חיפוש
לוגו עם הטקסט: "חותם אמינות"

רשלנות רפואית בניתוח

להאזנה:

 

ניתוח הוא פרוצדורה רפואית שכיחה שרבים עברו או יעברו במהלך חייהם. ניתוח מצריך רופא מקצועי שיבצע את הפרוצדורה הרפואית ללא רבב ויוכל לשפר את מצבו הבריאותי של המטופל ולעתים, אף להציל את חייו. אולם, לא מעטים הם המקרים בהם הרופא ביצע את הניתוח באופן רשלני ובלתי מקצועי אשר הוביל לכך שלמטופל נגרם נזק. במקרים שכאלה, עולה הצורך בתביעת רשלנות רפואית בניתוח על מנת שהמטופל יקבל את הפיצוי שיסייע לו בשיקום חייו לאחר הפגיעה שחווה.

 

מהי רשלנות רפואית

רשלנות רפואית מסתכמת בכל אותם מקרים בהם פעולה רפואית שבוצעה באופן רשלני הובילה לכך שנגרם למטופל נזק. כיום, ניתן לתבוע נזיקית גם בשל היעדר הסכמה מדעת – כלומר, שאדם עבר פרוצדורה רפואית  מבלי שהסכים באופן מלא ומיודע לגמרי לביצוע הניתוח בגופו.

 

איך מוכיחים רשלנות רפואית בניתוח

רשלנות רפואית מורכבת מכמה רכיבים חשובים שחשוב מאוד לעמוד עליהם על מנת לקיים את העוולה.

 

התרשלות

ראשית כל, יש להצביע על כך שהרופא המטפל התרשל בביצוע הניתוח או ברכיבים אחרים שהובילו לביצוע ניתוח לקוי. התרשלותו של הרופא הינה למעשה העובדה שביצע פרוצדורה רפואית באופן שאינו מקצועי ואינו מקובל בעולם הרפואי – סטייה מן הסטנדרט הסביר הרפואי.

 

רשלנות רפואית בניתוח
רשלנות רפואית בניתוח

 

נזק

על מנת שאדם יוכל לתבוע בגין רשלנות רפואית בניתוח עליו להצביע על כך שנגרם לו נזק. יחד עם זאת, כאמור לעיל, במקרים של היעדר הסכמה מדעת לניתוח, אין צורך להוכיח נזק פשוטו כמשמעו, שכן אי ההסכמה לניתוח מספיקה.

 

קשר סיבתי

יש צורך בקשר סיבתי בין התרשלותו, קרי, הסטייה מן הסטנדרט המקצועי והסביר של הרופא ובין הנזק שנגרם למטופל. כלומר, במידה וההתרשלות של הרופא לא הובילו לנזק למטופל, יתנתק הקשר הסיבתי ולא יהיה ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית – זאת, בכפוף לחריגים, למשל, היעדר הסכמה מדעת.

 

הסכמה מדעת בניתוח

הסכמה מדעת הינה, הלכה למעשה, ההסכמה של המטופל, באופן שהינו מלא ומיודע, לכך שיבוצע ניתוח או הליך רפואי אחר בגופו. למעשה, הסכמתו של אדם מדעת לביצוע הניתוח היא חשובה והכרחית לפני ביצוע הניתוח. בפועל, כיום, הליך רפואי שנעשה בהיעדר הסכמה מדעת של המטופל מקימה עילת תביעה כנגד הרופא המנתח.

 

חובת הגילוי

הרופא חייב לגלות למטופל פרטים באשר לניתוח שהוא עתיד לעבור – המצופה הוא מסירה של מידע רפואי אשר דרוש באורח סביר כדי שהמטופל יוכל לקבל החלטה באשר לרצונו לעבור את הניתוח. למעשה, הרופא צריך להסביר למטופל מהי המהות של הניתוח שהוא מתעתד לעבור; מטרת הניתוח; התועלת הצפויה של הניתוח; סיכויי ההצלחה, תופעות לוואי כאלה ואחרות שעשויות לנבוע כתוצאה מן הניתוח, חלופות אפשריות לניתוח שיובילו לפתרון הבעיה הרפואית ועוד.

 

מורכבות הניתוח

מטבע הדברים, ככל שהניתוח שעתיד לעבור המטופל הינו מורכב יותר, תגבר מידת ההסכמה מדעת אשר נדרשת מן המטופל, שכן, בדרך כלל, לניתוח מורכב ומסובך יותר, נלווים סיכונים רבים יותר – עליהם, ראוי שידע המטופל.

 

ניתוח אלקטיבי

ניתוח אלקטיבי הוא למעשה ניתוח שאין בו באמת צורך הכרחי או מיידי. מטבע הדברים, ניתוחים אלקטיביים הינם ניתוחים מתחום הפלסטיקה וכו'. בשל היותם של הטיפולים האלקטיביים נעדרי צורך רפואי מיידי – אזי שנדרשת חובת גילוי מוגברת מצד הרופא. מן הרופא תידרש רמת פירוט גבוהה יותר באשר להשלכות והסיכונים שעשויים לנבוע כתוצאה מן הניתוח ועוד.

 

רשלנות רפואית טרם ביצוע הניתוח

רשלנות רפואית בניתוח עשויה להתרחש גם לפני שהתקיים הניתוח. כלומר, שהאקט הרשלני והבלתי מקצועי נעשה לפני שהניתוח גופו בוצע בגוף האדם. לעניין זה רלוונטית סוגיית היעדר ההסכמה מדעת שהוצגה לעיל; אך גם ביצוע אבחון והכנה שגויים מצד הרופא והתאמת ניתוח שאינו מתאים למטופל אשר בהמשך הוביל לפגיעה בו, עשויה להתגבש לכדי רשלנות רפואית בניתוח.

 

רשלנות רפואית בניתוח עצמו

מטבע הדברים רשלנות רפואית בניתוח עשויה להתרחש בניתוח גופו – כלומר, שבמהלך הניתוח עצמו ביצע הרופא פרוצדורה רפואית בלתי מקצועית שלאחר מכן הובילה לנזקים בגופו של המטופל, אשר לא היו נגרמים לו אילו היה מבצע את הניתוח על פי הסטנדרט הרפואי המקובל והנדרש ממנו כרופא בתחומו.

 

מתי עשוי להתרחש?

רשלנות רפואית בניתוח גופו עשויה להתרחש בשלל מקרים – בין אם בשל ביצוע הניתוח בחלק הלא נכון של הגוף, ביצוע הניתוח באופן לא מדויק אשר חוטא למקצועיות הנדרשת מן הרופא בניתוח המסוים, ביצוע כריתה של איבר שלא היה צריך לכרות, חוסר היכולת של הרופא לתקשר עם הצוות הרפואי, ביצוע הניתוח באופן לא סטרילי שבהמשך גרם לזיהום בגופו של המטופל שהוביל לנזק ועוד רבים.

 

רשלנות רפואית בניתוח – לאחר הניתוח

בדרך כלל, לאחר שבוצע ניתוח בגוף המטופל, יצטרך הרופא לבצע מעקב אחר המטופל שעבר את הניתוח. לא זו אף זו, לאחר הניתוח, בהתאם לאופיו, ייתכן ויידרשו שינויים בהרגלים של המנותח לטובת שמירה על בריאותו; על הרגלים אלה, נדרש הרופא להסביר למטופל.

 

השגחה

כתלות באופי הניתוח, נדרש הרופא להשגיח על המטפל בין אם זה בבית החולים ובין אם זה בדרך של קיום פגישות על מנת שיוכל לוודא שהכל מתבצע כשורה.

 

שחרור מוקדם

לעתים, שחרור מוקדם מדי של המטופל שעבר את הניתוח עשוי לגרום לו לנזקים, שכן אינו מוכן לצאת מן ההשגחה. במידה ואדם שוחרר מן ההשגחה בבית החולים והשחרור בוצע בנסיבות בלתי מקצועיות – כלומר, שרופא סביר ומקצועי לא היה בוחר לשחרר את המטופל כה מוקדם ואילו, בשל השחרור המוקדם, נגרם למטופל נזק – קיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.

 

רשלנות רפואית – פלסטיקה

בשנים האחרונות, הפכו הניתוחים הפלסטיים לאחת מפרוצדורות הניתוח השכיחות ביותר. יחד עם זאת, גם בניתוח פלסטי עשויה להתרחש רשלנות רפואית. לעתים, הניתוח הפלסטי בוצע באופן בלתי מקצועי ואף במקרים חריגים אף לא על ידי רופא המוסמך לבצע את הניתוח – במידה ואינכם מרוצים מן התוצאה שנבעה מן הניתוח הפלסטי, ייתכן כי, במידה והניתוח בוצע באופן רשלני, יש מקום לתבוע את הרופא המטפל אשר ביצע את הניתוח בגין רשלנות רפואית.

 

רשלנות רפואית – ניתוח ראש

ניתוח ראש נחשב, על פי רוב, לניתוח קשה ומורכב אשר מצריכים פתיחה של הגולגולת. ניתוח ראש נצרך, בדרך כלל, כאמצעי טיפול בגידולים במוח, אפילפסיה, בעיות בכלי דם, שברים בגולגולת ועוד. הרופא בניתוח זה נדרש לבצע עבודה מדויקת ועדינה על מנת שלא לגרום למטופל נזק – עבודה רשלנית בניתוח ראש עשויה לגרום לנזק למטופל וכפועל יוצא מעלה את האפשרות לקיום תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח כנגד הרופא המעוול.

 

רשלנות רפואית בניתוח – סיבות ומקרים

חלק גדול מתביעות רשלנות רפואית המוגשות בארץ ובעולם הינן עקב רשלנות רפואית בניתוחים אשר בוצעו באופן רשלני כגון: ניתוח קיסרי, ניתוחי עמוד שידרה, ניתוחים אורטופדיים, ניתוחי לב, כבד, כליה מוח, ניתוח פלסטי וכו'.

רוב מקרי הרשלנות הרפואית נבעו בעיקר כאשר הצוות הרפואי לא עידכן את המנתחים (או ההפך: המנתחים לא עדכנו את הצוות הרפואי) במצבו של החולה.

מקרים נוספים של גרימת נזק נגרמים כאשר הטיפול אינו ניתן בזמן סביר, וכאשר הצוות הרפואי השאיר גוף זר בגופו של המנותח.

פרט לתביעות רשלנות רפואית בניתוח רגיל, אנו נתקלים במקרים רבים של רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים, ניתוחים כמו הגדלת חזה, הקטנת חזה, שאיבת שומן, ניתוח אף ועוד. ישנם שני דברים שהמנתח הפלסטי חייב לעשות לפני הטיפול, כמו כן ישנם גם מספר מאפיינים שאם הם קורים לאחר הניתוח הם עלולים להצביע על כך שהייתה רשלנות בניתוח פלסטי.

לקבלת מדריך עזר מיוחד לנפגעי רשלנות רפואית בניתוח פלסטי צרו עמנו קשר

 

מתי מוגדרת רשלנות רפואית בניתוח

בעת תביעות רשלנות רפואית בניתוחים, מתעוררת לא אחת שאלה של הסכמה מדעת, כאשר ביהמ"ש נדרש לבחון האם ניתנה הסכמתו של החולה לניתוח, האם הוסברו לו הסיכויים להצלחתה מחד והסיכונים בביצועה מאידך, האם פורטו בפני החולה אופציות טיפוליות אחרות, ניסיונו והכשרתו של המנתח וכד'.

חלה חובה על הרופא המנתח לקבל את הסכמת המנותח לטיפול. כמו כן עליו להסביר לו את הסיכונים הכרוכים בניתוח, ובמידה וקיימות אפשרויות אחרות של טיפול שאינן ניתוח במקרה זה גם אם הניתוח הצליח יש עילה לתביעה.

כאשר באים להגיש תביעה על רשלנות רפואית בניתוח יש להוכיח בין היתר חוסר מיומנות של הרופא, חוסר בכללי זהירות מקובלים וסבירים, החלטות של הרופא שלא היו מבוססות על ידע מעודכן ומערכת שיקולים בהתאם לנורמות של עולם הרפואה.

 

הנזקים

ניתוח ראש שמבוצע באופן רשלני עשוי להוביל לשלל נזקים כגון: פתיחת פתח לתופעות נירולוגיות שאינן רצויות, פגיעה בקולטנים, שיתוק מלא או חלקי, פגיעה בחושי המנותח, פגיעה בדיבור, פגיעה בתפקוד, פגיעה בראייה, פגיעה ביכולת התנועה, פגיעה ביכולת הזיכרון, כאבים כרוניים ולעתים – מוות.

 

פנו אלינו

חוששים כי חוויתם מקרה של רשלנות רפואית בניתוח שהסב לכם נזקים? אתם ממש לא לבד. קבלת סיוע מטעם עורך דין מקצועי ומנוסה בתחום הרשלנות הרפואית בכלל ורשלנות רפואית בניתוח בפרט, הינה עניין של מה בכך. בהיעדר עורך דין מקצועי ומנוסה, סיכויי התביעה שלכם קטנים משמעותית וכפועל יוצא, הפיצוי לו אתם זקוקים מתרחק גם הוא. פנו אלינו על מנת שתוכלו לקבל את הסיוע והייצוג המשפטיים הטובים ביותר.

 

שאלות ותשובות על רשלנות רפואית בניתוח

רשלנות רפואית בניתוח מתייחסת למקרים בהם מנתח או צוות חדר הניתוח חורגים מסטנדרט הטיפול המקובל, וכתוצאה מכך נגרם נזק למנותח. הדבר יכול להתבטא בטעויות ומהלכים שגויים/רשלניים במהלך הניתוח, התנהלות והכנה לא תקינה של המטופל לפני הניתוח או טעויות במעקב לאחר הניתוח.

דוגמאות נפוצות כוללות היעדר הסכמה מדעת, ביצוע ניתוח ברמה שאינה עומדת בסטנדרטים המקובלים, אי עמידה בכללים, ביצוע ניתוח בחלק לא נכון של הגוף, טעויות הרדמה, אבחנה שגויה המובילה לניתוח מיותר ואי מעקב אחר מטופל במהלך הניתוח ואחריו בצורה הולמת. כל אלו הם חלק מהתרחישים שיכולים לענות על ההגדרה של רשלנות רפואית.

הסכמה מדעת, כשמה כן היא, הסכמת המטופל לכך שיבוצע ניתוח או כל הליך רפואי אחר בגופו, כך שההסכמה ניתנת באופן מודע לחלוטין. לפני כל ניתוח חייבת להתקבל הסכמה מדעת מצידו של המטופל. במידה ולא ניתנת הסכמה כזאת או שהיא ניתנת מבלי שהמטופל היה חשוף לכל המידע הרלוונטי – ניתן לגשת להליך משפטי כנגד הגורמים שלא דאגו לקבל הסכמה מדעת לפי הכללים המקובלים.

על המטופלים להוכיח שהמנתחים או הצוות הרפואי הפרו את סטנדרט הטיפול המקובל, וכתוצאה מכך נגרם נזק. הליך ההוכחה כולל איסוף מסמכים רפואיים, קבלת חוות דעת מומחים והוכחת קשר ישיר בין הרשלנות לנזק שנגרם.

ניתן וכדאי להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית כדי להעריך את המקרה בעיניים משפטיות. אם יש ראיות לרשלנות, אפשר להגיש תביעה משפטית לבקשת פיצוי בגין הוצאות רפואיות, כאב וסבל ונזקים אחרים.

לשיתוף לחצו:

על אף שאנו עושים מאמץ לפרסם תוכן עדכני ומדויק יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. בנוסף, יש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו עשוי להתעדכן ולהשתנות. העושה שימוש באמור, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
Array

צריכים ייעוץ מקצועי ? אנחנו כאן בשבילכם