאירעה מחוץ לשעות ולמקום העבודה תחשב כתאונת עבודה רק אם קיימת זיכה בין האירוע במהלכו נגרמה תאונת העבודה למקום העבודה עצמו.

חשוב לזכור כי המוסד לביטוח לאומי אינו "מתנדב" להכיר בפגיעות כתאונות עבודה.

למידע נוסף על תאונות עבודה